• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

"הנוקמים: סוף המשחק" – עשרת הרגעים הגדולים ביותר

28 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
את מה שקווין פייגי וחטיבת הקולנוע של דיסני-מארוול עשו בעשר השנים האחרונות, מבחינת בניית תוכן ואסטרטגיית שיווק, עוד ילמדו בבתי ספר. אני לא בטוח אם ראינו לזה איזשהו תקדים בסדר הגודל הזה בתקופת חיינו. וגם אני, שתמיד הייתי ממגיני היקום המשותף ועם זאת נאלצתי לא להודות שבשנים האחרונות התבנית הייתה קצת מוכרת ופחות מסעירה, נותרתי קצר נשימה מול הסרט שמסיים… להמשך קריאה

"הנוקמים: סוף המשחק", סקירה נטולת ספוילרים

25 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
הפוסט הזה הוא סקירה לאחד מן הסרטים הכי מדוברים של השנים האחרונות וקיים סיכוי לא רע שמדד הכניסות אליו יהיה גבוה, כשם שייתכן שזו אחת מן הסקירות הכי מיותרות אי פעם. מעריצי היקום הקולנועי של דיסני-מארוול ירצו לראות את הסרט הזה, בעוד מי שלא אוהב את הסרטים הללו כנראה שלא יאהב גם את הסרט הזה, ויבוז לכל דברי השבח שהוא… להמשך קריאה

"דמבו", סקירה

30 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
אפשר להסתכל על זה בשתי דרכים מנוגדות. מצד אחד, אין דבר טבעי יותר מאשר לבחור בבמאי טים ברטון להוביל את העיבוד המחודש של דיסני לקלאסיקת האנימציה שלהם מ-1941, "דמבו" (Dumbo). מדובר ביוצר מוכר ו-ותיק בעל חזון ויכולת להתמודד עם הפקות גדולות, שידוע בחיבתו לקרקסים ("סיפורי דגים" במיוחד, אבל גם "באטמן חוזר". אגב, אני יכול להציע לכם משחק שתייה – הורידו… להמשך קריאה

"מרי פופינס חוזרת", סקירה

21 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
כחלק ממיצוי, שחזור וחימום מחדש של המותגים המוכרים של אולפן הקולנוע העוצמתי בעולם, דיסני השיבו את מרי פופינס, האומנת מהסרט הנושא את שמה שלפני 54 שנים הפך לקלאסיקה מוחלטת. אבל בשונה מ"ספר הג'ונגל", "סינדרלה", "מליפיסנט", "היפה והחיה" ו"מלך האריות" שיגיע בהמשך, הפעם לא מדובר בגרסה מחודשת, אלא בסרט המשך כדת וכדין שמתרחש כמה וכמה שנים לאחר תום זה המקורי. כמו… להמשך קריאה

״ראלף שובר את האינטרנט״ ו״הגרינץ'״, סקירת אנימציה כפולה

23 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
את חג החנוכה כבר אפשר להריח, באמריקה נהנים מחג ההודיה, והתקופה החגיגית הזו אומרת בעיקר דבר אחד עבור בתי הקולנוע – צוואר בקבוק של סרטים לכל המשפחה בכלל וסרטי אנימציה בפרט. בניסיון למצוא את הראויים שבהם פניתי אל שניים מאולפני ההנפשה האמריקאיים: דיסני שצריכים את ״ראלף שובר את האינטרנט״ כדי להציל שנה קטסטרופלית מבחינתם אחרי ״קמט בזמן״ ו״כריסטופר רובין״, ואילומיניישן… להמשך קריאה

מה עובר על דיסני? סקירה כפולה: ״קמט בזמן״ ו״כריסטופר רובין״

19 באוגוסט 2018 מאת אורון שמיר
השנה אמנם עוד רחוקה מלהסתיים, אבל 2018 כבר נראית כמו אחת המשונות בהיסטוריה של דיסני. אני לא מתכוון לכותרות החוץ-קולנועיות, כמו הרכישה של פוקס שהופכת את התאגיד הכי מפלצתי בתולדות עסקי השעשועים לעוד יותר עצום, או לשינויים האחרונים בטקס האוסקר המתקרב שדיסני מקווים להרוויח מהם מכל הכיוונים (פסלון לסרטים פופולריים כמו אלה שמייצרת החברה, וגם העלאת הרייטינג של הטקס המשודר… להמשך קריאה

"היפה והחיה", סקירה

31 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
כמו רוב הטקסטים שנכתבו על "היפה והחיה" מהדורת 2017, גם אני התחלתי את הביקורת שלי מכלכליסט בהתייחסות לכל קונספט העיבודים המחודשים של דיסני לעצמם, מ"מליפיסנט", דרך "סינדרלה" ועד "ספר הג'ונגל", שהיה ונותר הטוב מכולם עד כה. בשלב הזה נראה לי שיש לנו כבר שתי עובדות סגורות להשלים איתן: הראשונה היא שאין באמת שום סיבה או צורך בעיבודים המחודשים האלה. השנייה, זה… להמשך קריאה

"מואנה", סקירה

10 בדצמבר 2016 מאת לירון סיני
כולם אוהבים את המחזמר "המילטון". אוקיי, אולי אני מגזימה, אבל כנראה ששמעתם עליו. מדובר במיוזיקל הבימתי של לין מנואל-מירנדה, משל ראפ פואטי ומטאפורי שזכה בשבחים ופרסים, עם שחקנים שלאחרונה פנו לאחד מנציגיו של טראמפ במכתב פתוח מעל הבמה. לא מפתיע שדיסני שמו עין על מירנדה, והוא אחד מכותבי השירים ב"מואנה" (Moana), הסרט החדש שלהם, שבמקרה או שלא, עוסק בגיבורה פולינזית.… להמשך קריאה

״חברי הדרקון אליוט״ (גרסת 2016), סקירה

2 בספטמבר 2016 מאת אורון שמיר
כיוון שרק שני סרטים חדשים עלו השבוע לאקרנים, וגם עליהם כבר כתבתי, אין ברירה אלא להמשיך להביט לאחור אל חודש אוגוסט המפתיע. בדרך כלל יולי הוא ההזדמנות האחרונה של האולפנים ההוליוודיים להציג לראווה את סרטי הקיץ שהם מאמינים בהם, ואוגוסט הוא מעין חודש בונוס עבור מי שרוצה לנסות את מזלו, אבל כנראה לא מספיק חזק להתמודד עם הכותרים שבהם נתלו ציפיות גבוהות.… להמשך קריאה

״מוצאים את דורי״, סקירה

24 ביוני 2016 מאת עופר ליברגל
קוראים ותיקים של סריטה אשר יקישו את המילה "פיקסאר" בחיפוש, או פשוט יכנסו לחלק מן הלינקים במשפט זה, יודעים כי לבלוג בכלל ולי בפרט יש חיבה גדולה, לעתים לא רציונלית, לאולפני האנימציה של פיקסאר, גם בתקופה הנוכחית בה לא כל סרט תוצרת החברה מתקבל כאירוע קולנועי גדול, כפי שהיה לפני עשור בערך. לכן, ייתכן וחלקכם ייקח אותי בערבון מוגבל כאשר אומר שגם ״מוצאים את… להמשך קריאה