סרטים חדשים: ״כולם מחכים רק לי״, ״מהיר ועצבני 10״, ״בוקר יפה אחד״

המדור השבועי הזה נכתב מהריביירה הצרפתית אחרי מסע חוצה אוקיינוס וג׳ט-לג שלא למדתי איך להימנע ממנו, אז סליחה מראש על כל טעות אפשרית. בזמן שעופר חוגג ומדווח מדוקאביב, אור השיק עוד פרויקט אוסקר מפואר, ולירון חזרה לכתוב סקירות, הגעתי אל פסטיבל קאן לשבוע גדוש ועמוס במיוחד על פי הלו״ז שבניתי לעצמי עד כה. הדיווחים שלנו מדוקאביב יימשכו כל עוד יש פסטיבל, שזה אומר עד ה-20 בחודש, ואלו מפסטיבל קאן יתחילו בערך אז. בינתיים הספקתי רק את סרט הפתיחה ואין הרבה מה לומר עליו, אם להיות נחמד. בכל זאת אעשה זאת בהמשך אבל קודם כל התייחסות ראשונית לסרטי השבוע בבתי הקולנוע בישראל, רק שלושה הפעם. אחזק בעזרת הסינמטקים והנעשה על המסך הביתי ואני מקווה שנספיק גם לכתוב עליהם יותר בהרחבה בין פסטיבל לפסטיבל.

כולם מחכים רק לי – נפתח עם הסרט הישראלי לשבוע זה, הכולל אזכור של פסטיבל קאן בתקציר. אותו תקציר הנפתח עם השורה התמוהה ״מי מאיתנו לא היה רוצה להיות זבוב על הקיר?״ (אני וכל מי שאני מכיר, אבל אולי תלוי איזה קיר). השאלה הזו מתבהרת בהמשך, שכן העלילה עוקבת אחר מפיק קולנוע אגדי שמצא דרך לגלות מה סביבתו הקרובה באמת חושבת עליו. מגלם אותו אקי אבני, שגם ביים, ברגע שנשמע כמו שיא – זכייה בפסטיבל קאן ושיבה הביתה למסיבה עם כל יקיריו. אלא שגיבורנו חייב כספים ומתמלא פראנויה, הגורמת לו לרשת את ביתו בו נערכת המסיבה במצלמות ומכשירי מעקב. את הקאסט הראשי משלימים צחי הלוי, איציק כהן, מאור שוויצר, דנה פרידר, וגלית הרשקוביץ, אבל בטריילר תוכלו ודאי לזהות גם את לבנה פינקלשטיין ועוד פרצופים מוכרים, לצד בדיחות על חשבון ״ואלס עם באשיר״ ו״ביקור התזמורת״. על התסריט חתומים אבי עמר וגם אבני, והתמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט אבל מתאימה גם לבא ברשימה.

מהיר ועצבני 10 (Fast X) – תאמינו או לא אבל הגענו לפרק העשירי בסדרת סרטי המכוניות, ויש עוד אחד מובטח. תוכלו לצפות בו גם ברוסית, צרפתית וערבית (תרגום ולא דיבוב, אם הבנתי נכון). באקט של מחזור בדיחה שהחלה עוד עם ההכרזה, אני מצטרף לתוהים מדוע לא קראו לו ״Fast10 Your Seatbelt״. בכל מקרה, כדי להדק או לשחרר חגורות בהתאם לתגובה לידיעה לפיה מדובר ב-140 דקות. להזכיר את כל המשתתפים ייקח לי כמות זמן דומה, אז מספיק לדעת שווין דיזל חוזר לתפקיד דום טורטו ומכנס יחד את כל המשפוחה, שהפעם כוללת גם את ריטה מורנו בתור סבתא טורטו. האיום על חבורת הנהגים/גנבים/מרגלים המוכשרת מגיע הפעם בדמות ג׳ייסון מומואה, כבנו הנקמן של ברון סמים מאחד הפרקים הקודמים. גם ברי לארסון מצטרפת, ג׳ון סינה נשאר, ושרליז ת׳רון חוזרת לתפקיד אויבת נוספת של החבורה, ומיירטת את מישל רודריגז, כך על פי הקדימון. שינויים מרחיקי לכת נעשו הפעם בעיקר מאחורי המצלמה, כאשר ג׳סטין לין הסתכסך עם הדיזל ובמקומו הובא לביים לואי לטרייה. האם זה אומר שהאקשן יהיה הפעם ברמה של ״המשלח״ או ״האחים גרימסבי״? נגלה בקרוב.

