סרטים חדשים: ״חדר משלו״, ״ספר הפתרונות״, ״איש הקוף״, ״אות משמיים: הסימן הראשון״, ״ציפור לבנה: סיפור פלא״, ״צלילה מסוכנת״

חצי שנה. לא שבועות או חודשים, 180 ימים של מלחמה. כמות הפעמים שאני אומר דברים מאליהם ביום נעשתה מדהימה, ושום דבר מהותי לא השתנה מלבד מספר הקורבנות. לציון המצב הבלתי נתפס והבלתי נסבל, יש אפילו מספר אירועים קולנועיים. למשל ״2 דקות – בדיקת דופק״ במרכז תרבות אניס ביפו, ממש הערב (רביעי ה-3.4), או החל מסוף השבוע בסינמטק תל אביב בסדרת אירועי ״בגלל שהייתם בבית״ שאצר שני קיניסו יקירנו, שורד טבח בארי. לטובת מי שירצו דווקא שגרה, ואני האחרון שישפוט על הצורך הזה, יש המון המוני פסטיבלים החודש. הראשונים להתחיל הם צ׳ינמה איטליה (4.4-15.4) בסינמטקים, או המחווה ליורגוס לנטימוס (6.4-24.4) אם זה נחשב פסטיבל. נעשה מאמץ לכל הפחות לדווח בזמן על כל האירועים, שבגלל ריבויים אני חושב שאזכיר אותם מדי שבוע במקום בפוסט מרוכז. מלבד זאת יש עוד שישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע ולפחות אחד מעניין בסטרימינג.

חדר משלו – הסרט הישראלי לשבוע זה החל את דרכו בפסטיבל ירושלים, שם כתבתי עליו, המשיך לפרסי אופיר משם יצא מחוזק בשתי מועמדויות, לבימוי ולתסריט של מתן יאיר. בסרטו השלישי, אחרי ״פיגומים״ ו״בגרות״, הקולנוען המתמחה בסיפורי מורים ותלמידים הופך את היוצרות ומציג הפעם סרט מנקודת המבט של האדם הצעיר יותר. גלעד לדרמן מגלם את הגיבור, תיכוניסט שהוא מצד אחד מבריק בשכלו ומצד אחר נחשב למופרע ונוטה להסתבך בגלל אמירותיו. יש לו דעות על המסע הכיתתי המתקרב לפולין, הוא מדבר בפתיחות רבה מדי עם החיילת שמראיינת אותו בצו ראשון, והדבר נכון במיוחד למורה החביב עליו (דרור קרן, שבעצם נמצא בכל אולם קולנוע שתבחרו בזכות ״בית״ ו״טור פרידה״). בבית המצב סבוך, משום שהאב (ישראל ברייט) עוזב, האם (ירדן בר כוכבא) התרגלה לישון בחדר של בנה, ויש גם אחות גדולה (נטע רוט) שמארחת בן-זוג. זה נשמע כמו המון דרמה לסרט של פחות משעה וחצי אבל תסמכו על מתן יאיר שיידע לטפל בהכל בשילוב של רגישות ועוקצנות, קומי-טרגי שכזה. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט שצילם שי סקיף.

ספר הפתרונות (The Book of Solutions) – גם הסרט הזה ערך את בכורתו בפסטיבל מקומי, הפעם זה של חיפה, שם כתב עליו עופר. מדובר בשובו של מישל גונדרי, שבערך עשור שלם לא יצר סרט באורך מלא. מה שלא הפריע לו לביים סרטים קצרים, קליפים ואפילו את הסדרה ״ילדותי״. נראה שלפחות חלק מהתסכולים היצירתיים שלו נותבו אל תוך הסרט, העוקב אחר במאי (פייר ניני) המצוי בקשיי הפקה ויצירה. הסרט האחרון שלו נתקל כל פעם במכשול אחר, מה שמצריך אותו לפתרונות יותר ויותר יצירתיים, בעודו מוקף מספר דמויות נשיות שמנסות להכילו.

איש הקוף (Monkey Man) – הסרט המסקרן של השבוע, אם תשאלו אותי. קודם כל משום שזה סרט הביכורים כבמאי של דב פאטל, שגם כתב יחד עם פול אנגונאוולה וג׳ון קולי (״מלון מומבאי״). שנית משום שג׳ורדן פיל פרש את חסותו כמפיק, ושלישית כי הטריילר מבטיח סרט אקשן מסוגנן ומופרע. פאטל גם מככב בתור דמות חסרת שם, החובשת מסכת קוף ויוצאת לנקום באנשי העולם התחתון. יש לו ונדטה אישית, משום שהם רצחו את אמו, אבל בגלל הילת המיתוס סביבו הוא נעשה למעין גיבור עממי שיוצא להגנת חסרי הישע המנוצלים בידי בעלי השררה. שרלטו קופלי גם בקאסט.

