• פסטיבל דוקאביב 2017 - הדיווח השלישי של עופר
  • פסטיבל דוקאביב 2017 - דיווח חמישי
  • פרויקט כל זוכי הסרט הטוב ביותר באוסקר - 21
  • פסטיבל קאן 2017 - דיווח ראשון של אורון
  • פסטיבל דוקאביב 2017: דיווח רביעי של עופר
  • המילה האחרונה
  • סרטים חדשים: ״הנוסע השמיני: קובננט״ של רידלי סקוט
  • ״תחושה של סוף״, סקירה
  • ״קולוסאל״, סקירה לקראת הקרנה בסינמטק הרצליה
  • כישלונות נהדרים: הסרטים המאוחרים של צ׳ארלי צ׳פלין
  • שומרי הגקלסיה 2

״שיר הים״, סקירה מסוג שונה

8 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל

סרט האנימציה שיר הים (The Song of the Sea), מעשה ידי הבמאי טום מור ואולפני האנימציה ״Cartoon Saloon״, זכה עד כה להקרנות ספורות בלבד בארץ (אני צפיתי בו במסגרת פסח של אנימציה בסינמטק תל אביב). אולי מוטב שכך הם פני הדברים, לתת לסרט להתגלות רק למעטים, לאלו אשר הכישוף שלו יכבוש אותם כמו ניגון עתיק הנגלה מתוך קונכיה. לא, לא ראוי כי סרט זה יצפה ברשת מסחרית, מתחרה על תשומת לבם של הורים וילדים עם עיבודי אנימציה מספר מי-יודע-כמה לאגדות מוכרות.

לא. המעשיה הזו, המשלבת בין מיתוסים קלטיים לבין העולם המודרני תישאר סוד למעטים בלבד שזכו. סרט זה אינו סרט רגיל, לא מגיעה לו גם סקירה רגילה – מגיע לו קסם בתמורה, אך אין ביכולתי למצוא את המילים אשר יחוללו כזה קסם. יש בידי את הכוח להסביר, את הכוח להוסיף דבר שבח ועוד דבר שבח. אך אולי עדיף רק המלצה עמומה, שלא רבים יקראו, בין כה וכה לא רבים יצפו בסרט, לא על המסך הגדול, בו האנימציה הייחודית של הסרט זוכה לזרוח במלוא הדרה.

זוהי אנימציה בסגנון פרטי של היוצרים הללו, שמזכירה מעט את "The Secret of Kells" מבית אותו במאי ואותם אולפנים, אבל גם נבדלת ממנה. אנימציה אשר מנסה לעיתים להמציא מחדש את כל יסודות הציור המערבי, על מנת להתחבר לאמת פנימית עמוקה, קמאית, נצחית. אנימציה אשר לא מנסה לייצר חיקוי של המציאות, אלא לרקוד עם צורות וקווים, עם סימני דרך, למקום נסתר בנפש כל ילד, כל מבוגר. זוהי אנימציה השואפת לייצר הרמוניה, אבל לא להגביל את הדמיון. זהו ניסיון לבטא התפעמות מן העולם, אבל מבלי לוותר על כאב והתמודדות עם כל סוגי האובדן אשר החיים מציעים לנו, כי גם היגון הוא רגש שיכול לסלול דרך להתעלות.

בעולם של ״שיר הים״ האגדות המסופרות בסרט מתגלות כמציאות. זה מפני שכל אגדה היא אמת לאמיתה, כל אגדה פנטסטית המסופרת בלחש או מבין דפי ספר – כל אגדה דנה ברגשות כנים, בפחדים, בתקווה. בכל אגדה יש ניצוץ של הסבר לגבי העולם, של רוח חיה ההופכת אותנו לילדים ולא לאבן. ב״שיר הים״ גם הרעים הם טובים, אשר בחרו בדרך ראיה אחרת, גם הפרידה היא מפגש, גם ברגעי השבר נוצר יופי. הסרט יצא ב-2014, יש בו מכונות וקווי חשמל – אך הוא נותר מעשייה עתיקת יומין, אולי מוצפנת במגילה נסתרת או נחבאת בין גלי היבשה.

ואם תרצו, מדובר בסרט ילדים טוב מאוד, שמתאים גם למבוגרים. יש בו עלילה בנויה היטב, הומור במינון מדויק ומוסר השכל שמתייחס בכבוד לצופים בכל הגילים. יש שיאהבו אותו יותר ויש גם מי שיאהב פחות (ויכול להיות שיש בו את הניצוץ אשר יכול להפוך סרט להרבה יותר מסרט).

song-of-the-sea-2

השאר תגובה