18 במאי 2012 מאת אורון שמיר
נורא קשה לי לכתוב על סרט של איתן פוקס. מצד אחד, מעולם לא התחברתי לסגנון שלו כך שמראש אני בהחלט לא האדם המתאים ביותר (לצורך הדוגמה - סצינת הפתיחה של "הבועה" כל-כך הכעיסה אותי שאין לי מושג מה קורה בהמשך הסרט). מצד שני, הטענות שלי נגד סרטיו דומות מאוד לטענות של כל המקטרגים - המון נושאים נפיצים נדחסים יחד אל… להמשך קריאה
17 במאי 2012 מאת אורון שמיר
אחרי לפחות שנה של כותרות, מאז נחשף לראשונה בפסטיבל קאן 2011, מגיע סרטה הראשון באורך מלא של הגר בן אשר אל בתי הקולנוע. הבמאית המבטיחה, המוכרת יותר כשחקנית בזכות הסדרה "רביעיית רן" והסרט "ג'וליה מיה", הספיקה בשנה זו להשתתף בעוד כמה וכמה פסטיבלי סרטים, ביניהם גם פסטיבל הקולנוע של ירושלים, שם זכתה בפרס הבימוי הטוב ביותר. הבלוג שלנו עוקב אחרי… להמשך קריאה
17 במאי 2012 מאת אורון שמיר
מתקפה כוללת של לא פחות משמונה סרטים חדשים, מפגיזה היום את בתי הקולנוע. שניים מהם ישראלים, אחד מהם של טים ברטון, וחלק מהם מקווים שלא תתבלבלו ביניהם לבין חבריהם. או שמא... על הצמד הישראלי, "הנותנת" של הגר בן אשר ו-"הסיפור של יוסי" של איתן פוקס, כתבתי יחדיו עת ענייני צנזורה הכעיסו אותי (ושונו מאז). אבל חוץ מהגבלת גיל יש גם… להמשך קריאה
15 במאי 2012 מאת אורון שמיר
שני סרטים ישראלים חדשים יחגגו את בכורתם בסוף השבוע. הלוואי שהייתי יכול לדבר רק על הטעות המשותפת, בעיניי, של צמד סרטים מקומיים אשר בחרו להתחרות על אותו הספוט-לייט באותו יום. אבל מישהו עשה טעות גדולה יותר. כן כן, ועדת הצנזורה, או בשמה הרשמית "המועצה לביקורת סרטים ומחזות" - מכה שנית. אחרי שכבר דנו בבלוג זה על ההחלטה (שבוטלה) להגביל את… להמשך קריאה
14 במאי 2012 מאת אורון שמיר
עוד אחד מצירופי המקרים המשעשעים שקורים על מדפי ספריות ההשאלה - בגזרת הסרטים החדשים, נחו זה לצד זה שני סרטים המכילים תאריכים בשמותיהם. ראיתי זאת כצו הגורל לאחד את השניים אל אותו מדור די.וי.די, אותו אני כותב לעכבר העיר. לאחר הצפייה נמצאו עוד כמה נקודות השקה בין "Oslo 31. August” הנורווגי לבין "22nd of May” הבלגי. למשל, העובדה כי שני… להמשך קריאה
11 במאי 2012 מאת אורון שמיר
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
10 במאי 2012 מאת אורון שמיר
שלושה סרטים חדשים מצטרפים אל ההיצע הסינמטי בבתי הקולנוע. סרט אחד ענק ועוד שניים שספק אם שמעתם עליהם, אם לדייק. "הנוקמים" ("The Avengers") הוא אחד הפרוייקטים המצופים בקיץ זה, אשר כבר הפך לשובר קופות אימתני במולדתו ובשאר העולם. אם לא שמעתם עליו, ניתן לנחש שאתם לא קהל היעד. הרי פרומואים לסרט הזה מתרוצצים בבתי הקולנוע כבר ארבע שנים, בדמות סרטים… להמשך קריאה
9 במאי 2012 מאת אורון שמיר
בשבוע החולף יצא לי להמליץ כאן בבלוג על שלושה סרטים הרחוקים ממיינסטרים. בעוד "זה בוודאי המקום" ודאי יקוטלג על-ידי הרבה אנשים כסתם מוזר, אני מניח ש"ההתחלפות" ו-"עצי השיטה" יזכו באופן אוטומטי ונטול מחשבה יתרה לתואר הנכסף - משעממים. לפעמים עם מקפים בין האותיות, כדי להמחיש את גודל, עוצמת, או כמות השעמום שהסבו לצופה בהם. גם העניין היחסית-חדש של הכפלת מספר… להמשך קריאה
7 במאי 2012 מאת אורון שמיר
באמצע חודש זה תושק המהדורה ה-65 של פסטיבל הקולנוע היוקרתי בעולם - פסטיבל קאן. פרסים רבים מחולקים במהלך הפסטיבל, כאשר אחד החביבים עליי באופן אישי, כיוון שהוא תמיד פוגע בול, הוא פרס "מצלמת הזהב” המוענק לסרט ביכורים. את הזוכה של אשתקד, סרט ארגנטינאי בשם "Las Acacias”, פספתי כשהוצג בפסטיבל חיפה הקודם. סרטו של פבלו ג'יורג'לי הוקרן תחת השם העברי "עצי… להמשך קריאה
