24 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
לא יהיה זה מופרך במיוחד לומר שבשנת 2007 העיבודים הקולנועיים לסטיבן קינג היו כבר שם נרדף להפקות אימה מאכזבות ונמהרות שלא מעוררות יותר מדי עניין. בנקודת הזמן הזו אנחנו כבר אחרי כמעט שני עשורים בהם סרטי האימה על פי קינג נעים בין הזניח לגרוע, כאשר נקודות אור בודדות נראו רק בעיבודים הדרמטיים ביותר, ספציפית יותר סרטי הכלא, ספציפית אפילו יותר… להמשך קריאה
23 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
למהדורת פברואר של אימת החודש החלטתי לנסות וללכת על גיוון. כמה שניתן, זאת אומרת. באופן טבעי כמעט כל סרטי האימה שאנחנו נחשפים אליהם מגיעים מארה"ב, ולעיתים מאנגליה, כאשר לרוב צריך לחכות לפסטיבלי הקולנוע המקומיים כדי להיתקל ביצירות מעניינות מכל העולם – וזה קורה בשתי פעימות בשנה עם ירושלים וחיפה. לכן, חשבתי, גם אם הסרטים לא בדיוק ניצחונות מוחלטים, לפחות נצא… להמשך קריאה
17 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… להמשך קריאה
14 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
בנטפליקס כנראה ממש דאגו למנויים שלהם אחרי הבור שנפער בחייהם עם תום הסדרה "בוג'אק הורסמן", וחשבו שזה יהיה רעיון מצוין למלא אותו בפרויקט נוסף בו השחקנית אליסון ברי (המדבבת את דיאן) נמצאת במערכת יחסים מורכבת עם סוס. או שזה סתם צירוף מקרים. כך או כך, לרשת הסטרימינג עלה בשבוע שעבר הסרט "Horse Girl" שקיבל בעברית את השם "דוהרת". ואם להתעכב… להמשך קריאה
7 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
בין יום ראשון לשני הקרובים, כשרובכם תשנו במיטותיכם הנעימות, יערך טקס האוסקר ה-92 ושוב אנחנו נשאר ערים כל הלילה לצפות בחגיגה המשונה הזו (בליווי לייב-בלוגינג כמובן, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת). אל האוסקר של סרטי 2019 אנחנו נכנסים, כמו די הרבה פעמים בשנים האחרונות, בלי באמת לדעת מה יקרה. כרגע זה מתקדם לכיוון האוסקר הצפוי ביותר בעולם, או כזה… להמשך קריאה
4 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
השראה היא דבר די משונה. בשונה ממחוות, כלומר יצירות קודמות להן שואפים להתייחס באופן ישיר, כשזה מגיע להשראה קשה מאוד לדעת איפה אתה מתחיל ואיפה היא נגמרת. לעיתים היא ממש זו שגורמת לך לפעול, אבל הרבה מאוד פעמים אתה מזהה את הנוכחות שלה זמן רב אחרי שהיא כבר עזבה. לפני בערך שלוש שנים, בתקופה בה תסריט שלי התגלגל בקרנות הקולנוע… להמשך קריאה
31 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
בחורה ובחור, צעירים מרקעים שונים לחלוטין, נפגשים ומתאהבים על אף הבדלי התרבויות ביניהם. הכל הולך ממש כמו שצריך ויום אחד, אחרי כמה חודשים של מערכת היחסים ביניהם, הבחור יורד על ברכו ומציע לה נישואים. היא מאושרת והם מתחילים לחשוב על התכנון של האירוע ואיך ישלבו בין שתי המשפחות שסביר להניח שאפילו לא חולקות את אותה השפה. וכפי שצפוי, הרגע בו… להמשך קריאה
28 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
עוד לא התחילה השנה ואני כבר בפיגור. בבתי הקולנוע הוקרנה כבר הגרסה המחודשת ל"הטינה", כעת מצטרף ללוח ההפצה "טבעת החנק" ובקרוב יגיע "גרטל והנזל" – אבל לא רק שאין לי שום סיכוי למצוא את הזמן ללכת לראות אותם, רוב החוויות האחרונות שלי מאולמות הקולנוע היו כל כך איומות בגלל הצופים האחרים, שאני פשוט לא רואה את זה כהוצאה כלכלית שפויה.… להמשך קריאה
27 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
