סרטים חדשים: ״הטורף: שטח פראי״, ״אלינור הגדולה״, ״אם היו לי רגליים הייתי בועטת בך״, ״נירנברג״, ״חלומות רכבת״, ״על קרח דק״, ״התיקון״

ודאי תשימו לב ששוב יום ראשון ושוב אני באיחור עם מדור סרטים חדשים, הפעם התירוץ הוא פסטיבל קולנוע דרום שנפתח בחמישי ופשוט יותר מדי מהנה בו. זה אומר שהמדור עולה לאוויר אחרי שכבר יש לנו שתי סקירות של עופר על סרטים שזמינים בבתי הקולנוע מאז אותו יום חמישי, ומצד אחר את החוויות שלי מהפסטיבל עד כה תוכלו לקרוא רק ב״הארץ״ בינתיים. אני מקווה לצבור מספיק כדי לכתוב גם לסריטה ובינתיים נזכיר שיש לנו גם תרומה שבועית מצד אור, עם פרויקט האוסקר הבינלאומי. כך שלא תהיו מקופחים מדי. עוד אזכיר, גם לעצמי, שפסטיבל קולנוע דרום בשדרות והסביבה אמנם יסתיים בחמישי הקרוב, אבל יום לפניו כבר ייפתח פסטיבל עוד יותר דרומי – סרטים בערבה. אמליץ על מה לראות שם בפוסט ייעודי, עד אז נתעדכן יחד בכותרים העדיין-טריים בבתי הקולנוע.

הטורף: שטח פראי (Predator: Badlands) – סרט תשיעי בסך הכל במותג ״הטורף״ (אם מחשיבים את המאבקים שלו בחייזר אחר, ״הנוסע השמיני״) ושלישי עבור הבמאי דן טרכטנברג בתוך העולם של החייזרים הראסטפרים. אבל בניגוד ל״הטרף״ או ״הרוצח של הרוצחים״ שהיו שניהם בדיסני+ ולא בבתי הקולנוע, הפעם הסרט זוכה להפצה עולמית נרחבת ותקציב גבוה יותר (כמאה מיליון דולר). עוד חידושים כוללים עלילה נטולת בני אנוש והתמקדות בטורף כדמות ראשית. לא מכונות ההרג המכוערות שאנחנו מכירים מסרטים קודמים, אלא אחד פחות מוצלח שיש לו גם שם פרטי, דק, בגילומו של השחקן שנשמע כמו בית השקעות אקזוטי: דימיטריוס שוסטר-קולואמטנג׳י. דווקא בגלל שהוא אנדרדוג הוא מבקש להוכיח עצמו במסע צייד מסוכן במיוחד בכוכב בשם גנה, משם הוא מצפה לחזור עם גולגולת של מפלצת בלתי מוכנעת בשם קאליסק. במסעו הוא פוגש אישה סינתטית בגילומה של אל פנינג, מינוס החלק התחתון שאבד בהיתקלות עם הקאליסק, והשניים מתמודדים עם אתגרים לרוב במותחן הישרדות חייזרי. תמונה מתוך הסרט בראש הפוסט.

אלינור הגדולה (Eleanor the Great) – בכורת הבימוי של סקרלט ג׳והנסון, לא כולל סרטים קצרים, החלה את דרכה בפסטיבל קאן במסגרת משנה. יש לנו כבר סקירה של עופר אודות הסרט, על פי תסריט ביכורים אף הוא, מאת טורי קיימן. את הוותק מביאה השחקנית הראשית, ג׳ון סקוויב, היא אלינור מהכותרת. חברתה הטובה (ריטה זוהר) הולכת לעולמה ואלינור ממהרת לאמץ סיפורים מחייה של ניצולת השואה, על אף שהיא אינה כזו, משום מהיא נקלעת לסדנה המוציאה ממנה את השקר הקטן שמתחיל להתגלגל. צ׳ואטל אג׳יופור, ג׳סיקה הכט וארין קלימן בתפקידי משנה.

אם היו לי רגליים הייתי בועטת בך (If I Had Legs I'd Kick You) – סרט נוסף שעופר כתב עליו בסוף השבוע, סרטה השני של מרי ברונשטיין, זוגתו של רונלד ברונשטיין (משתף פעולה קבוע של האחים ספדי). מאז הפסטיבלים הגדולים של תחילת השנה מדובר בו על ההופעה הדרמטית של רוז ביירן, קומיקאית בדרך כלל, בתור אישה על סף התמוטטות עצבים ומעבר לה. היא מגלמת את לינדה, אם לילדה עם הפרעות אכילה חמורות שצריכה לטפל בה, בזמן שהמטופלים שלה מעבודתה כפסיכולוגית מציגים סך חרדות ובעיות משלהם. לינדה הולכת בעצמה לטיפול, אצל קונאן אובריאן (או דמות שהוא מנסה לגלם), ובתחילת הסרט מפונה מביתה יחד עם הבת בגלל חור שנפער בתקרה. בעלה בנסיעת עבודה ובמוטל הדרכים בו היא משוכנת מתייחסים אליה באופן עוין, או שהכל נראה ככה רק מנקודת המבט שלה ובתוך ראשה. תצטרכו לצפות כדי לגלות, אני באופן אישי לא נכבשתי בקסמיו האפלים של הסרט, בלשון המעטה.