6 במאי 2012 מאת אורון שמיר
"רומיאו וג'ולייט" של באז לורמן, הגרסה עם ליאונרדו דיקפריו וקייט ווינסלייט וקלייר דיינס הצעירים, זכורה לי כאחת מחוויות הצפייה המתסכלות של חיי. העובדה כי ראיתי אותו בשיעור אנגלית בשלהי התיכון, בישיבה על שולחן בית-ספר לא נוח במיוחד, ודאי לא הקלה על המצב - אבל לא הייתה הסיבה לתסכול. בימים ההם כבר היה לי החוק לפיו לא יוצאים מסרט באמצע, לא משנה… להמשך קריאה
נורא קשה לי לכתוב על סרט של איתן פוקס. מצד אחד, מעולם לא התחברתי לסגנון שלו כך שמראש אני בהחלט לא האדם המתאים ביותר (לצורך הדוגמה - סצינת הפתיחה של "הבועה" כל-כך הכעיסה אותי שאין לי מושג מה קורה בהמשך הסרט). מצד שני, הטענות שלי נגד סרטיו דומות מאוד לטענות של כל המקטרגים - המון נושאים נפיצים נדחסים יחד אל… להמשך קריאה
אחרי לפחות שנה של כותרות, מאז נחשף לראשונה בפסטיבל קאן 2011, מגיע סרטה הראשון באורך מלא של הגר בן אשר אל בתי הקולנוע. הבמאית המבטיחה, המוכרת יותר כשחקנית בזכות הסדרה "רביעיית רן" והסרט "ג'וליה מיה", הספיקה בשנה זו להשתתף בעוד כמה וכמה פסטיבלי סרטים, ביניהם גם פסטיבל הקולנוע של ירושלים, שם זכתה בפרס הבימוי הטוב ביותר. הבלוג שלנו עוקב אחרי… להמשך קריאה
שני סרטים ישראלים חדשים יחגגו את בכורתם בסוף השבוע. הלוואי שהייתי יכול לדבר רק על הטעות המשותפת, בעיניי, של צמד סרטים מקומיים אשר בחרו להתחרות על אותו הספוט-לייט באותו יום. אבל מישהו עשה טעות גדולה יותר. כן כן, ועדת הצנזורה, או בשמה הרשמית "המועצה לביקורת סרטים ומחזות" - מכה שנית. אחרי שכבר דנו בבלוג זה על ההחלטה (שבוטלה) להגביל את… להמשך קריאה
עוד אחד מצירופי המקרים המשעשעים שקורים על מדפי ספריות ההשאלה - בגזרת הסרטים החדשים, נחו זה לצד זה שני סרטים המכילים תאריכים בשמותיהם. ראיתי זאת כצו הגורל לאחד את השניים אל אותו מדור די.וי.די, אותו אני כותב לעכבר העיר. לאחר הצפייה נמצאו עוד כמה נקודות השקה בין "Oslo 31. August” הנורווגי לבין "22nd of May” הבלגי. למשל, העובדה כי שני… להמשך קריאה
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
בשבוע החולף יצא לי להמליץ כאן בבלוג על שלושה סרטים הרחוקים ממיינסטרים. בעוד "זה בוודאי המקום" ודאי יקוטלג על-ידי הרבה אנשים כסתם מוזר, אני מניח ש"ההתחלפות" ו-"עצי השיטה" יזכו באופן אוטומטי ונטול מחשבה יתרה לתואר הנכסף - משעממים. לפעמים עם מקפים בין האותיות, כדי להמחיש את גודל, עוצמת, או כמות השעמום שהסבו לצופה בהם. גם העניין היחסית-חדש של הכפלת מספר… להמשך קריאה
באמצע חודש זה תושק המהדורה ה-65 של פסטיבל הקולנוע היוקרתי בעולם - פסטיבל קאן. פרסים רבים מחולקים במהלך הפסטיבל, כאשר אחד החביבים עליי באופן אישי, כיוון שהוא תמיד פוגע בול, הוא פרס "מצלמת הזהב” המוענק לסרט ביכורים. את הזוכה של אשתקד, סרט ארגנטינאי בשם "Las Acacias”, פספתי כשהוצג בפסטיבל חיפה הקודם. סרטו של פבלו ג'יורג'לי הוקרן תחת השם העברי "עצי… להמשך קריאה
"רומיאו וג'ולייט" של באז לורמן, הגרסה עם ליאונרדו דיקפריו וקייט ווינסלייט וקלייר דיינס הצעירים, זכורה לי כאחת מחוויות הצפייה המתסכלות של חיי. העובדה כי ראיתי אותו בשיעור אנגלית בשלהי התיכון, בישיבה על שולחן בית-ספר לא נוח במיוחד, ודאי לא הקלה על המצב - אבל לא הייתה הסיבה לתסכול. בימים ההם כבר היה לי החוק לפיו לא יוצאים מסרט באמצע, לא משנה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות