• אימת החודש - אוקטובר 2021: חלק שני
  • אוסקר 2020/21: המתמודדים לפרס הסרט הבינלאומי
  • מה לראות ביום הקולנוע הישראלי 2021
  • חולית
  • ״הוולווט אנדרגראונד״, סקירה לסרטו של טוד היינס
  • סרטים חדשים: ״חולית״ מגיע סוף סוף אל המסך הגדול
  • לקראת ״חולית״: חזרה אל הספר ועיבודים קודמים
  • ״תמונות מחיי נישואין״, סקירה למיני-סדרה של חגי לוי
  • ונום 2
  • אוסקר 2021/22: המתמודדים לפרס הסרט הבינלאומי
  • ״פריצה״ ו״מפה לא יוצאים״, סקירת נטפליקס כפולה
  • אימת החודש - אוקטובר 2021: חלק ראשון
  • ההיסטוריה של השחקנים הערבים בפרסי האופיר

סרטים חדשים: ״ונום 2״, ״האלווין 2: הנקמה״, ״מים שקטים״, ״משלוח מסוכן״, ״לעבור לגור אצל הבת שלי״

13 באוקטובר 2021 מאת אורון שמיר

לפעמים התחושה היא שאפילו שאנחנו ארבעה בסריטה, לא תמיד אנחנו מספיקים הכל. אימת החודש של ספטמבר התאחרה לתוך אוקטובר, מגובת בדאבל אימה נוסף של לירון, פסטיבל דרום נפתח בשבוע הבא וטרם התייחסנו אליו בהרחבה, ועל הדלת כבר מתדפקים הפסטיבלים של נובמבר: סרטים בערבה והקולנוע הגאה. במקרה שלי, בקושי סיימתי לדווח מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק והנה פספסתי הזמנות לספר שמתקיים השבוע בתל-אביב פסטיבל אטסיב לקולנוע אפריקאי, במהדורתו השלישית.

הפסטיבל, שפירוש שמו באמהרית הוא ״אל דאגה״, התחיל בראשון אבל יימשך עד שישי ה-15 באוקטובר. אז יש עוד כמה ימים לצפות בקולנוע שכמעט ולא מגיע לישראל שלא דרך נטפליקס, או מדי פעם בפסטיבלים. את הליין-אפ אני מודה שאני לא מכיר, קולנוע אפריקאי זה חור קבוע בהשכלה, אבל זו דווקא סיבה להמר על האירוע בעיניי. הסרטים מוקרנים בקולנוע קנדה ובמרכז ענבל, והלינקים יקחו אתכם ואתכן לתוכניה ושעות ההקרנה בכל אחד מן המוסדות הללו. אל הנעשה בסינמטקים אני לא מגיע אף פעם יותר, והנה באים עוד חמישה סרטים אל בתי הקולנוע, ומספר זהה אל המסך הביתי, הכל בסוף השבוע או אפילו החל מהיום.

מים שקטים (Stillwater) – סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, אז כתב עליו אור, מגיע ארצה עם שם מצער למדי. הרי לפני שנתיים אחת הבדיחות של השנה הקולנועית הייתה סרט בשם Serenity שתורגם בעברית ל״מים שקטים״, סרט איום ונורא שחשפתי את הטוויסט המגוחך בקטע היסטורי שלו לטובת מי שהסתקרנו. בסרט החדש, סטילווטר הוא שם העיירה באוקלהומה ממנה מגיעים גיבורי הסיפור. מוזר לתרגם את זה, כמו להגיד שמשפחת סימפסון גרה בשדה-אביב. בכל מקרה, שם גר מאט דיימון בסרט, אבל בתו הצעירה (אביגייל ברסלין) מביטאה אותו אל צרפת שם היא כלואה בגין רצח שהיא לכאורה לא ביצעה. גיבורנו נעזר במקומית (קאמי קוטן, או בשמה האמיתי אנדראה מרטל מ״10 אחוז״) כדי להוכיח את חפותה של הבת. הבמאי טום מקארתי (״ספוטלייט״) והתסריטאי מרקוס הינצ׳יי חולקים את קרדיט הכתיבה עם תומא בידגאן ונואה דברה הצרפתים, והתבססו על מקרה אמיתי ומפורסם. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

ונום 2 (Venom: Let There Be Carnage) – המדור השבוע מוגש בחסות הספרה 2. שני המשכונים של סרטים הקשורים למותג ותיק וחוו אתחול מסויים ב-2018 יצעדו לאולמות שכם אל שכם. אחד מהם הוא שובו של טום הארדי אל הטירוף המפוקסל של ונום, הטפיל החוצני שהתחבר אל העיתונאי אדי ברוק והפך אותו למשהו שבין גיבור-על ונבל-על. הפעם יש מרושע גדול ממנו, כפי שרומזת הכותרת הלועזית, המכניסה אל מסיבת החייזרים הסימביוטים את קארנג׳, תאומו האדמדם והדפוק עוד יותר של ונום. קארנג׳ מחובר לרוצח סדרתי, אותו מגלם וודי הרלסון, ולכן גיבורנו יצטרך להביסו. אני כנראה היחיד שלא מתרגש מכל זה, אבל צפו לסקירה לסרטו של אנדי סרקיס (הוא במאי לפעמים) והתסריטאית קלי מרסל, שחוזרת מהסרט הקודם (והספיקה להרוס מאז עוד דמות אייקונית ב״קרואלה״). הארדי קיבל קרדיט של שותף לתסריט, ואת המסך הוא והרלסון חולקים עם מישל וויליאמס מהסרט הקודם ונעמי האריס שמצטרפת.

האלווין 2: הנקמה (Halloween Kills) – השני בסדרה, גם של החידוש להמשכוני ״ליל המסכות״ האייקוני, וגם של צירוף המקרים שפירטתי לעיל. דייויד גורדון גרין הוא מי שלקח על עצמו להחיות את המותג של ג׳ון קרפנטר בסרט הקודם, וגם לסיים את המלאכה בשנה הבאה עם ״Halloween Kills״. לי זה נשמע כאילו לא הרוצח במסכה מייקל מאיירס ולא הניצולה הקבועה של ניסיונותיו, לורי סטרוד (ג׳יימי לי קרטיס), עומדים לסיים את תפקידם בסרט הנוכחי. הוא מתחיל דקות אחרי אירועי הסרט הקודם, בו נדמה היה ש״הצורה״ מצא את מותו בשריפה, אבל מסתבר שיותר קשה להרוג אותו מאת המותג הזה. ג׳ודי גריר ואנדי מטיצ׳ק חוזרות אף הן לגלם את הבת והנכדה של לורי, בהתאמה.

משלוח מסוכן (The Courier) – נעבור מהוליווד לאירופה ובריטניה תחילה. אם תרצו לדעת מה עשה גארי אולדמן בנובמבר 2019, התשובה היא סרט הטלוויזיה הזה עם אולגה קורילנקו, שמשווק בישראל בקולנוע (כפי שהיה בעוד כמה מדינות, אם להיות קצת יותר הוגן). אולדמן מגלם ראש ארגון פשע, שיודעים שהוא רשע כי יש לו רטייה על העין אני מניח, שאמור להישלח לכלא אחרי שסוף סוף נתפס. על עד הראייה (אמיט שאה) יש להגן מכל משמר, אלא שמי שמציגה עצמה כשליחה שרק הביאה חבילה מתגלה כמיומנת למדי בקרב וכוונותיה יתגלו רק בהמשך. אפילו שם אין לי, היא פשוט ״השליחה״ כפי שטוען הסרט באנגלית, ומגלמת אותה אולגה קורילנקו. דרמוט מולרוני הוא איש החוק שמנסה להפיל את הנבל, וכרגיל אני נדהם מכמות התסריטאים שצריך כדי להחליף נורה. כלומר, כדי להרכיב סיפור שלפחות בטריילר אינו קוהרנטי. זאקרי אדלר הוא הבמאי.

לעבור לגור אצל הבת שלי (Un tour chez ma fille) – נחצה את התעלה אל צרפת, משם מגיעה הקומדיה הזו מאת אריק לבאן. אותו אחד שאחראי על "לחזור לגור עם אמא" מלפני כחמש שנים. הדמות והשחקנית זהה אבל הסיטואציה הפוכה – ז'וסיאן באלסקו היא שוב האם, שהפעם באה לגור עם בתה הבכורה (מתילד סנייה) ובן-זוגה (ג'רום קומנדר), רק לכמה ימים עד שיסתיים השיפוץ בביתה. אלא שהימים חולפים וגם שבועות וחודשים עוברים, השיפוץ לא מסתיים והאם מתחילה להרגיש בבית. עוד בקומדיה הצרפתית הזו – לין רנו הוותיקה בתור המטריארכית שקופצת אף היא לבקר בשלב מסויים. עדכון: מדובר בטרום-בכורה בסינמה סיטי בלבד, בסניפים מסוימים.

סרטים חדשים ב-VOD

מרחק ביטחון (Fever Dream) – נתחיל אצל נטפליקס ועם סרט שזמין החל מהיום, ששמו העברי נלקח מן המקור בספרדית. מדובר בעיבוד לספרה של סמנתה שוובלין הארגנטינאית, אותה הביאה למסך הבמאית הפרואנית קלאודיה לוסה (״חלב הצער״). או ז׳וסה, אני לא בטוח איך פרואנים מבטאים דאבל L בתחילת מילה. בכל מקרה, דרמת האימים הרוחנית הזו מחברת בין שתי נשים, אחת חדשה באיזור והשנייה שכנתה הוותיקה, סביב הסיפור המטריד של בנה של אחת מהן. אני לא מנסה להיות מסתורי, פשוט לא לגמרי הבנתי את הקדימון ונראה לי שזה בכוונה.

באושר (Happily) – נעבור אל התאריך של מחר (14.10) ואל yes עם סרט שנשמע כמו ז׳אנר בלנדר רציני. הוא מתחיל כמו קומדיה רומנטית על זוג מושלם מדי (קרי בישה וג׳ואל מקהייל) שנציגי הממשל לכאורה עוקבים אחריו ומציעים לו זריקה שתהפוך את צמד האוהבים ל״נורמלי״. מפה לשם השניים מסתבכים ברצח ומחליטים להימלט בנונשלנטיות אל חבורת חברים בבית עצום, שגם הוא משום מה תחת מעקב ואנחנו כבר בטריטוריות של מותחן מדמם. אבל עדיין קומי, אני חושב. תשאלו את הבמאי-תסריטאי ששמו בן-דויד גרבינסקי.

DNA – שלושת הסרטים האחרונים להיום חסרים שם עברי בכל מקום בו בדקתי, שזה צירוף מקרים מעניין. הסרט הנוכחי מרחיב את ההיצע מספריות יס גם אל סלקום tv ובכל מקרה כבר כתבנו עליו לקראת פסטיבל ירושלים. סרטה של הקולנוענית הצרפתייה מייוואן ("פוליס", "מלך שלי"), בו היא גם מככבת, מציג מסע אל שורשיה האלג׳יראיים של הגיבורה לאחר מות סבה. פאני ארדן, מרין ואכט, ולואי גארל משלימים את המשפחה ו/או המסע שעוברת הגיבורה, בסרט שהיה חלק מליין-אפ הרפאים של פסטיבל קאן 2020.

Under Wraps – נשארים בסלקום ועוברים אל יום שישי ה-15.10 ואל סרט ששמו העברי נשאר תחת מעטה סודיות. סליחה, הייתי חייב, אבל זה באמת מושג באנגלית שלא קל לתרגם, בטח לא את כפל המשמעות כשהסוד השמור הוא מומיה עטופה בתכריכים. אבל בניגוד לכל האימה שהוזכרה עד כה במדור, הנוכחית מיועדת לכל המשפחה בהיותה הפקת מקור של ערוץ דיסני. העלילה מספרת על חבורת ילדים שמוצאת מומיה מצרית המתעוררת לחיים, ובמקום להפחידם נעשית חברה שלהם. כן, זה נשמע חמוד (ונראה קצת זול) וזה אפילו רימייק לסרט ניינטיז באותו בשם. אלכס זאם (״נסיך חג המולד״) ביים.

The Velvet Underground – נסיים באותו שישי ובסרט שאפשר רק לנחש את שמו העברי, כמו תמיד בשירות אפל+ התומך בעברית אך לא מקדמה. את סרטו התיעודי של טוד היינס על הלהקה האגדית שהעניקה לו את שמו ראיתי בפסטיבל ניו יורק באולם עם סאונד מפוצץ, אז אוכל רק להמליץ לכל הפחות להגביר את הווליום בבית. הבמאי חובב האייקונים המוזיקליים מספר הפעם את סיפורה של הלהקה שהתפתחה במפעל של אנדי וורהול, חיברה למשך כמה שנים בין לו ריד, ג׳ון קייל ומורין טאקר, ומגלמת בתוכה את תמצית תקופת האוונגארד של מנהטן בשנות ה-60 המוקדמות. התמונה לעיל היא מתוך הסרט, למי שלא זיהו.

תגובות

  1. טאי הגיב:

    תודה רבה לאור על הפוסטים שלו על האוסקר לסרט הבנילאומי/זר/שפה זרה/וואטאבר. בקלות אחד מהפוסטים הכי משעשעים והמחכימים שאני מחכה להם כל השנה. זהב.

    1. אור סיגולי הגיב:

      תודה רבה!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.