סרטים חדשים: ״גברת האריס נוסעת לפריז״, ״היה שלום, מר הפמן״, ״תהיו העיניים שלי״, ״הבית הטוב״, ״אור השטן״, ״בלש ניו יורקי: פורעי החוק״, ״גשר מעל הים״
26 באוקטובר 2022 מאת אורון שמירחודש אוקטובר מסרב להיגמר, גם אם אנחנו לפני סוף השבוע האחרון שלו. בארה״ב יחגגו את ליל כל הקדושים הנוצרי, עם צפייה מרתונית בסרטי אימה למיניהם לאורך כל הסופש ועד לתאריך של החג ביום שני. בישראל ל-1 בנובמבר עבור האימה האמיתית, יום הבחירות לכנסת, אבל עד אז אימה הוא משהו שאנחנו מסקרים בשוטף ויקרה גם לאורך הסופש. לדוגמה, מדור אימת החודש של אור הוקדש השבוע לסרטים הרלוונטיים מתוך פסטיבל הקולנוע הגאה, שייפתח מחר. בדקו גם את ההמלצות של עופר, ובואו לפגוש את האיש עצמו הערב בסינמטק הרצליה בהקרנת הסרט הפרוע ״ריטה, סו ובוב גם הוא״.
כיוון שיש כל-כך הרבה פסטיבלים בחודש הבא אקדיש להם פוסט נפרד, והם יוזכרו בתאריכים הרלוונטיים של המדור הזה. בינתיים נתרכז בשבעה סרטים חדשים שמגיעים אל בתי הקולנוע, אף אחד מהם לא מאוד האלוויני. אלא אם נחשיב את ״משקפיים כהים״ (Dark Glasses) של אדון הג׳יאלו, הבמאי האיטלקי דריו ארג׳נטו, שיוקרן מחר באופן חד-פעמי בקולנוע לב ת״א. אני מניח שבהתאם להיענות והתגובות ייתכנו הקרנות נוספות, כפי שיודעים לעשות היטב בקולנוע לב. אחרי כל זה, קצת צפייה ביתית והפעם ברוח החג. מזמן לא היה לנו חג.
גברת האריס נוסעת לפריז (Mrs. Harris Goes to Paris) – בעברית זה לא בדיוק מתחרז, אבל בלונדון של שנות ה-50 הנסיעה של גברת האריס לפאריס היא נושא לסרט שנשמע חמוד מלהכיל. לזלי מנוויל היא הגברת, או יותר נכון עובדת ניקיון שחסכה כל חייה וכעת מתכננת להסתער על הבירה הצרפתית ולרכוש לעצמה שמלה של כריסטיאן דיור. מה מיוחד בשמלה ועד כמה מתנשאים כלפי האישה הפשוטה יהיו הצרפתים בהם תיתקל, הן רק חלק מהשאלות העולות למשמע הסיפור. מדובר בעיבוד לספר מאת פול גליקו, שביים אנטוני פביאן והוקרן בטרום-בכורה בפסטיבל חיפה האחרון. לצידה של השחקנית הבריטית מככבים גם איזבל הופר ולמברט ווילסון. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.
היה שלום, מר הפמן (Farewell Mr Haffmann) – שיתוף פעולה של צרפת עם שכנה אחרת שלה, בלגיה, הביא לעיבוד נוסף, הפעם של מחזה מאת ז׳אן-פיליפ דאגר (שהוצג בעבר על בימות התיאטרון בישראל). דניאל אוטיי מגלם צורף יהודי בפריז של תחילת ימי הכיבוש הנאצי, הנאלץ להעביר את חנותו לשוליה שלו, בגילומו של ז׳יל ללוש. היוצרות מתהפכות לחלוטין כאשר אותו מר הפמן לא מספיק לברוח ומוצא מקלט במרתף של מה שהייתה פעם חנותו, בעוד העובד שלו לשעבר הוא מעסיקו החדש שמתחבב על הכובש הגרמני. שרה גירודו מגלמת את אשת העובד, וניקולאי קינסקי (הבן של קלאוס) הוא קצין נאצי המאיים לגלות את הסוד. סרטו של פרד קבאייה (תסריטאי ״שלושת הימים הבאים״ ו״טווח אפס״).
הבית הטוב (The Good House) – מה עושה סרט אמריקאי אחרי הצמד האירופאי הנ״ל? קודם כל זה לא באמת דירוג, שנית מדובר בסרט שערך את בכורתו בפסטיבל טורונטו של 2021 ושב לסבב נוסף בקיץ האחרון, אז הוא מגיע קצת באיחור. סיגורני וויבר מגלמת סוכנת נדל״ן בוסטונית, שחייה עוברים טלטלה. העסקים חלשים, בעיית השתייה שלה מתגברת, ובעלה עוזב אותה – לטובת גבר. הבנות שלה כבר גדולות ומנסות לתמוך על אף שהן זקוקות לעזרה (כלכלית) בעצמן, ומי שחוזר לחייה במפתיע הוא אהבה ותיקה ותיקה (קווין קליין). צמד הבמאים הם מאיה פורבס (״מלך הפולקה״) ו-וואלאס וולודרסקי (״נישואים פתוחים״), וכמובן שגם הסרט הזה מבוסס על ספר, מאת אן לירי. האם זה מסביר מדוע וויבר שוברת את הקיר הרביעי ומדברת ישירות אל הקהל? בכל מקרה, הנה תמונה שלה מהסרט בצירוף כלבלבות.
אור השטן (Prey for the Devil) – סרט אימה שיוצא בישראל במקביל לשאר העולם, לשם שינוי במדור להפעם, בבימויו של דניאל סטאם (״גירוש השדים האחרון״, ״13 חטאים״) ועל פי תסריט של רוברט זאפיה (״ליל המסכות: 20 שנה אחרי״). אז מסתבר שיש לכנסייה הקתולית בית ספר לכמרים הלומדים להתמחות בגירוש שדים, כי יש עלייה בתחום. גיבורת הסיפור היא בכלל נזירה (ז׳קלין ביירס), הסובלת מילדות משד מציק במיוחד המבקש לרדוף אותה מבפנים. היא מגיעה אל אותו בית ספר למגרשים במטרה לתצפת אבל מאמינה שנתקלה בשד הטורדני מעברה, ומבקשת ללמוד את רזי המקצוע. עוד בקאסט: וירג׳יניה מדסן, קולין סלמון ובן קרוס.
תהיו העיניים שלי (See For Me) – חשבתי שאולי כבר כתבנו על סרט האימה הזה, גם הוא מודל 2021 במקור, אך לא מצאתי גיבוי לכך בארכיון של סריטה. סופי (מגולמת בידי השחקן-ית האבינרי-ת ולקוי-ת הראייה סקיילר דבנפורט) נוסעת לבית מרוחק כדי לשמור על המקום ועל חתול הבית בזמן שהבעלים לא נמצאת. בשל היותה עיוורת היא נעזרת באפליקציה ששמה כשם הסרט, המקשרת בין המצלמה בטלפון הנייד שלה לבין אדם רואה, או אישה במקרה הזה (ג׳סיקה פארקר קנדי). אף אחד לא הודיעה לשלושת הגנבים שתכננו לשדוד את הכספת שבבית שתהיה שם מישהי, בטח לא שהיא תהיה עיוורת ובוודאי שלא מצוידת בזוג עיניים וירטואליות של אחרת. על ההפקה הקנדית הזו ניצח הבמאי רנדל אוקיטה ואת התסריט כתבו אדם יורק וטומי גאשיו (אם תיעתקתי נכון).
בלש ניו יורקי: פורעי החוק (Detective Knight: Rogue) – ברוס וויליס אמנם פרש ממשחק, אבל בערך פעם בחודש אני מציין כאן סרט חדש שלו. מהשנתון הנוכחי, שמבטיח להיות הראשון בטרילוגיה, לא פחות. לכן הכותרת עם הנקודותיים והכל. אני מקווה שיש להם כפיל דיגיטלי כי כמעט בכיתי רק מלראות בטריילר עד כמה אין לשחקן-לשעבר מושג מה מצלמים ולמה. וויליס אמור לגלם שוטר ממשטרת לוס אנג׳לס שמגלה עניין אישי בכנופיית עבריינים הפוצעת את השותף שלו בערב ליל כל הקדושים. כאשר הוא שומע שאותם חובשי מסכות צצו בניו-יורק הוא חורג ממחוז סמכותו וטס לחוף המזרחי של ארה״ב, שם ממתינים לו גם הפושעים אבל גם השוטרים המקומיים. אדוארד דרייק, שהרבה לעבוד עם וויליס בשלב העצוב הזה של הקריירה שלו, ביים גם הפעם.
גשר מעל הים (Ram Setu) – הגענו לסרט ההודי לשבוע זה, המנסה להוכיח כי הקולנוע של תת היבשת יכול להיות כל נושא למסעיר. למשל, מסעו של ארכיאולוג אתאיסט לחשיפת הממצא ההיסטורי של גשר האל ראם. הוא נשלח למשימה בידי מי שרוצים להרוס את הגשר העתיק, אבל קדושת המקצוע שלו מציבה אותו כמגינו של האתר המקודש למקומיים. שכחתי לציין שיש גם רובוט צוללן, מרדפי סירות מירוץ, מסוקים עם מכונות ירייה, הליכה על מים, וממש לא אתפלא אם האל ראם בכבודו ובעצמו יגיח להופעת אורח. זו התשובה של הבמאי אבהישק שרמה לשאלה איך הופכים אפילו כזה תקציר לדרמת אקשן. בתפקיד הראשי מככב המגה-סטאר ההודי אקשאי קומאר, לצידו ג'קלין פרננדז ונוסראט בארוצ'ה.
סרטים חדשים ב-VOD
האחות הטובה (The Good Nurse) – את החלק הזה של המדור נתחיל אצל נטפליקס עם הסרט החדש להיום (רביעי 26.10) שזוכה גם לסיבוב בבתי הקולנוע בכמה טריטוריות, אבל לא אצלנו. טוביאס לינדהולם (״חטיפה בלב ים״, ״מלחמה״) הדני מביים בשפה האנגלית עיבוד לספר של צ׳ארלס גרבר. ג׳סיקה צ׳סטיין מגלמת אחות בבית חולים החושדת כי אחד האחים (אדי רדמיין) מזיק למטופלים. כאשר היא פונה לרשויות היא מגלה גיליון חשדות ארוך נגד הבחור ומסכימה לשתף פעולה כדי להיות זו שמתקרבת אליו ומפילה אותו.
מסיבת סוף העולם (How it Ends) – הייתי בטוח שהסרט הזה עולה ב-VOD של מספר ספקי תוכן, אבל מצאתי אותו רק ב-yes בינתיים. בכל מקרה כתבתי עליו בזמן פסטיבל סאנדנס של 2021, כבר אז הגישה שלו למגפת הקורונה נראתה מעט מיושנת. אולי עכשיו הוא יחווה כנוסטלגי, זו בכל מקרה התחושה שניסו להעניק היוצרים דריל וויין וזואי ליסטר-ג׳ונס שגם מככבת בקומדיה האפוקליפטית. הגיבורה מבקשת לארגן מסיבה לכבוד סוף העולם, ולשם כך משוטטת בשכונות האמידות של לוס-אנג׳לס כדי להזמין המון סלבריטאים (למשל ניק קרול ואוליביה וויילד, אם התגעגעתן והתגעגעתם אליהם מאז ״אל תדאגי יקירתי״). רוני קידר עשתה את זה לפני שנים וטוב יותר.
ונדל ווילד (Wendell & Wild) – מאחורי צירוף האותיות העבריות הבלתי מייצג הזה מסתתר הסרט החדש של אשף אנימציית הסטופ-מושן הנרי סליק (״קורליין״). גם הוא מגיע אל נטפליקס, אבל רק בשישי (28.10), בדיוק בזמן לצפיית ליל כל הקדושים. מדובר באיחוד של קיגן-מייקל קי וג׳ורדן פיל, כאשר האחרון גם עזר עם התסריט, שכן השניים מגלמים בקולם את צמד שדי הגיהנום שהעניקו ליצירה את שמה. הם מנסים לשכנע ילדה חובבת פאנק-רוק, אותה מדבבת ליריק רוס, שתזמן אותם אל עולמנו כדי שיוכלו להשתולל קצת. עוד בגזרת המדבבים המפורסמים תוכלו לשמוע את אנג׳לה באסט, ג׳יימס הונג, וינג ריימס ויגאל נאור. ואין דרך טובה יותר לסיים את הפוסט מאשר בצמד המילים יגאל נאור.
בשולי "תהיו העיניים שלי": סקיילר דבנפורט הם אוטיסט-ית בחיים האמיתיים. אופן הדיבור שלהם לא נורמטיבי, ומאפיין אוטיסטים ברמת תפקוד גבוהה, עם טיפול תומך כישורי דיבור. לכן, במקרה הזה, אופן הדיבור אותנטי לגמרי, בניגוד לחיקוי של דקוטה פנינג ב"המתיני בבקשה" (2017).