בוקר יפה אחד (One Fine Morning) – בחזרה אל אווירת קאן, עם סרט שהוקרן בבכורה בפסטיבל לפני שנה במסגרת ״השבועיים של הבמאים״ ואף יצא עם פרס מטעם חבר שופטים צדדי. כמו ״האי של ברגמן״ לפני שנתיים, גם סרטה הנוכחי של הבמאית הצרפתייה מיה האנסן-לאב המשיך מקאן אל פסטיבל ירושלים, שם כתב עליו עופר והכתיר אותו כאחד מן הטובים שבסרטיה. ליה סיידו מככבת כמתרגמת המתגוררת בפריז ומגדלת לבד את בתה הקטנה. שני אירועים גדולים פוקדים אותה במקביל ומטלטלים את עולמה הרגשי. האחד הוא ההתדרדרות במצבו של אביה המזדקן (פסקל גרגורי), מרצה אהוב לפילוסופיה שסטודנטים שלו ניגשים אליה ברחוב להגיד לה כמה אהבו ללמוד אצלו. הנוסף הוא שובו של חבר מן העבר (מלוויל פופו), תחילה אל העיר ובהמשך אל חייה בצורת מאהב, אבל כזה שצריך לשוב בקרוב אל אשתו. בלי הערות על צרפתים, בבקשה.

סינמטק תל אביב – ביום ראשון (21.5), ישר אחרי שייגמר דוקאביב, מתחילה סדרת הקרנות מיוחדת תחת הכותרת ״מאדם בעקבות גורלו ועד לשור הזועם: הוליווד של שנות ה-70״. כחלק מחגיגות ה-50 של מוסד התרבות התל-אביבי, העשור הטוב בתולדות הוליווד (חבל על הוויכוח) יזכה להיות מיוצג על המסך ולא רק דרך שתי הקלאסיקות מן הכותרת. שימו לכל הג׳אז הזה, רשימה חלקית: ״בוני וקלייד״, ״קאובוי של חצות״, ״הם יורים גם בסוסים״, ״רסיסי חיים״, ״נערת הטלפון והבלש״, ״הקשר הצרפתי״, ״שביל הזעם״, ״אמריקן גרפיטי״, ״השיחה״, ״אחר הצהריים של פורענות״. חודש שלם, כלומר עד אמצע יוני, כולל עותקים חדשים. זה של ״השור הזועם״ הוא רסטורציית 4K שהושקה ממש לא מזמן בניו-יורק.

סרטים חדשים ב-VOD

אנה ניקול סמית: אתם לא מכירים אותי (Anna Nicole Smith: You Don't Know Me) – אתמול (16.5) נחת בנטפליקס הסרט התיעודי על האישה והתופעה המוזכרת בכותרתו, או שאולי הייתי צריך לכתוב ״עוד סרט על…״ משום שזה לא הראשון ואולי לא האחרון. בדקתי ואכן יש לה יותר הופעות בסרטים תיעודיים או תוכניות למיניהן מאשר בסרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה מהסוג העלילתי. אבל סמית הייתה יותר כוכבנית מאשר שחקנית ואחרי הסרט התיעודי על פמלה אנדרסון והפרויקט השנוי במחלוקת על מרילין מונרו, נדמה שבנטפליקס מעדיפים בלונדיניות מיתולוגיות. במקרה של סמית, הבמאית אורסולה מקפרלן (״בלתי נתפס״) מבטיחה חומרי ארכיון שטרם נראו (בנוהל) ליצירת דיוקן מורכב של ״אייקון פורצת דרך״ שלא הספיקה להגיע לגיל 40.

הרשימה של מר מלקולם (Mr. Malcolm's List) – חשבתי לרגע שהסרט הזה הוקרן בקולנוע, אבל לא מצאתי עדויות לכך, מה שאומר שהוא מתאים לחלק הזה של המדור עם הגיעו אל ה-VOD של yes ובהמשך גם ללוח השידורים. אם תרצו להרגיש כמעט כמו בסרט הפתיחה של קאן, הקומדיה הרומנטית התקופתית של אמה הולי ג׳ונס יכולה להיות אחת האופציות. פרידה פינטו מגלמת אישה צעירה המחזרת אחר גבר ממעמד גבוה משלה (שופה דריסו), כחלק ממזימה של חברתה (זאווי אשטון). זאת משום שאותו בחור אמיד דחה את החברה מפני שאינה עומדת בדרישותיו, ולכן היא ממציאה עבורו את דמות האישה המושלמת בתקווה להפילו בפח. מעניין האם המזימה תיצלח או שלאהבה חוקים משלה.