סרטים חדשים: ״ההונאה הגדולה״, ״אהבה עיוורת״, ״תעלול של טיול״, ״אגדה עם זנב״

השבוע הכמעט-אחרון של יולי מביא לשיא את מה שהתעסקנו איתו כל החודש – פרסי אופיר ופסטיבל ירושלים. המדור השבועי יהיה חוצץ, ואחרי שלושה ימים סוערים של אופירים ניקח נשימה עמוקה ובסוף השבוע נצלול אל פסטיבל הקולנוע של ירושלים עם דיווחי עופר ואור מהשטח. למקרה שאף אחד מן הנושאים האלה לא נוגע לכם או לכן, משהו שאני בספק לגביו הודות לטראפיק שלנו, כמובן שלא נזניח את הפינות הקבועות ואת השוטף. אלא שבנושא הזה, החודש המשמים בבתי הקולנוע מגיע לשיא עם היצע דל ומדולדל. שקלתי לשנות את שם המדור ל״אין מה לראות״.

קצת נספחים לרענון יגיעו בסיום, עם ארבעה סרטים נוספים שאפשר לראות בבית אם אין סיבה ללכת לקולנוע, וגם סרט קצר לקינוח. אבל לפני כל זה, מבזק חדשות – ״מאמי״ של קרן ידעיה, המועמד לשבעה פרסי אופיר החל משלשום, התווסף ברגע האחרון לתחרות הישראלית של פסטיבל ירושלים ויהיה הסרט הנועל שלה. ברכות ושמחות, אני לא יכול לחכות עד שהפסטיבל יגיע כבר להציל אותנו מהמציאות.

״ההונאה הגדולה״ (The Hummingbird Project) הוא הדבר הכי קרוב לסרט הוליוודי השבוע, אבל מדובר בכלל בהפקה קנדית-בלגית עם כמה כוכבים בינלאומיים. ג׳סי אייזנברג ואלכסנדר סקארסגארד (עם תספורת שאול מופז) מגלמים שני אחים המשחקים בבורסה וחושבים שמצאו דרך לדפוק את המערכת – למתוח סיב אופטי פרטי מניו ג׳רזי לקנזס, שיעניק להם יתרון של מילי-שנייה בשליפת מידע וכתוצאה מכך בוכטות של כסף. הבוסית שלהם לשעבר, בגילומה של סלמה הייק, עולה על הטריק ומנתבת את חברת המסחר שלה למלחמה דיגיטלית וכלכלית בצמד. נשמע מעניין כמו פרסומת לאינטרנט מהיר, אבל אולי הבמאי-תסריטאי קים נויין (״מכשפת מלחמה״, ״שני נאהבים ודב״) יצליח לגרום לזה לעבוד. תמונות שיגרמו לכם ולכן לתהות האם זו בכלל קומדיה, או איך לעזאזל סקארסגארד סקסי אפילו עם קרחת, בראש הפוסט וגם בהמשך.

״אהבה עיוורת״ (Chamboultout / No Filter) הוא הקומדיה הצרפתית לשבוע זה, כי אי אפשר בלי, אבל בניגוד לשם העברי הדגש אינו רומנטי. הכותרת האנגלית קולעת יותר לתקציר, ואם הבנתי נכון את הבלאגן בשם הצרפתי זה מעין הלחם של המילים ״מרגיז״ ו״הכל״. או בקיצור, סרט עם גיבורים נטולי פילטר שגורמים להתרגזות כוללת. האחת היא סופרת (אלכסנדרה לאמי) שספרה החדש אמנם שינה את השמות של חבריה, אבל כשהם קוראים אותו ברור להם במי מדובר ומה דעתה האמיתית עליהם. בו בזמן, בעלה של הגיבורה (חוזה גרסיה) עובר תאונה שלוקחת ממנו את מאור עיניו וגם מותירה אותו ללא היכולת לסנן – כל מה שעובר לו בראש הופך למלל בקול רם, למרבה המבוכה. הבמאי הוא אריק לאבן (״לחזור לגור עם אמא״, ״ברביקיו״) שגם חתום על התסריט במשותף עם ברונו לאבן וברברה האלרי-לפונד.

״אגדה עם זנב״ (Troll: Tale of a Tail) מביא אותנו אל אגף האנימציה לילדים (והורים חסרי מזל) שכן מוקרן בדיבוב לעברית בלבד. לא שדחוף לי הדיבוב המקורי באנגלית, מדובר בהפקה נורווגית-קנדית בלי הרבה שמות גדולים. לסרט יש שני במאים, קווין מונרו (״ראצ'ט וקלאנק״, ״צבי הנינג׳ה״ גרסת 2007 המוזרה) וקריסטיאן קאמפ, וגם עשרה תסריטאים. עשרה. מה שהם רקחו הוא מעשייה על ארץ הטרולים, אלה מהמיתולוגיה הנורדית, ובה נגנב זנבו של המלך. כיוון שכך הוא הופך לאבן ועל בנו הנסיך מוטלת המשימה להשיב את האבדה לישבנה ולהסיר את הקללה. חשבתי שזה נראה חמוד בקושי פינת לא משהו, עד אשר צפיתי בטריילר לסרט הבא.

״תעלול של טיול״ (The Big Trip) מוריד את כולנו אל שאול התחתיות של האנימציה, כפי שאפשר לראות בקדימון. הטריילר מתגאה בכיתוב ״מהיוצרים של מדגסקר״, עיוות קל של המציאות שאולי עובר אישור עורך-דין אבל לא מבחן ראייה. העניין הוא כזה: בילי פרוליק, שכתב את הסרט, הוא אחד מארבעה תסריטאים שחתומים על ״מדגסקר״ הראשון. בימד״ב אפילו לא כתוב מי ביים, רק אותו. בכל זאת מצאתי ששמה של הבמאית נטליה נילובה ושמדובר בחברת אנימציה רוסית, זו שאחראית למשל על ״נגנב על הזנב״ מהשנה שעברה. מה שמזכיר לי לתהות מה קורה עם השמות לסרטי ילדים בישראל. עברנו רשמית למחולל אוטומטי? בכל מקרה יש פה גם עלילה, על דב לא-פנדה שמקבל מהחסידה בטעות גור כן-פנדה ויוצא להשיבו לבעליו, אבל כואב לי הראש מהצפייה בטריילר אז בואו נניח לזה.

צפייה ביתית

מילים נרדפות – סרטו המדובר של נדב לפיד (״השוטר״, ״הגננת״, ״מיומנו של צלם חתונות״), שלא יהיה נציג ישראל לאוסקר (אולי צרפת?) אבל נבחר לאחד מסרטי העשור של אינדיווייר, מגיע בסוף השבוע אל המסך הביתי. לטובת מי שירצו קודם לצפות ורק אז לשפוט בעצמם את זוכה דב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון. מבחינת סריטה מדובר בהמלצה גורפת, שכדאי להשלים אם תרצו להסתנכרן איתנו על סרטי השנה בהמשך.

פרטיות ופוליטיקה: פרשת קיימברידג׳ אנליטיקה (The Great Hack) – מעלה את התהייה למה נטפליקס שכרו ראפר כדי לתרגם את שם הסרט, אבל נניח לזה. הדוקומנטרי הזה צולל אל המקרה של הדלפת המידע וההתערבות בבחירות לנשיאות ארה״ב 2016, ושב עם מסקנות לגבי המקום בו אנחנו נמצאים מבחינת פרטיות ברשת ובכלל. סרטם של קארים אמיר וג׳יהאן נוג׳אים (״הכיכר״) נוחת בנטפליקס ממש היום (24 ביולי).

אייקה (Ayka) – סרטו של סרגיי דבורצבוי (״טולפאן״) שזיכה את סמאל יסילמובה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן 2018. אייקה הוא שמה של הגיבורה, מהגרת לא חוקית מקירגיסטן המתעוררת בבית יולדות ברוסיה לאחר שכרגע ילדה. מכאן מתחיל מסעה הסיזיפי לא רק לגדל את התינוק ללא בית או אמצעים, אלא גם להחזיר חובות למרות שאין לה מקור הכנסה או אפילו קורת גג. אה, וגם לא ממש חמים ברוסיה.

סטוקהולם (Stockholm) – חוזר אל שוד הבנק מ-1973 שאירע בשבדיה והעניק לנו את המונח ״תסמונת שטוקהולם״ בניסיון לתאר הזדהות עם החוטף ופחד מכוחות ההצלה. איתן הוק שב לשתף פעולה עם הבמאי רובר בודרו, לאחר שבסרטו ״Born to Be Blue״ הוא גילם את צ׳ט בייקר, בדרמת הפשע הנוכחית הוא השודד שכולא ארבעה מעובדי בנק יחד איתו בכספת במשך כמה ימים. נומי ראפאס ומארק סטרונג גם הם בקאסט.

וסרט קצר לסיום – ״ניגון״

אחרי סיבוב פסטיבלים עולמי ארוך ומכובד, כולל פסטיבל אוטופיה לפני כשנתיים, סרט האנימציה העתידני-פנטסטי של יוני שלמון ואלון רותם זמין לצפייה בווימאו על כל 12 וחצי דקותיו הקסומות. למקרה שלא הצלחתי לאמבד את החלון (קורה לי לפעמים), אפשר ללחוץ על הקישור הזה ולהנות מ״ניגון״: מסע בחלל של אסטרונאוטים יידישאים, ארכיאולוג קוסמי ורב קהילה, למציאת העיר האבודה ירושלים.