7 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
מטורף לחשוב שעברו כבר שנתיים מאז התגלה החולה הראשון בנגיף הקורונה בישראל. שנתיים של שינויי מדיניות, חששות בכל הגדלים והצורות, טרלול מערכות שמתעלה על רוב התקופות הכאוטיות ביותר בהיסטוריה של המדינה. זה נכון שמדובר בתופעה עולמית, אבל לכל ארץ האתגרים שלה ואלו של ישראל הם שמעניינים את תושביה. ובישראל, אולי כמו בכל מקום אחר אבל גם אולי מעט יותר וקצת… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
לפעמים די בנקודת המוצא של סרט על מנת לעורר התרגשות. "מחברות שחורות" הוא סרט אותו הרכיב שלומי אלקבץ מסרטי וידאו ביתיים שצילם במשך כשלושה עשורים, כמחווה לאחותו ושותפתו ליצירה רונית אלקבץ ז"ל אחת מן השחקניות והאושיות הכי חשובות בתולדות הקולנוע בישראל. איכשהו, מרגיש לי כי ההצהרה הזו לא מעבירה מספיק את הייחוד שלה כאמנית וכסוג של תופעה תרבותית נדירה במחוזותינו.… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
נקודת הפתיחה של "פתח תקווה", סרטה התיעודי של יעל ראובני, היא סרטון וידאו מימי בית הספר היסודי. בסרטון, נראית ראובני יחד עם יתר חבריה לכיתה שרים שירים המהללים את המדינה. הבמאית מספרת בקולה כי בשנת 1988 הם חגגו 40 שנה למדינה והיו בני שמונה. הבסיס לסרט הינו מפגש מחודש עם חבריה לבית הספר היסודי, שגילם כעת הוא בסביבות 40. הם… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2021 מאת אורון שמיר
הערב יחולקו פרסי אופיר, בטקס שיהיה לנו בו נציג בקהל אבל לא סיקור חי (פוסט זוכים יעלה בהמשך). על הסרטים העלילתיים שהפכו להיות מועמדים לאופיר כתבנו לפי זמינותם בפסטיבלים ובמועדי הקרנה אחרים, בעוד את התיעודיים יצא שכיסינו לגמרי. בקטגוריה המוקדשת לסרטים דוקומנטריים שאורכם פחות מ-60 דקות, כתבנו בהזדמנויות שונות על ״איך אומרות שתיקה״ של שיר ניומן, ״המשימה: חברון״ של רונה סגל,… להמשך קריאה
15 ביוני 2021 מאת מערכת סריטה
אמנם האביב כבר מפנה את מקומו לטובת הקיץ, אבל את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של דוקאביב אנחנו מוכנים לחגוג בכל תאריך שרק יתנו לנו. למעשה, עשינו את זה לאורך כל השנה עם מיזם דוקוסטרים ומהדורות מקוונות אחרות מבית היוצר של עמותת דוקאביב. אבל התגעגענו עד מאוד לאירוע הקולנוע התיעודי הגדול בישראל, שיתקיים השנה בין ה-1 וה-10 ביולי. זה אולי עוד כשבועיים… להמשך קריאה
27 במרץ 2021 מאת אורון שמיר
שחזורים הם כבר מזמן נחלת הכלל בסרטים דוקומנטריים. הכוונה לסצנות בהן מרואיין או מרואיינת מתארים, בעדות מול המצלמה, אירוע מפתח בסיפור בו מתמקד הסרט, כאשר בעוד המילים ממשיכות המסך עובר מראיון פרונטלי לסצנה שצולמה במיוחד. לא תמונות ארכיון, אלא ממש סצנות מבויימות שנועדו להשלים את האווירה ולהעצים המילים הנאמרות. אחד הסרטים שעשו זאת באופן שגרם לי להבין שגם זה קולנוע… להמשך קריאה
18 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
בשקט יחסי, קולנוע לב תל אביב פועל בצורה שהיא כמעט הכי מצומצמת שניתן. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הסניף בדיזנגוף סנטר פתוח ביום חמישי בערב, אז מוקרנים שני סרטים, כל אחד פעם אחת. אולם אחד מאכלס סרט לועזי שמוחלף מדי שבוע, ואילו האולם הגדול מקרין את הסרט התיעודי הישראלי "דני קרוון". מדובר בסרטו של ברק הימן על האמן הישראלי שהעניק… להמשך קריאה
6 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
הבחירה באהוד ברק כנושא סרטו החדש של הדוקומנטריסט רן טל, עוזרת מן הסתם לייצר עניין תקשורתי. שכן גם אם ברק כבר לא מתמודד באופן ישיר על מקום בכנסת ובממשלה, הוא עדיין חלק מן השיח הפוליטי ודמות שמעוררת הרבה מאוד עניין - גם כמי שראה בעצמו אלטרנטיבה לנתניהו בשלבים שונים (ואף הביס אותו בבחירות בעבר), וגם כמי שהיה הבטחה גדולה בעבר… להמשך קריאה
29 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
העיר ניו יורק היא סט הקולנוע הגדול בעולם. התחושה היא שכמעט כל פינה, לפחות במנהטן, הצטלמה באופן כזה או אחר לסרט או סדרה, והסיכוי ליפול על הפקה מצטלמת בזמן הליכה שגרתית ברחוב הוא מהגבוהים שיש (כלומר, לפני המגפה שהכתה כאן בכמה מישורים). מבין כל הבמאים והבמאיות שצמחו בעיר או התאהבו ביופי ובכיעור שלה לאורך הדורות, ספק אם יש מי שנהנה… להמשך קריאה
19 בדצמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ירושלים יינעל מחר בלי אווירת פסטיבל. אני צפיתי בכמות גדולה של סרטים בבית ולא נתקלתי בתקלות טכניות עליהן דיווחו צופים אחרים. ייתכן וזה נובע מהסבר בהודעה לתקשורת טרום הפסטיבל, הסבר שהוא אולי פחות נגיש באתר. התלונה היחסית שלי כלפי החוויה ודרך הרכישה היא השיטה לרכישת חבילות בהנחה. אומנם זה נוח שהפסטיבל סידר חבילות לפי נושאים כצורה נוספת… להמשך קריאה
מטורף לחשוב שעברו כבר שנתיים מאז התגלה החולה הראשון בנגיף הקורונה בישראל. שנתיים של שינויי מדיניות, חששות בכל הגדלים והצורות, טרלול מערכות שמתעלה על רוב התקופות הכאוטיות ביותר בהיסטוריה של המדינה. זה נכון שמדובר בתופעה עולמית, אבל לכל ארץ האתגרים שלה ואלו של ישראל הם שמעניינים את תושביה. ובישראל, אולי כמו בכל מקום אחר אבל גם אולי מעט יותר וקצת… להמשך קריאה
לפעמים די בנקודת המוצא של סרט על מנת לעורר התרגשות. "מחברות שחורות" הוא סרט אותו הרכיב שלומי אלקבץ מסרטי וידאו ביתיים שצילם במשך כשלושה עשורים, כמחווה לאחותו ושותפתו ליצירה רונית אלקבץ ז"ל אחת מן השחקניות והאושיות הכי חשובות בתולדות הקולנוע בישראל. איכשהו, מרגיש לי כי ההצהרה הזו לא מעבירה מספיק את הייחוד שלה כאמנית וכסוג של תופעה תרבותית נדירה במחוזותינו.… להמשך קריאה
נקודת הפתיחה של "פתח תקווה", סרטה התיעודי של יעל ראובני, היא סרטון וידאו מימי בית הספר היסודי. בסרטון, נראית ראובני יחד עם יתר חבריה לכיתה שרים שירים המהללים את המדינה. הבמאית מספרת בקולה כי בשנת 1988 הם חגגו 40 שנה למדינה והיו בני שמונה. הבסיס לסרט הינו מפגש מחודש עם חבריה לבית הספר היסודי, שגילם כעת הוא בסביבות 40. הם… להמשך קריאה
הערב יחולקו פרסי אופיר, בטקס שיהיה לנו בו נציג בקהל אבל לא סיקור חי (פוסט זוכים יעלה בהמשך). על הסרטים העלילתיים שהפכו להיות מועמדים לאופיר כתבנו לפי זמינותם בפסטיבלים ובמועדי הקרנה אחרים, בעוד את התיעודיים יצא שכיסינו לגמרי. בקטגוריה המוקדשת לסרטים דוקומנטריים שאורכם פחות מ-60 דקות, כתבנו בהזדמנויות שונות על ״איך אומרות שתיקה״ של שיר ניומן, ״המשימה: חברון״ של רונה סגל,… להמשך קריאה
אמנם האביב כבר מפנה את מקומו לטובת הקיץ, אבל את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של דוקאביב אנחנו מוכנים לחגוג בכל תאריך שרק יתנו לנו. למעשה, עשינו את זה לאורך כל השנה עם מיזם דוקוסטרים ומהדורות מקוונות אחרות מבית היוצר של עמותת דוקאביב. אבל התגעגענו עד מאוד לאירוע הקולנוע התיעודי הגדול בישראל, שיתקיים השנה בין ה-1 וה-10 ביולי. זה אולי עוד כשבועיים… להמשך קריאה
שחזורים הם כבר מזמן נחלת הכלל בסרטים דוקומנטריים. הכוונה לסצנות בהן מרואיין או מרואיינת מתארים, בעדות מול המצלמה, אירוע מפתח בסיפור בו מתמקד הסרט, כאשר בעוד המילים ממשיכות המסך עובר מראיון פרונטלי לסצנה שצולמה במיוחד. לא תמונות ארכיון, אלא ממש סצנות מבויימות שנועדו להשלים את האווירה ולהעצים המילים הנאמרות. אחד הסרטים שעשו זאת באופן שגרם לי להבין שגם זה קולנוע… להמשך קריאה
בשקט יחסי, קולנוע לב תל אביב פועל בצורה שהיא כמעט הכי מצומצמת שניתן. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הסניף בדיזנגוף סנטר פתוח ביום חמישי בערב, אז מוקרנים שני סרטים, כל אחד פעם אחת. אולם אחד מאכלס סרט לועזי שמוחלף מדי שבוע, ואילו האולם הגדול מקרין את הסרט התיעודי הישראלי "דני קרוון". מדובר בסרטו של ברק הימן על האמן הישראלי שהעניק… להמשך קריאה
הבחירה באהוד ברק כנושא סרטו החדש של הדוקומנטריסט רן טל, עוזרת מן הסתם לייצר עניין תקשורתי. שכן גם אם ברק כבר לא מתמודד באופן ישיר על מקום בכנסת ובממשלה, הוא עדיין חלק מן השיח הפוליטי ודמות שמעוררת הרבה מאוד עניין - גם כמי שראה בעצמו אלטרנטיבה לנתניהו בשלבים שונים (ואף הביס אותו בבחירות בעבר), וגם כמי שהיה הבטחה גדולה בעבר… להמשך קריאה
העיר ניו יורק היא סט הקולנוע הגדול בעולם. התחושה היא שכמעט כל פינה, לפחות במנהטן, הצטלמה באופן כזה או אחר לסרט או סדרה, והסיכוי ליפול על הפקה מצטלמת בזמן הליכה שגרתית ברחוב הוא מהגבוהים שיש (כלומר, לפני המגפה שהכתה כאן בכמה מישורים). מבין כל הבמאים והבמאיות שצמחו בעיר או התאהבו ביופי ובכיעור שלה לאורך הדורות, ספק אם יש מי שנהנה… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ירושלים יינעל מחר בלי אווירת פסטיבל. אני צפיתי בכמות גדולה של סרטים בבית ולא נתקלתי בתקלות טכניות עליהן דיווחו צופים אחרים. ייתכן וזה נובע מהסבר בהודעה לתקשורת טרום הפסטיבל, הסבר שהוא אולי פחות נגיש באתר. התלונה היחסית שלי כלפי החוויה ודרך הרכישה היא השיטה לרכישת חבילות בהנחה. אומנם זה נוח שהפסטיבל סידר חבילות לפי נושאים כצורה נוספת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות