• פסטיבל סולידריות 2022: המלצות
  • Confess, Fletch :מחכים לתרגום
  • סרטים שיותר מתמיד צריכים להיכנס לתוכנית הלימודים
  • על סקר 100 הסרטים הגדולים של ״סייט אנד סאונד״
  • פארחה
  • בידיים ריקות
  • סרטים חדשים: סנטה קלאוס וגייז הם האופציה ההגיונית היחידה בסופ
  • ספיישל נטפליקריסמס 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון

סרטים חדשים: ״בתולים״, ״מילה שלה״, ״התפריט״, ״בארדו, תיעוד שקרי של קומץ אמיתות״, ״מריה מתחילה מחדש״, ״תלויה באוויר״, ״עין הצלף – תוכנית פריצה 2״

16 בנובמבר 2022 מאת אורון שמיר

אמצע נובמבר ואנחנו מפחדים להתחיל להזכיר את המונח ״סיכום שנה״, לא כשאנחנו מפספסים בכל שבוע הזדמנות לכתוב על המתרחש בפסטיבלי הקולנוע הרבים של החודש. למטרת מעקב: פסטיבל סרטים בערבה יימשך עד סוף השבוע והיום/אתמול נפתחו שניים נוספים, הלא הם ״סאונדטרק״ לסרטים ומוזיקה בתל-אביב, ו״אניניישן״ לסרטי אנימציה בירושלים. על הכל אפשר לקרוא בינתיים רק במדריך החודשי המתגלה בכל שבוע כשימושי, לפחות בתור לינק, שהכנתי מבעוד מועד. החדשות העצובות של השבוע היו מותו בטרם עת של השחקן והמדבב קווין קונרוי, הבאטמן שלי ושל כל מי שגדל על הסדרה המצויירת של איש העטלף בשנות ה-90 ואילך. לא הספקתי לראות אפילו פרק בסדרה לזכרו, בואו נראה מה נספיק כולנו כאן בסריטה מתוך שבעת הסרטים החדשים שעולים לאקרנים השבוע.

בתולים – סרטו הראשון באורך מלא של מאור זגורי מגיע אל בתי הקולנוע טרי מזכייה בפסטיבל קולנוע דרום, וקצת פחות אבל עדיין די טרי מאז הזכייה בפרס בפסטיבל חיפה, שם כתב עליו עופר, או בפרס אופיר לצילום של בועז יהונתן יעקב. הסרט נושא את שם המחזה שפירסם את זגורי לפני יותר מעשור, לפני ״זגורי אימפריה״ או ״שבאבניקים״, ומכיל יסודות סמי-אוטוביוגרפית. מאור לוי (״בני אור״) מגלם נער מלא דמיון ורגש המתגורר עם משפחתו באיזור הערבה, בישראל של שנות ה-90. התבגרותו המינית ספק מתחילה וספק מעוכבת בידי טרגדיה משפחתית, שהתקצירים חושפים אבל אני חושב שלא כדאי. בתפקידי משנה אפשר למצוא את זוגותו של היוצר, חן אמסלם-זגורי, עמוס תמם וליאנה עיון. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

בארדו, תיעוד שקרי של קומץ אמיתות (Bardo, or False Chronicle of a Handful of Truths) – למישהו יש עדיין כוח לבמאי המקסיקני אלחנדרו גונזלס איניאריטו? לנטפליקס בטוח יש משום שזו הפקה שלהם, המקדימה את ההגעה לשירות הסטרימינג בהפצה קולנועית לה ודאי ראוי היוצר המתמחה באימג׳ים מרהיבים וקולנוע ספקטקולרי. אם כי בפעם שעברה שסרט שלו סבל מתת-כותרת ארוכה מאוד זה נגמר עם ״בירדמן״ (אני לא מתכוון לרשום את ההמשך), ואם להאמין לדיווח של עופר על הסרט מפסטיבל ונציה, היומרה הפעם כפולה ומכופלת. אם כי שווה לציין שגרסת שלוש השעות שהוקרנה אז כבר לא קיימת והסרט קצר עכשיו כמעט כמו ״הפנתר השחור 2״ (שעתיים וארבעים). מעריצי ומעריצות בריז׳יט בארדו יאלצו להמשך הלאה, משום שגיבור הסרט הזה הוא דווקא סילבריו (דניאל חימנס קאצ׳ו), עיתונאי ודוקומנטריסט מקסיקני השב אל מולדתו במטרה להתפייס עם העבר ועם זהותו לאחר שזכה בתהילה. נשמע רבע-אוטוביוגרפי, אבל העיקר הצד הוויזואלי, שמבטיח להיות מרהיב.

מילה שלה (She Said) – נמשיך אל סרטים שעופר לא כתב עליהם, עד שיוכח אחרת, ותחילה הדרמטיזציה הזו של התפוצצות פרשת הארווי וויינסטין. זואי קאזאן וקארי מאליגן מגלמות את עיתונאיות הניו-יורק טיימס שחשפו את מעשיו הנפשעים של המפיק ההוליוודי והתניעו הלכה למעשה את עידן מי-טו בהוליווד בעזרת תחקור מסיבי בקנה המידה שלו והושטת יד לנפגעות במטרה שיספרו את סיפורן והצדק ייצא לאור. הסרט מבוסס על החקירה העיתונאית שלהן, שהפכה לספר מאת השתיים, ג׳ודי קנטור ומייגן טוהיי, אותו עיבדה לתסריט רבקה לנקיביץ' (״אידה״) וביימה מריה שרדר (״הגבר המושלם שלך״, שעלה לאקרנים בישראל לפני חודש בדיוק). עוד בקאסט: פטרישיה קלארקסון וג׳ניפר אילי.

בארדו

התפריט (The Menu) – איפשהו בין ״משולש העצבות״ שכבר על המסכים לבין ״רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית״ שיגיע בשבוע הבא, אפשר אולי למקם את הסרט הזה. אינני יודע כי לא צפיתי בו, ומכיוון שהטריילר שלו הוקרן מולי בכל פעם שביקרתי בקולנוע בחודשים האחרונים, הרצון שלי לצפות בגרסה המלאה התאדה. זה חבל משום שאת הקאסט מובילים ניקולס הולט ואניה טיילור-ג׳וי, כזוג צעיר המגיע לאי בודד לטובת ארוחה יוקרתית וסודית של שף מפורסם (רייף פיינס). האורחים העמידים מגלים כמה הפתעות לא-קולינריות במהלך הערב שהופך לסוג של מותחן אימה קומי, אם הבנתי נכונה את הטון אחרי עשרות צפיות בקדימון. בין האורחים אפשר למצוא גם את ג׳נט מקטיר, ג׳ודית לייט, ג׳ון לגוויזמו וריד בירני. את התסריט כתבו וויל טרייסי וסת׳ ריס, כותבים ותיקים של ג׳ון אוליבר וסת׳ מאיירס בהתאמה, והבמאי הוא מארד מילוד שאחרי להרבה פרקים בסדרת המופת ״יורשים״. חברת ההפקות של וויל פארל ואדם מקיי חתומה גם הסרט.

מריה מתחילה מחדש (Maria rêve) – אתנחתא צרפתית לפני שחוזרים אל הסרטים דוברי האנגלית, עם הדרמה הקומית הזו מפסטיבל חיפה. קארין ויאר ("משפחת בלייה") מגלמת את מריה, אישה הכלואה בשגרה אפרפרה ונישואים כבויים, המתקבלת לעבודה כמנקה בבית הספר הגבוה לאמנויות של פריז. ייתכן שהסטודנטיות רואות בה משהו, אולי דוגמנית או שותפה ליצירה, וגם אב הבית שמגלם גרגורי גדביוס ("דלישס") מתייחס אליה באופן שהיא כבר לא זוכרת שאפשרי. חלומותיה הישנים ניצתים מחדש, בסרט מאת לוריאן אסקפר ואיבוניק מולר.

תלויה באוויר (Fall) – חזרה לקולנוע האמריקאי עם סרט שאני מודה כי לא הבנתי את קבלת ההחלטות של הדמויות בו, על פי התקציר בלבד. את התפקידים הראשיים מאיישות גרייס קרוליין קארי ו-וירג׳יניה גרדנר, המגלמות שתי חברות המתאוששות מטרגדיה הקשורה לתאונת טיפוס. הפתרון שלהן הוא לטפס על מגדל רדיו נטוש ומרוחק מכל יישוב, בתור תרפיה אני מניח. אך הסולם שהוביל אותן מעלה קורס והן מוצאות עצמן תלויות בין שמיים וארץ ללא יכולת לרדת או להזעיק עזרה. על המותחן הזה חתום הבמאי סקוט מאן, שהרזומה שלו מורכב לאחרונה מהרבה זבלוני אקשן כמו ״אוטובוס 657״ או ״בני ערובה״. כלומר מסוג הסרטים שברוס וויליס נתקע בהם כבר שנים.

עין הצלף – תוכנית פריצה 2 (Fortress: Sniper's Eye) – מי אמר ברוס וויליס ולא קיבל? האם הבמאים האלו יעזבו את ברוס קשישא לנפשו והאם המפיצים ימשיכו להציע לנו את הקטלוג שהוא הספיק לצלם לפני הפרישה? זה לגמרי מה שקורה בינתיים, או לפחות במקרה הזה. בגדול זהו סרט המשך לאקשיונר שהופץ בישראל בחודש יוני, המשיב למסך את וויליס לצד ג׳סי מאטקלף וצ'אד מייקל מארי. במוקד אפשר למצוא פעם נוספת מתקן סודי, אירוע חטיפה, וטריילר שהצחיק אותי מבלי שהתכוון לכך. לבמאי קוראים ג׳וש סטרנפלד.

פחד אוכל את הנשמה (Ali: Fear Eats the Soul) – אמנם לא חדש אבל הייתי חייב לציין כי בקולנוע קנדה התל-אביבי יוקרן מחר בערב סרטו של ריינר ורנר פאסבינדר, שהוא בקלי קלות אחד הסרטים הגדולים של כל הזמנים. ולא רק אצלנו בסריטה. אם תמיד רציתן או רציתם ולא היה מתי ואיך, או אם תרצו להישטף ביופי ובכאב של החיים פעם נוספת.

סרטים חדשים ב-VOD

מרטין סקורסזה – הבמאי האמריקאי הגדול מכולם מבין בני דורו הפעילים, ובואו לא נתווכח על זה, חוגג מחר יום הולדת 80. לכבוד המאורע אולי הבחנתן והבחנתם במגוון מסרטיו בלוח השידורים של יס והוט בשבוע האחרון, אבל מה שהולך ב-VOD של yes ראוי לאזכור מיוחד. החגיגה לבמאי כוללת אפשרות לצפות ברוב סרטיו, מיצירות המופת ועד הלא מספיק מוערכים: ״רחובות זועמים״, ״נהג מונית״, ״השור הזועם״, ״מלך הקומדיה״, ״שיגעון של לילה״, ״החבר׳ה הטובים״, ״פסגת הפחד״, ״קזינו״, ״כנופיות ניו יורק״, ״שאטר איילנד״, ״הזאב מוול סטריט״, ״שתיקה״ (״האירי״ בנטפליקס ושם יישאר). והנה הלכו התוכניות לסופש.

אש האהבה (Fire of Love) – אני חורג ממנהגי שלא לכלול סרטים שכבר הופצו מסחרית, אבל סרטה התיעודי של שרה דוסה לא ממש הציף את המסכים בישראל אלא צץ עליהם בעקביות. תחילה בפסטיבלים ובהמשך בהקרנות מסחריות. אני שרוף עליו (סליחה על השדה הסמנטי) עוד מפסטיבל סאנדנס ובטוח שהוא יחזיק מעמד לסיכומי השנה שלי. פשוט לא בכל יום נתקלים בסיפור כמו זה של בני הזוג קראפט, חוקרי הרי געש שהתאהבו במקצוע והאחד בשנייה. תוכלו למצוא את הסרט בשירות הסטרימינג של דיסני+ שהוא גם ביתה של חברת נשיונל ג׳יאוגרפיק.

הפלא (The Wonder) – נסיים אצל נטפליקס, בסרט שזמין החל מהיום (רביעי ה-16.11) ושולח את פלורנס פיו אל אירלנד של אמצע המאה ה-19. הכוכבת מגלמת אחות אנגליה המוזעקת לכפר זעיר בו מתרחש נס – צעירה שלא ניזונה אבל נשארת חיה ואפילו בריאה, בטוענה שהיא מתפללת במקום לאכול כבר חודשים. צליינים עולים לרגל כדי לחזות בנערה, אבל האם המתנה שלה היא משמיים או שמא מהשטן? נצטרך לגלות רק בצפייה בסרטו של סבסטיאן לליו הצ׳יליאני (״אישה פנטסטית״), על פי ספר של אמה דונהיו.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.