ספר הפתרונות

ציפור לבנה: סיפור פלא (White Bird) – כזה יקום קולנועי אני לא בטוח שהיה לנו. אחרי ״פלא״, הסופרת אר-ג׳יי פאלסיו החלה להרחיב את העולם שבראה בהתמקדות בדמויות משנה. למשל, בספר זה היא מתמקדת בנער שהתייחס לא יפה אל גיבור ״פלא״, וכעת מתמודד עם השלכות סילוקו מבית הספר. הפעם הוא בעמדת הקורבן וזקוק לסיפור מעורר השראה מפי סבתו, בגילומה של הלן מירן. כך, עלילת הסרט המרכזית היא בעצם סיפורה של ילדה יהודייה בצרפת הכבושה בידי הנאצים, שם היא מוצאת אהבה ראשונה. אריאלה גלייסר ואורלנדו שוורדט מגלמים את הילדים בסיפור המרכזי, ג׳יליאן אנדרסון ואוליביה רוס מחזקות את הקאסט. מארק פורסטר ביים, מארק בומבק כתב, ובמקרה של שניהם אפשר לתהות לאן הקריירות שלהם הלכו.

אות משמיים: הסימן הראשון (The First Omen) – אמריקאית צעירה מגיעה אל איטליה כדי להישבע אמונים לכנסייה ולהתחיל את חייה כנזירה. אלא שהמנזר מלא אפלה המעמידה את אמונתה בסימן שלה ומובילה אותה לחשוף קונספירציה שבסופה אולי יוולד רוע בלתי ניתן להכנעה. זה לא התקציר של ״טהורה״, שעלה לאקרנים לפני שבועיים בלבד, אלא סרט שנראה זהה על פניו. למעשה מדובר בפריקוול לקלאסיקת האימה הסבנטיזית ״אות משמיים״, שזכתה לחידוש בעשור הראשון של המאה הנוכחית. ארקשה סטיבנסון ביימה וכתבה יחד עם טים סמית׳ וקית׳ תומאס.

צלילה מסוכנת (The Dive) – סרט אימה נוסף לשבוע זה, או שמא מותחן, הוא הפקה גרמנית דוברת אנגלית. נדמה לי שכבר יש תת-ז׳אנר שלם סביב שתי דמויות נגד הטבע, או שתי נשים באתגר שמשתבש. לפני שנתיים היה את ״תלויה באוויר״, על שתי חברות המטפסות על אנטנה, והנה השנה אלו צמד צוללניות שמוצאות עצמן במצב ביש. זה קורה משום שאחת מהן נמחצת תחת סלע, סטייל ״127 שעות״, רק שיש לה בערך 20 דקות עד שהחמצן ייגמר. חברתה מחליטה לעלות לפני הקרקע ולהזעיק עזרה, ויש לי תחושה שהיא לא מצליחה לפתור הכל בזמן. אחרת הסרט לא היה אורך שעה וחצי. על המסך תמצאו את לואיסה קראוס וסופי לואו, בסרטו של מקסימיליאן ארלנוויין בשיתוף יואכים הדן.

מדינת הבנות (Girls State) – בפעם הקודמת שהייתה זו שנת בחירות לנשיאות ארה״ב, כלומר 2020 הידועה לשמצה, סרט דוקומנטרי מעולה בהפקת אפל TV+ היה מעניין בעיניי לא פחות מהמירוץ לבית הלבן. קראו לו ״מדינת הבנים״, ביימו אותו אמנדה מקביין וג׳סי מוס, והוא עקב אחר ניסוי חברתי המתרחש מדי שנה ומציב כמה מאות ילדים בסימולציה/משחק של תפקידי מפתח פוליטיים. ארבע שנים חלפו והגיע תורו של סרט ההמשך המתבקש, העוקב הפעם אחר 500 מתבגרות המנסות להכריע באופן בדיוני אך מאוד מערב רגשית בענייני ממשל. ספציפית, הדמיה של בית המשפט העליון ושאלת הנשיאה שמעולם לא נבחרה במדינה ההו-כה דמוקרטית.