כולם אוהבים את האוסקר וכולם אוהבים דירוגים. אלו שתי נקודות המוצא המוטעות לחלוטין שהביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. כלומר, זה וכמובן גם העובדה שהעונה הנוכחית הייתה כל כך קצרה, שבאופן יחסי יש מעט סרטים מועמדים, מה שאפשר לי לראות את כולם – לא רק אלו שמועמדים לפרס הסרט, אלא ממש כולם - שבוע לפני הטקס. טוב, בסדר, לא כל… להמשך קריאה
לא יהיה זה מופרך במיוחד לומר שבשנת 2007 העיבודים הקולנועיים לסטיבן קינג היו כבר שם נרדף להפקות אימה מאכזבות ונמהרות שלא מעוררות יותר מדי עניין. בנקודת הזמן הזו אנחנו כבר אחרי כמעט שני עשורים בהם סרטי האימה על פי קינג נעים בין הזניח לגרוע, כאשר נקודות אור בודדות נראו רק בעיבודים הדרמטיים ביותר, ספציפית יותר סרטי הכלא, ספציפית אפילו יותר… להמשך קריאה
למהדורת פברואר של אימת החודש החלטתי לנסות וללכת על גיוון. כמה שניתן, זאת אומרת. באופן טבעי כמעט כל סרטי האימה שאנחנו נחשפים אליהם מגיעים מארה"ב, ולעיתים מאנגליה, כאשר לרוב צריך לחכות לפסטיבלי הקולנוע המקומיים כדי להיתקל ביצירות מעניינות מכל העולם – וזה קורה בשתי פעימות בשנה עם ירושלים וחיפה. לכן, חשבתי, גם אם הסרטים לא בדיוק ניצחונות מוחלטים, לפחות נצא… להמשך קריאה
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… להמשך קריאה
בנטפליקס כנראה ממש דאגו למנויים שלהם אחרי הבור שנפער בחייהם עם תום הסדרה "בוג'אק הורסמן", וחשבו שזה יהיה רעיון מצוין למלא אותו בפרויקט נוסף בו השחקנית אליסון ברי (המדבבת את דיאן) נמצאת במערכת יחסים מורכבת עם סוס. או שזה סתם צירוף מקרים. כך או כך, לרשת הסטרימינג עלה בשבוע שעבר הסרט "Horse Girl" שקיבל בעברית את השם "דוהרת". ואם להתעכב… להמשך קריאה
בין יום ראשון לשני הקרובים, כשרובכם תשנו במיטותיכם הנעימות, יערך טקס האוסקר ה-92 ושוב אנחנו נשאר ערים כל הלילה לצפות בחגיגה המשונה הזו (בליווי לייב-בלוגינג כמובן, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת). אל האוסקר של סרטי 2019 אנחנו נכנסים, כמו די הרבה פעמים בשנים האחרונות, בלי באמת לדעת מה יקרה. כרגע זה מתקדם לכיוון האוסקר הצפוי ביותר בעולם, או כזה… להמשך קריאה
השראה היא דבר די משונה. בשונה ממחוות, כלומר יצירות קודמות להן שואפים להתייחס באופן ישיר, כשזה מגיע להשראה קשה מאוד לדעת איפה אתה מתחיל ואיפה היא נגמרת. לעיתים היא ממש זו שגורמת לך לפעול, אבל הרבה מאוד פעמים אתה מזהה את הנוכחות שלה זמן רב אחרי שהיא כבר עזבה. לפני בערך שלוש שנים, בתקופה בה תסריט שלי התגלגל בקרנות הקולנוע… להמשך קריאה
בחורה ובחור, צעירים מרקעים שונים לחלוטין, נפגשים ומתאהבים על אף הבדלי התרבויות ביניהם. הכל הולך ממש כמו שצריך ויום אחד, אחרי כמה חודשים של מערכת היחסים ביניהם, הבחור יורד על ברכו ומציע לה נישואים. היא מאושרת והם מתחילים לחשוב על התכנון של האירוע ואיך ישלבו בין שתי המשפחות שסביר להניח שאפילו לא חולקות את אותה השפה. וכפי שצפוי, הרגע בו… להמשך קריאה
עוד לא התחילה השנה ואני כבר בפיגור. בבתי הקולנוע הוקרנה כבר הגרסה המחודשת ל"הטינה", כעת מצטרף ללוח ההפצה "טבעת החנק" ובקרוב יגיע "גרטל והנזל" – אבל לא רק שאין לי שום סיכוי למצוא את הזמן ללכת לראות אותם, רוב החוויות האחרונות שלי מאולמות הקולנוע היו כל כך איומות בגלל הצופים האחרים, שאני פשוט לא רואה את זה כהוצאה כלכלית שפויה.… להמשך קריאה
כולם אוהבים את האוסקר וכולם אוהבים דירוגים. אלו שתי נקודות המוצא המוטעות לחלוטין שהביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. כלומר, זה וכמובן גם העובדה שהעונה הנוכחית הייתה כל כך קצרה, שבאופן יחסי יש מעט סרטים מועמדים, מה שאפשר לי לראות את כולם – לא רק אלו שמועמדים לפרס הסרט, אלא ממש כולם - שבוע לפני הטקס. טוב, בסדר, לא כל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות