• מה לראות בפסטיבל קולנוע דרום 2021
  • ״הוולווט אנדרגראונד״, סקירה לסרטו של טוד היינס
  • סרטים חדשים: ״חולית״ מגיע סוף סוף אל המסך הגדול
  • לקראת ״חולית״: חזרה אל הספר ועיבודים קודמים
  • ״תמונות מחיי נישואין״, סקירה למיני-סדרה של חגי לוי
  • ונום 2
  • אוסקר 2021/22: המתמודדים לפרס הסרט הבינלאומי
  • פסטיבל ניו יורק 2021: דיווח מסכם של אורון
  • ״פריצה״ ו״מפה לא יוצאים״, סקירת נטפליקס כפולה
  • פסטיבל ניו יורק 2021: סרטי ריוסוקה המאגוצ׳י
  • אימת החודש - אוקטובר 2021: חלק ראשון
  • ההיסטוריה של השחקנים הערבים בפרסי האופיר
  • ״קופסה כחולה״, סקירה
  • ״פיג״, סקירה
  • ״לא זמן למות״, סקירה

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 37

10 בדצמבר 2020 מאת אורון שמיר

חג חנוכה שמח, הערב נר ראשון ובשבוע וחצי הקרובים כולנו נזכה להרבה אור מכיוון פסטיבל הקולנוע של ירושלים שנפתח היום, ובהמשך גם פסטיבל סרטי הילדים ופסטיבל הסרטים היהודי, שניהם תל-אביביים – וכולם מקוונים. עוד נקודת אור השבוע: המינוי של דנה מורג, לשעבר ב-yes, למנהלת האמנותית של סינמטק תל אביב, אז ברכות חמות ותודה על תחושת אופטימיות לקראת השנה הבאה. בעניין זה, קדחת סיכומי השנה בעיצומה כפי שוודאי שמו לב כל מי שפתחו דפדפן החודש. אנחנו נשמור את שלנו לחצי השני של דצמבר, כרגיל, למרות ששום דבר בשנה הזו אינו כרגיל. את התחושה המלאכותית של נורמליות אני ממשיך לנסות ולשמר דרך המדור השבועי, שכמו בשבוע החולף יורכב מלא פחות מעשרה סרטים חדשים (ואחד מחודש, בונוס). למקרה שכל הפסטיבלים אונליין לא מספיקים לכם ולכן. באותו עניין, הנה בא עוד אחד.

פסטיבל אוטופיה – ביתם של סרטי הז׳אנר בישראל, יתקיים השנה למרות הכל ובמקביל להשקתו ככתב-עת דיגיטלי מוקדם יותר השנה. בין ה-17.12 וה-10.1 (שזה כבר גלישה אל שנת 2021 כן?) יהיה ניתן לצפות באופן מקוון בלא מעט סרטי מד״ב, אימה, פנטזיה וכל מה שז׳אנרי. התוכנית הישראלים ושלל האירועים הנלווים טרם נחשפה, אבל התוכנית הבינלאומית החלה לטפטף וכבר אפשר לזהות כמה סרטים שכתבנו עליהם לאורך השנה – ״האנטנה״ הטורקי, ״הוסט״ האקטואלי, ״מרגיש טוב אחי״ התיעודי, ו״רליק״ המדובר (שזמין גם בפסטיבל ירושלים). עוד סרט שתוכלו לבחור באיזה פסטיבל לראות, אוטופיה או ירושלים, הוא ״לפסיס״ שאולי אכתוב עליו בקרוב כי הוא די מעניין. חלק משמות הסרטים די מסבירים את עצמם, דוגמת ״כומר-רפטור״ או ״האדם שהרג את היטלר, ואז את ביג-פוט״, בעוד סרטים אחרים מפתיעים בתקצירים שלהם. דוגמת ״באט בוי״, על בלש שחוקר היעלמות של ילדון רק כדי לגלות שהוא ונעדרים נוספים אחרים אולי מוסתרים…בתחת של החשוד. סרטים פחות שטותיים ולא פחות מדוברים מהשנה החולפת הם דרמת הערפדים ״ליבי אינו פועם כשאינך מורה לו״, או ״התגשמות״ המד״בי הקנדי. נמתין בסבלנות לעדכונים ופתיחת הזמנת הכרטיסים באתר הפסטיבל.

הסנדק 3 – החלק השלישי והמושמץ של טרילוגיית הפשע האגדית של פרנסיס פורד קופולה, זכה השבוע לקאט חדש וגרסה אלטרנטיבית. להבנתי, הסרט בעל השם הקצר והקולע ״Mario Puzo’s The Godfather, Coda: The Death of Michael Corleone״ זמין גם בישראל, למשל באמזון. בהצהרת הבמאי שלו סיפר קופולה שזה השם שהוא ומריו פוזו המנוח רצו, ובאולפני פרמאונט חסמו אותם (תודה לאל, שם נורא). כעת, במקום לחגוג לסרט 30 לבכורתו בכריסמס של 1990, קופולה עשה את מה שעשה אשתקד ליצירת המופת שלו ״אפוקליפסה עכשיו״ וערך מחדש. זה אומר סאונד ותמונה באיכות דיגיטלית מפוארת, שזה מבורך, אבל גם פתיחה וסיום חדשים, משחק עם סדר הסצנות וקיצורן, לצד התערבויות עריכה כמו ליווי מוזיקלי שונה ועוד התעסקויות. העניין הוא שהגרסה החדשה, נקרא לה ״קודה״ לצורך העניין, לא מכילה שום חומר חדש. היא אף קצרה יותר מקודמתה ב-12 דקות. הפתיחה ה״חדשה״ היא סצנה ידועה משלב מאוחר יותר בסרט והסיום קוצץ. למי זה טוב? אולי לקופולה, אולי גם לכם ולכן, לי בטח לא. עוד על ההבדלים בין הגרסאות ועל התלהבות או אכזבה אפשר כבר לקרוא בכל רחבי הרשת, למשל כאן.

סרטים חדשים ב-VOD

עונת השמחות

הציירת והגנב (The Painter and the Thief) – אחד הסרטים הדוקומנטריים המדוברים של השנה, שכיכב זמן רב במיזמי דוקאביב למיניהם, אז גם כתבתי עליו, זמין החל מהיום (10.12) אצל yes וסלקום tv. למי שלא שמעו, הסיפור הבאמת לא נורמלי בבסיס סרטו של בנג׳מין רי מתחיל עם ציורים שנגנבים מגלריה באוסלו. הגנב מאותר בקלות אבל לא זוכר היכן הציורים, ומה שמפתיע עוד יותר הוא העניין שמגלה בו הציירת שהופכת אותו למוזה שלה.

רליק (Relic) – את הסרט הזה אפשר היה לראות בפסטיבל חיפה, אפשר יהיה לראות בפסטיבל אוטופיה כאמור לעיל, אבל עכשיו הוא גם חלק מ-yesVOD. אור כתב עליו באימת החודש עוד ביולי, ואני במצברוח סיכומי שנה אז גם מנחש שהוא יבחר רגע מתוכו למצעד 20 רגעי השנה המסורתי שלו. סרטה של נטלי אריקה ג׳יימס מתמקד בשלושה דורות של נשים מאותה משפחה, המתמודדות עם זיכרון מתפורר, תרתי משמע.

הסיפור האמיתי של כנופיית נד קלי (True History of the Kelly Gang) – מי שהתגעגעו לפורע החוק האוסטרלי המפורסם ישמחו לשמוע על סרט נוסף החוזר אל שנות ה-70 של המאה ה-19 ואל נד קלי וכנופייתו הלוחמים בשלטונות. הקאסט המכובד מורכב בין היתר מג׳ורג׳ מקיי (״1917״) בתור הקרימינל לובש השמלות, צ׳ארלי האנם, ניקולס הולט, אסי דייויס, וכן גם ראסל קרואו, הפקה אוסטרלית בכל זאת. מדובר בעיבוד של שון גרנט לספרו של פיטר קארי, עליו חתום הבמאי הגרוע הכי מוערך אמנותית היום, ג׳סטין קורזל (״מקבת׳״, ״אמונת המתנקש״). היום ב-yesVOD.

תרגול בריגול (My Spy) – יש לי הרגשה שסיפור הזזת התאריכים של הסרט הזה, שהחל עוד לפני המגפה, יותר מעניין מלצפות בתוצאה הסופית. אבל כיוון שאני לא שופט בלי לראות, ואין לי שום כוונה כזאת, שום דין לא נחרץ פה. אולי יש מי שדווקא ירצו לראות קומדיית אקשן בה דייב באטיסטה מגלם מרגל שנשלח לעקוב אחר משפחה אך מוצא עצמו בחסדה של ילדה בת 9 (קלואי קולמן) שגילתה את סודו. מי שירצו לראות את סרטו של במאי הקומדיות הוותיק פיטר סיגל, על פי תסריט של ג׳ון ואריק הובר (״אימה במצולות״), יוכלו זאת זאת כבר היום אצל יס וסלקום.

הנחש של אלבמה (Alabama Snake) – נסיים את החצי הראשון עם עוד סרט תיעודי שזמין היום, אלא שהפעם מדובר בהפקה של HBO מה שאומר זמינות שיא – yes דוקו, HOT8 וסלקום tv גם יחד. הכותרת אימה מטפורית אלא חוזרת אל מקרה בתחילת שנות ה-90 בה בעל קנאי ניסה להיפטר מאשתו בעזרת נחש ארסי, אירוע שבילבל את המשטרה מאז ועד היום. הבמאי תיאו לאב (״האגדה על אי הקוקאין״) לוקח את זה לכיוון של חקר השימוש בנחשים לטקסים דתיים שהיו רווחים באיזור, כי ארה״ב זה מקום שפוי לחלוטין, כידוע.

היית צריך לעזוב (You Should Have Left) – עוד סרט אימה וגם עליו כבר יש לנו טקסט, הפעם מאימת החודש של יוני, כי אנחנו מקדימים את זמננו. החידוש הוא שעברנו לסרטים הזמנים החל ממחר (שישי ה-11.12), במקרה זה אצל יס. מי שהיו צריכים לעזוב (נדמה לי, לא ראיתי את הסרט) הם קווין בייקון ואמנדה סייפריד, זוג נשוי (הפרש הגילים ביניהם הוא נושא בסרט, את זה כן למדתי) הנוסע לעבוד על מערכת היחסים בחופשה. ואם למדנו משהו מסרטי אימה הוא שזה לא המקום והזמן לעשות דברים כאלה, אחרת יש לקווין בייקון סיוטים והוא משתכנע שמשהו לא בסדר בבית הנופש שלהם. סרטו של דייויד קופ ששמו מוכר לחובבי בלוקבאסטרים מהניינטיז, ועיבוד לספר של דניאל קלמן.

עונת השמחות (Happiest Season) – מגיע כל הכבוד ל-yes וסלקום tv על הזריזות בה הנחיתו אצלם את להיט עונת החגים הכי מדובר בארה״ב כרגע, שם הוא תוכן בלעדי של hulu (שירות הסטרימינג שאינו נוכח בארץ למרבה הצער). קריסטן סטיוארט ומקנזי דייויס מגלמות בנות זוג שיוצאות לבלות את חג המולד עם משפחתה של אחת מהן, במקרה זאת שעוד לא יצאה מהארון בפני הוריה וסביבתה. צחוקים. ויקטור גרבר ומרי סטינבורגן הם ההורים, והקאסט כולל גם את אליסון ברי, אוברי פלאזה, דן לוי ועוד. קליאה דובאל, השחקנית שגם מביימת מעת לעת, ביימה וכתבה יחד עם מרי הולנד, שגם מככבת. קישטתי את הפוסט בתמונות מתוך הסרט משל היה עץ…אה…חנוכה.

הנשף (The Prom) – ריאן מרפי ראה את רשימת השחקנים של הסרט הקודם וביקש שיחזיקו לו את הבירה. בעיבוד הנטפליקסי שלו למיוזיקל הבימתי ששמו כשם הסרט, מככבות מריל סטריפ, ניקול קידמן, קרי וושינגטון, טרייסי אולמן, קיגן-מייקל קי, אנדרו ראנלס, קווין צ'מברלין וג׳יימס קורדן. העלילה היא רק תירוץ לנאמברים מוזיקליים, אבל למי שזה חשוב – חבורת כוכבי ברודוויי נוסעת לעיירה באינדיאנה לאחר ששמעה על מקרה בו שתי נערות לא יכולות יחד כזוג לנשף סיום התיכון. שישי בנטפליקס.

Wolfwalkers – כרגיל עם כותריםשל אפל TV+ אין לי ממש מושג האם בכלל יש להם שם עברי, אבל במקרה של ״וולפווקרס״ בכל מקרה חובה להגיד אותו במבטא אירי מתגלגל. זאת משום שמדובר ביצירה החדשה של אנשי ״קארטון סלון״ המופלאים מאחורי ״סודות קלס״ ו״שירת הים״, ספציפית במקרה של סרט זה טום מור ורוס סטיוארט. העלילה מתרחשת באירלנד של ימי קסם ומסתורין, אליה מגיע ציידת צעירה יחד עם אביה במטרה להיפטר מלהקת זאבים. הכל משתנה כשהגיבורה פוגשת בילדה החיה בטבע בין הזאבים, והאגדה מספרת שבלילה היא הופכת לאחת מהם.

פיתוי מסוכן (Pure as Snow) – עדיין בתחום האגדות עבור נקפוץ אל יום שבת ה-12 בחודש ואל ה-VOD של יס. זה המקום והזמן לתפוס את סרטה החדש של אן פונטיין, מעין טוויסט צרפתי, או קומדיית סקס במילים אחרות, על סיפורה של שלגייה. לו דה לאז׳ מגלמת צעירה החיה עם אמה החורגת (איזבל הופר), עד שזו מקנאה בה ומבריחה אותה מהבית. במסעותיה תפיל הגיבורה ברשתה שבעה גברים, והאם בעקבותיה. חשוב לציין שבטריילר הייתה בדיחה על גוגל אז זה מתרחש בימינו נוסף לכל. הייתי מוסיף ״או לה לה!״ אבל אני לא בטוח אף פעם אם זה חיובי או שלילי, אז בנימה אמביוולנטית זו נסיים.

תגובות

  1. Patrick Murray הגיב:

    אני לא יודע מה נשמע יותר נורא – עונת השמחות או הנשף? מצד אחד קירסטין סטיוארט מצד שני ריאן מרפי ועוד מיוזיקל. תנחומיי לקוראות הבלוג הלסביות. מקווה ש-Ammonite יגיע בקרוב לישראל.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.