ראסל קרואו בסרט ״נירנברג״

נירנברג (Nuremberg) – אנחנו עדיין בסרטים הוליוודיים עם כוכבים מוכרים, למקרה שהתמונה לעיל לא שיקפה מספיק את העניין. נירנברג היא כמובן לא רק מקום התרחשות אלא רמז עבה למשפטי נירנברג, ספציפית לחלקו של הרמן גרינג ולהערכה הפסיכיאטרית לה זכה. קרואו מגלם את הצורר הנאצי, ראמי מאליק הוא איש המקצוע שאמון על חקירת נפשו ויוצר עימו קשר קרוב, והתסריט של ג׳יימס ונדרבילט מבוסס על ספרו של ג׳ק אל-חי. באופן נדיר, כלומר בפעם השנייה בקריירה ולראשונה מאז ״אמת״ לפני עשור שלם, ונדרבילט גם ביים ולא רק כתב כהרגלו בקודש. עוד בקאסט של הדרמה ההיסטורית, סרט שני השבוע על זיכרון השואה יש להזכיר: מייקל שאנון, ריצ׳רד אי. גרנט, קולין הנקס וג׳ון סלטרי.

חלומות רכבת (Train Dreams) – הפקת נטפליקס נוספת שמקבלת סיבוב בבתי הקולנוע לפני הגעה לשירות הסטרימינג, כאילו מחליפה את ״פרקנשטיין״ שמצטרף לקטלוג (והחליף את ״על סף פיצוץ״ שבועיים לפני כן). מאוד מסודרים שם בנטפליקס, שבחרו להמר הפעם על הבמאי קלינט בנטלי (״סינג סינג״, ״ג׳וקי״). הוא מצידו בחר בנובלה של דניס ג׳ונסון אודות אמריקה של תחילת המאה שעברה. ספציפית, דרך סיפורו של עובד מסילת רכבת בגילומו של ג׳ואל אדג׳רטון, מגובה בפליסיטי ג׳ונס, קליפטון קולינס ג׳וניור ו-וויליאם אייץ׳ מייסי, אם למנות כמה.

על קרח דק (Icefall) – נישאר בקולנוע האמריקאי אבל נעבור לסרט פעולה שצולם בכלל בבולגריה, כדרכם של רבים לפניו. העלילה מתרחשת דווקא על אגם קפוא בשמורה של ילידים אמריקאים, שם צייד בלתי חוקי בגילומו של ג׳ואל קינמן נעצר בידי כוחות השיטור המקומיים. הוא טוען שעיסוקיו שם הם מציאת מטוס שקבור תחת הכפור ובתוכו מיליוני דולרים, את השוטרת זה לא מעניין אבל השניים מותקפים ונרדפים לפני שהיא מספיקה להביא את הזר המסתורי למעצר. כעת הם ייאלצו לשתף פעולה כדי לשרוד, מה ששוב יוצר לנו דאבל פיצ׳ר לא צפוי השבוע, עם ״הטורף״ החדש. לא בטוח שהבמאי סטפן רוזוויצקי (״הזייפנים״) תיכנן זאת כהסכים לביים את התסריט של סטיב איילס וג׳ורג׳ מהפיי.

התיקון (Redress / La réparation) – נסיים בצרפתית, איך לא, עם סרטו של רג'יס וארנייה. גם הפעם יש לנו מסע צייד מסתורי, כמו בסרט לעיל, אבל הפעם מדובר בהרפתקה קולינרית שהשתבשה. כלומר, שף מוערך וסגנו יצאו לבלי שוב, רגע לפני שהמסעדה שלהם זכתה לקבל כוכב מישלן שלישי. בת השף היא שצריכה להסתדר עם הניהול המלחיץ של המסעדה, ושנתיים לאחר מכן העלילה ממשיכה בטייוואן. הבת מגיעה לכנס יוקרתי והתקציר רומז על תשובות לשאלות ותיקות וגם את הסיבה לשם הסרט, אז אפשר לנחש לפחות חלקית לאן זה הולך. מככבים: ג'וליה דה נונייס, ג'יי סי לין, ז'וליאן דה סן-ז'אן.