18 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
כמו כל סרט של נדב לפיד, "כן" הוא אירוע קולנועי מטלטל, שנוי במחלוקת מטבעו ומעורר תגובות קיצוניות. כפי שכתבתי על הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ההבדל בתגובות והפיצול בקהל הוא משהו שהסרט מכוון אליו. לפיד הוא לא במאי שרוצה שכל הצופים בסרט יצאו עם אותה חוויה, הוא רוצה לטלטל את הצופה. כל אחד צפוי להגיב אחרת ולחשוב אחרת על הטלטלה הזו,… להמשך קריאה
2 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
על "צליל של נפילה" (Sound of Falling) סרטה של מאשה שילינסקי, כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל ירושלים בקיץ שעבר, וכבר אז כתבתי שהסרט היה מן המפצלים ביותר בפסטיבל. בסופו של דבר זה גם נכון לשנה הקולנועית שהסתיימה כאשר עלה לאקרנים בבתי הקולנוע. לא היה סרט באותו פסטיבל ירושלים עליו שמעתי יותר תלונות והאשמות כנגד ההמלצה, ומנגד לא היה סרט ששמעתי… להמשך קריאה
29 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
את הסקירה הראשונה על סרטו של פול תומאס אנדרסון "קרב רודף קרב" (One Battle After Another) פרסמתי ממש עם תחילת ההקרנות שלו בארץ וכפי שכתבתי בה, לא כל הקהל שותף להתלהבות הביקורותית הכללית מן הסרט. מה שאולי הייתי צריך לצפות זה את עוצמת ההתלהבות וההשתלחויות של שני המחנות, בעד ונגד הסרט. כולל האשמות בשוחד, צביעות ופגמים מוסריים. לכן, בפתח פוסט… להמשך קריאה
21 בפברואר 2025 מאת עופר ליברגל
על סרטו של בריידי קורביי, "הברוטליסט" (The Brutalist), כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל הסרטים של ונציה. אהבתי אותו מן הרגע הראשון. מאז צפיתי בסרט על מסך גדול עוד פעמיים לצורך כתיבת פוסט זה, ניתוח מעט יותר מעמיק של חלק מן ההיבטים השונים של הסרט. כבר כשצפיתי הנחתי כי הוא היה מועמד לפרסים רבים וכעת זה אכן המצב, כולל 10 מועמדויות… להמשך קריאה
25 בינואר 2025 מאת עופר ליברגל
אין באמת רק סיבה אחת בגללה דיוויד לינץ' הפך לבמאי מהותי עבור כל כך הרבה אנשים. כפי שכל ניסיון להסביר מה זה בדיוק ״לינצ'יאני״ נוגע בחוסר דיוק. אבל אחת מן הסיבות שהמוות שלו בשבוע שעבר נגע באנשים בצורה רגשית, היא שהקולנוע שלו פעל על החושים, דומה שבצורה ישירה מאוד, גם אם קשה היה להבין את העלילה של רבים מסרטיו. אפילו… להמשך קריאה
12 במרץ 2024 מאת לירון סיני
"כל הבחירות שלנו נעשה כדי לשקף ולעמת אותנו עם ההווה, לא לומר 'תראו מה עשו אז', יותר 'מה אנחנו עושים עכשיו'. הסרט שלנו מראה לאן דה-הומניזציה מובילה כשהיא בשיא הקיצוני שלה. היא עיצבה את כל העבר וההווה שלנו. עכשיו, אנחנו עומדים כאן כאנשים שמפריכים את החטיפה של היהדות והשואה על ידי כיבוש שהוביל לקונפליקט עבור כל כך הרבה אנשים חפים… להמשך קריאה
2 במרץ 2024 מאת אורון שמיר
מבין כל הסרטים המוזיקליים של 2024 עד כה, ויש יותר מהרגיל לעונה (״המנצחים״, ״הצבע הארגמן״, ״דיקס: המיוזיקל״), הכי סיקרן אותי ״ילדות רעות״ (Mean Girls). בתור מי שמאוהב עד עמקי נשמתו בסרט המקורי, ולא מוכן לשמוע שהוא חוגג השנה 20 שנה לבכורתו כי למה שהזמן יהיה כל-כך חסר רחמים, כמובן שהלכתי לראות גם את העיבוד המוזיקלי שמוצג על במות ברודווי מאז… להמשך קריאה
6 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
אחרי המתנה ארוכה ובעיתוי שמקשה על להתרכז בצפייה בסרטים, הגיע סוף סוף "רוצחי פרח הירח" (Killers of the Flower Moon) של מרטין סקורסזה להקרנות בבתי הקולנוע בארץ. הוא גם זמין לצפייה ביתית באפל TV+ לקנייה או השכרה, בתשלום נוסף דרך שירות הסטרימינג. לכל מי שמתלבט לגבי צפייה בקולנוע או בבית, אני יכול רק להפנות לסקר לא רשמי שאני עורך בלי הפסקה… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטו של ג'ונתן גלייזר, "אזור העניין" (The Zone of Interest), אורון כתב אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל קאן. מאז הסרט הוקרן בישראל במהלך פסטיבל הסרטים חיפה ועורר שם דיון ער ומגוון שהעלה בי צורך לכתוב ניתוח על הסרט אבל גם לקחת כמה ימים בטרם אגבש דעה סופית. המחשבה הייתה לכתוב את הניתוח של הסרט בסמוך לסיום הפסטיבל החיפאי, אבל הוא… להמשך קריאה
3 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
מבלי להתכוון ובאופן ספונטני למדי, רקחנו מיני-פרויקט ג׳ונתן גלייזר בסריטה. זה התחיל עם אור שחזר אל ״מתחת לעור״, אחד מסרטי העשור הקודם שלנו, לכבוד הבכורה המקומית של סרטו החדש של הבמאי, ״איזור העניין״. זה המשיך עם עופר ששב אל סרט מוקדם אף יותר, ״לידה״, וכעת תורי לחזור עד סרטו הראשון של גלייזר מתחילת המילניום. בישראל קוראים לו ״לצאת נקי״, במקור… להמשך קריאה
כמו כל סרט של נדב לפיד, "כן" הוא אירוע קולנועי מטלטל, שנוי במחלוקת מטבעו ומעורר תגובות קיצוניות. כפי שכתבתי על הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ההבדל בתגובות והפיצול בקהל הוא משהו שהסרט מכוון אליו. לפיד הוא לא במאי שרוצה שכל הצופים בסרט יצאו עם אותה חוויה, הוא רוצה לטלטל את הצופה. כל אחד צפוי להגיב אחרת ולחשוב אחרת על הטלטלה הזו,… להמשך קריאה
על "צליל של נפילה" (Sound of Falling) סרטה של מאשה שילינסקי, כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל ירושלים בקיץ שעבר, וכבר אז כתבתי שהסרט היה מן המפצלים ביותר בפסטיבל. בסופו של דבר זה גם נכון לשנה הקולנועית שהסתיימה כאשר עלה לאקרנים בבתי הקולנוע. לא היה סרט באותו פסטיבל ירושלים עליו שמעתי יותר תלונות והאשמות כנגד ההמלצה, ומנגד לא היה סרט ששמעתי… להמשך קריאה
את הסקירה הראשונה על סרטו של פול תומאס אנדרסון "קרב רודף קרב" (One Battle After Another) פרסמתי ממש עם תחילת ההקרנות שלו בארץ וכפי שכתבתי בה, לא כל הקהל שותף להתלהבות הביקורותית הכללית מן הסרט. מה שאולי הייתי צריך לצפות זה את עוצמת ההתלהבות וההשתלחויות של שני המחנות, בעד ונגד הסרט. כולל האשמות בשוחד, צביעות ופגמים מוסריים. לכן, בפתח פוסט… להמשך קריאה
על סרטו של בריידי קורביי, "הברוטליסט" (The Brutalist), כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל הסרטים של ונציה. אהבתי אותו מן הרגע הראשון. מאז צפיתי בסרט על מסך גדול עוד פעמיים לצורך כתיבת פוסט זה, ניתוח מעט יותר מעמיק של חלק מן ההיבטים השונים של הסרט. כבר כשצפיתי הנחתי כי הוא היה מועמד לפרסים רבים וכעת זה אכן המצב, כולל 10 מועמדויות… להמשך קריאה
אין באמת רק סיבה אחת בגללה דיוויד לינץ' הפך לבמאי מהותי עבור כל כך הרבה אנשים. כפי שכל ניסיון להסביר מה זה בדיוק ״לינצ'יאני״ נוגע בחוסר דיוק. אבל אחת מן הסיבות שהמוות שלו בשבוע שעבר נגע באנשים בצורה רגשית, היא שהקולנוע שלו פעל על החושים, דומה שבצורה ישירה מאוד, גם אם קשה היה להבין את העלילה של רבים מסרטיו. אפילו… להמשך קריאה
"כל הבחירות שלנו נעשה כדי לשקף ולעמת אותנו עם ההווה, לא לומר 'תראו מה עשו אז', יותר 'מה אנחנו עושים עכשיו'. הסרט שלנו מראה לאן דה-הומניזציה מובילה כשהיא בשיא הקיצוני שלה. היא עיצבה את כל העבר וההווה שלנו. עכשיו, אנחנו עומדים כאן כאנשים שמפריכים את החטיפה של היהדות והשואה על ידי כיבוש שהוביל לקונפליקט עבור כל כך הרבה אנשים חפים… להמשך קריאה
מבין כל הסרטים המוזיקליים של 2024 עד כה, ויש יותר מהרגיל לעונה (״המנצחים״, ״הצבע הארגמן״, ״דיקס: המיוזיקל״), הכי סיקרן אותי ״ילדות רעות״ (Mean Girls). בתור מי שמאוהב עד עמקי נשמתו בסרט המקורי, ולא מוכן לשמוע שהוא חוגג השנה 20 שנה לבכורתו כי למה שהזמן יהיה כל-כך חסר רחמים, כמובן שהלכתי לראות גם את העיבוד המוזיקלי שמוצג על במות ברודווי מאז… להמשך קריאה
אחרי המתנה ארוכה ובעיתוי שמקשה על להתרכז בצפייה בסרטים, הגיע סוף סוף "רוצחי פרח הירח" (Killers of the Flower Moon) של מרטין סקורסזה להקרנות בבתי הקולנוע בארץ. הוא גם זמין לצפייה ביתית באפל TV+ לקנייה או השכרה, בתשלום נוסף דרך שירות הסטרימינג. לכל מי שמתלבט לגבי צפייה בקולנוע או בבית, אני יכול רק להפנות לסקר לא רשמי שאני עורך בלי הפסקה… להמשך קריאה
על סרטו של ג'ונתן גלייזר, "אזור העניין" (The Zone of Interest), אורון כתב אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל קאן. מאז הסרט הוקרן בישראל במהלך פסטיבל הסרטים חיפה ועורר שם דיון ער ומגוון שהעלה בי צורך לכתוב ניתוח על הסרט אבל גם לקחת כמה ימים בטרם אגבש דעה סופית. המחשבה הייתה לכתוב את הניתוח של הסרט בסמוך לסיום הפסטיבל החיפאי, אבל הוא… להמשך קריאה
מבלי להתכוון ובאופן ספונטני למדי, רקחנו מיני-פרויקט ג׳ונתן גלייזר בסריטה. זה התחיל עם אור שחזר אל ״מתחת לעור״, אחד מסרטי העשור הקודם שלנו, לכבוד הבכורה המקומית של סרטו החדש של הבמאי, ״איזור העניין״. זה המשיך עם עופר ששב אל סרט מוקדם אף יותר, ״לידה״, וכעת תורי לחזור עד סרטו הראשון של גלייזר מתחילת המילניום. בישראל קוראים לו ״לצאת נקי״, במקור… להמשך קריאה
תגובות אחרונות