9 במאי 2021 מאת לירון סיני
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2020 מאת אור סיגולי
את מצעד רגעי השנה עשיתי לראשונה בסיכום השנה של סריטה 2010, כי לא הרגשתי שראיתי מספיק מסרטי אותה שנה כדי לבחור באופן מושכל את "עשרת סרטי השנה". זאת הייתה סוג של פשרה מבחינתי. מצד אחד, לחזור אחורה לדברים הכי בלתי נשכחים שראיתי במהלך אותה שנה, ומאידך לא להתחייב על הסרטים עצמם. מאז זה הפך להיות סוג של מפלצת שמלווה אותי… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2020 מאת אור סיגולי
סיכומי השנה של 2020 הגיעו, וכמה שחיכינו להם. לא רק בגלל שאנחנו אוהבים את השלב הזה שבו אנחנו מצמצמים שנה לרשימות הכרחיות כדי שהזיכרון שלנו יכול להתמודד איתה, אלא כי 2020 הייתה הרבה יותר ממה שיכולנו או היינו צריכים. מבחינת קולנוע האימה, 2020 הייתה מוזרה בפני עצמה. לא רק שהיוצרים הגיבו במהירות עם כמה סרטים – חלקם אפילו לא רעים… להמשך קריאה
10 בדצמבר 2020 מאת אורון שמיר
חג חנוכה שמח, הערב נר ראשון ובשבוע וחצי הקרובים כולנו נזכה להרבה אור מכיוון פסטיבל הקולנוע של ירושלים שנפתח היום, ובהמשך גם פסטיבל סרטי הילדים ופסטיבל הסרטים היהודי, שניהם תל-אביביים - וכולם מקוונים. עוד נקודת אור השבוע: המינוי של דנה מורג, לשעבר ב-yes, למנהלת האמנותית של סינמטק תל אביב, אז ברכות חמות ותודה על תחושת אופטימיות לקראת השנה הבאה. בעניין… להמשך קריאה
26 ביולי 2020 מאת אור סיגולי
לאחרונה החלק הכי קשה בקונספט הזה של אימת החודש הוא שלב פסקת הפתיחה. מכיוון שאם באמת אין איזה מקרה יוצא דופן כמו בחודש שעבר (מאוד נדיר), המחשבות נודדות למצב שבו אנחנו נמצאים, וזה כמעט תמיד גורם לי לרצות ופשוט לא לכתוב. אמנם סריטה הוא מקום אסקפיסטי בהגדרה, או לפחות כזה שמסתכל על הבחוץ מפריזמה מאוד מאוד ספציפית, אבל אצלי לפחות… להמשך קריאה
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… להמשך קריאה
את מצעד רגעי השנה עשיתי לראשונה בסיכום השנה של סריטה 2010, כי לא הרגשתי שראיתי מספיק מסרטי אותה שנה כדי לבחור באופן מושכל את "עשרת סרטי השנה". זאת הייתה סוג של פשרה מבחינתי. מצד אחד, לחזור אחורה לדברים הכי בלתי נשכחים שראיתי במהלך אותה שנה, ומאידך לא להתחייב על הסרטים עצמם. מאז זה הפך להיות סוג של מפלצת שמלווה אותי… להמשך קריאה
סיכומי השנה של 2020 הגיעו, וכמה שחיכינו להם. לא רק בגלל שאנחנו אוהבים את השלב הזה שבו אנחנו מצמצמים שנה לרשימות הכרחיות כדי שהזיכרון שלנו יכול להתמודד איתה, אלא כי 2020 הייתה הרבה יותר ממה שיכולנו או היינו צריכים. מבחינת קולנוע האימה, 2020 הייתה מוזרה בפני עצמה. לא רק שהיוצרים הגיבו במהירות עם כמה סרטים – חלקם אפילו לא רעים… להמשך קריאה
חג חנוכה שמח, הערב נר ראשון ובשבוע וחצי הקרובים כולנו נזכה להרבה אור מכיוון פסטיבל הקולנוע של ירושלים שנפתח היום, ובהמשך גם פסטיבל סרטי הילדים ופסטיבל הסרטים היהודי, שניהם תל-אביביים - וכולם מקוונים. עוד נקודת אור השבוע: המינוי של דנה מורג, לשעבר ב-yes, למנהלת האמנותית של סינמטק תל אביב, אז ברכות חמות ותודה על תחושת אופטימיות לקראת השנה הבאה. בעניין… להמשך קריאה
לאחרונה החלק הכי קשה בקונספט הזה של אימת החודש הוא שלב פסקת הפתיחה. מכיוון שאם באמת אין איזה מקרה יוצא דופן כמו בחודש שעבר (מאוד נדיר), המחשבות נודדות למצב שבו אנחנו נמצאים, וזה כמעט תמיד גורם לי לרצות ופשוט לא לכתוב. אמנם סריטה הוא מקום אסקפיסטי בהגדרה, או לפחות כזה שמסתכל על הבחוץ מפריזמה מאוד מאוד ספציפית, אבל אצלי לפחות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות