2 באוגוסט 2024 מאת רוי יודקביץ׳
אחד-עשר סרטים וחמש שנים אחרי "הנוקמים: סוף המשחק", נדמה כי במארוול נמצאים בצומת דרכים. אולפן העל, שידע במשך שנים רק הצלחות, מסחריות וביקורתיות, שזכה לאהבה אינסופית מהקהל הרחב שהגיע באדיקות לכל אחד מסרטיו, לפתע צריך להתמודד עם סרטים שנכשלים טוטאלית בקופות, ומעריצים זועמים שאט-אט מתחילים לאבד את סבלנותם ואת אמונתם, לנוכח האיכות ההולכת ומדרדרת של תוצרי האולפן. באותם מקומות בהם… להמשך קריאה
10 באפריל 2022 מאת לירון סיני
ככל שסרט מתרחק ממך, נותרת ממנו הילה קטנה או גדולה, מכובדת או מביכה, מנחמת או מעיקה. תלוי בחוויית הצפייה האישית, באיכויותיו, במה שהוא סימל עבורך ובאופן שהוא נתפס על ידי דעת הקהל בצורה רחבה יותר עם השנים. נסו לחשוב לרגע על "בלייד" (Blade), הסרט הראשון או כל הטרילוגיה אם תרצו. מה עולה לראש? אילו דימויים ותחושות? עבורי, במשך שנים זה… להמשך קריאה
18 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
שבע שנים אינן טווח זמן ארוך במיוחד. מבחינה היסטורית זה בקושי מצמוץ. ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שלנו באמצע העשור הקודם, זה נראה כמו מעידן אחר לחלוטין: מגיפות עולמיות היו עניין בדיוני של סרטים אפוקליפטיים, מנהיגי העולם לא הרגישו כמו נבלי קומיקס, סרטים שפסחו על בתי הקולנוע נחשבו ליצירות פחותות שלא קיבלו שום תשומת לב וזכו לכינוי הגנאי "סרט טלוויזיה",… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2021 מאת אור סיגולי
גל גדות היא משהו שאני לא לגמרי בטוח אם אי פעם היה. או שאולי כדאי לסייג בצניעות מסויימת, משהו שאני לא זוכר מהתקופה שלי כמי שעוקב אחרי תעשיית הקולנוע והבידור. גדות היא אחת מהכוכבות הגדולות ביותר בעולם, ייתכן ואפילו הגדולה ביותר, וכבר משהו כמו חמש-שש שנים רק במגמת עלייה, משתתפת בכמה מהסרטים הכי מדוברים של תקופתנו. כחלק מעסקת החבילה הזו,… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
הקיץ ההוליוודי מתקרב לקיצו והחיפוש אחר סרט אחד ראוי לשמו נמשך. כמו בסוף השבוע שעבר, בחרתי להיכנע לסחף ההמון ולנסות את מזלי עם סרט שהולך לו לא רע בבתי הקולנוע, באופן יחסי. כמובן שהכותרות סביבו מוגזמות, אלו שטוענות כי הוא המושיע של הוליווד או אלה שסתם טוענים כי נהנו מן הצפייה, אבל לקחתי את כל זה בחשבון. שבע אכזבות, אל… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2019 מאת אור סיגולי
אנחנו מתקרבים לנקודת זמן (או שמא אנחנו כבר שם) בה המעבר של יוצרים גדולים מאולמות הקולנוע לנטפליקס הוא נון-אישיו. אחרי אלפונסו קוארון, האחים כהן, מרטין סקורסזה, נואה באומבך ובונג ג'ון-הו בין היתר, כבר קשה להיות מופתעים מהויתור של גדולי הבמאים על הפצה קולנועית מתוקשרת, בתמורה לחופש אומנותי וכלכלי שלא יקבלו בשום מקום אחר. עם זאת, צריך לסייג, שחלק מהסרטים נרכשים… להמשך קריאה
9 במאי 2019 מאת לירון סיני
בראיון ל"The Verge" סיפר רוב לטרמן, הבמאי של "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" (Pokemon: Detective Pikachu) שעוד לפני תחילת הצילומים לקח לצוות כשנה לתכנן ולעצב את כל הפוקימונים כך שייראו טוב מספיק בגרסת ה-CGI הצמרירית או הרירית שלהם בסרט החדש. הוא מספר ששיתפו פעולה עם צוות העיצוב היפני של Pokemon Company ועשו תחקיר יסודי על האופן שבו חיות מסוימות מתנהלות כדי לדייק… להמשך קריאה
19 במאי 2018 מאת לירון סיני
אם היה צורך לסכם את "דדפול 2" (Deadpool 2) במשפט, זה היה: חזרה עיקשת על בדיחה בנושא כתיבה עצלנית לא תגאל את התסריט מכתיבה עצלנית. אחרי שהוצאתי את זה, אומר בנוסף שזה לא שמדובר בסרט גרוע, אלא שההימור שלי הוא שגם אם אהבתם מאוד את הסרט הראשון, וגם אם לא, כנראה שסרט ההמשך לא ישאיר אתכם שפוכים מצחוק על רצפת… להמשך קריאה
25 במרץ 2017 מאת לירון סיני
הדבר הראשון שעובר בראש כשחושבים על "סימן חיים" (Life), סרט המדע בדיוני עם נגיעות האימה, הוא "היי, לא ראינו את זה כבר?". מהטריילר קל להניח שמדובר בחיקוי בינוני תואם "הנוסע השמיני", עם בונוס של שחקנים חתיכים. הדבר השני שאולי עובר בראש הוא תיאוריית הקונספירציה המבדרת על כך שהסרט הוא למעשה פריקוול ל"ספיידרמן 3" הידוע לשמצה. הסיבה לכך היא קטע קטנטן… להמשך קריאה
12 בפברואר 2016 מאת אור סיגולי
יש אין ספור סוגי צחוקים בעולם. הנפלא והאהוב מכולם הוא זה הרגיל, תגובתו של אדם למשהו שבאמת הצחיק ושימח אותו. זה הצחוק האמיתי והנכסף מכל. עוד צחוק שאני מחבב הוא דווקא זה שמגיע בתגובה למראות זוועה, כשהמוח לא יודע איך להתמודד עם מה שהוא רואה, והוא כל כך מבולבל שהוא בוחר בתגובה הכי פחות סבירה. גם צחוקים של מבוכה יש… להמשך קריאה
אחד-עשר סרטים וחמש שנים אחרי "הנוקמים: סוף המשחק", נדמה כי במארוול נמצאים בצומת דרכים. אולפן העל, שידע במשך שנים רק הצלחות, מסחריות וביקורתיות, שזכה לאהבה אינסופית מהקהל הרחב שהגיע באדיקות לכל אחד מסרטיו, לפתע צריך להתמודד עם סרטים שנכשלים טוטאלית בקופות, ומעריצים זועמים שאט-אט מתחילים לאבד את סבלנותם ואת אמונתם, לנוכח האיכות ההולכת ומדרדרת של תוצרי האולפן. באותם מקומות בהם… להמשך קריאה
ככל שסרט מתרחק ממך, נותרת ממנו הילה קטנה או גדולה, מכובדת או מביכה, מנחמת או מעיקה. תלוי בחוויית הצפייה האישית, באיכויותיו, במה שהוא סימל עבורך ובאופן שהוא נתפס על ידי דעת הקהל בצורה רחבה יותר עם השנים. נסו לחשוב לרגע על "בלייד" (Blade), הסרט הראשון או כל הטרילוגיה אם תרצו. מה עולה לראש? אילו דימויים ותחושות? עבורי, במשך שנים זה… להמשך קריאה
שבע שנים אינן טווח זמן ארוך במיוחד. מבחינה היסטורית זה בקושי מצמוץ. ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שלנו באמצע העשור הקודם, זה נראה כמו מעידן אחר לחלוטין: מגיפות עולמיות היו עניין בדיוני של סרטים אפוקליפטיים, מנהיגי העולם לא הרגישו כמו נבלי קומיקס, סרטים שפסחו על בתי הקולנוע נחשבו ליצירות פחותות שלא קיבלו שום תשומת לב וזכו לכינוי הגנאי "סרט טלוויזיה",… להמשך קריאה
גל גדות היא משהו שאני לא לגמרי בטוח אם אי פעם היה. או שאולי כדאי לסייג בצניעות מסויימת, משהו שאני לא זוכר מהתקופה שלי כמי שעוקב אחרי תעשיית הקולנוע והבידור. גדות היא אחת מהכוכבות הגדולות ביותר בעולם, ייתכן ואפילו הגדולה ביותר, וכבר משהו כמו חמש-שש שנים רק במגמת עלייה, משתתפת בכמה מהסרטים הכי מדוברים של תקופתנו. כחלק מעסקת החבילה הזו,… להמשך קריאה
הקיץ ההוליוודי מתקרב לקיצו והחיפוש אחר סרט אחד ראוי לשמו נמשך. כמו בסוף השבוע שעבר, בחרתי להיכנע לסחף ההמון ולנסות את מזלי עם סרט שהולך לו לא רע בבתי הקולנוע, באופן יחסי. כמובן שהכותרות סביבו מוגזמות, אלו שטוענות כי הוא המושיע של הוליווד או אלה שסתם טוענים כי נהנו מן הצפייה, אבל לקחתי את כל זה בחשבון. שבע אכזבות, אל… להמשך קריאה
אנחנו מתקרבים לנקודת זמן (או שמא אנחנו כבר שם) בה המעבר של יוצרים גדולים מאולמות הקולנוע לנטפליקס הוא נון-אישיו. אחרי אלפונסו קוארון, האחים כהן, מרטין סקורסזה, נואה באומבך ובונג ג'ון-הו בין היתר, כבר קשה להיות מופתעים מהויתור של גדולי הבמאים על הפצה קולנועית מתוקשרת, בתמורה לחופש אומנותי וכלכלי שלא יקבלו בשום מקום אחר. עם זאת, צריך לסייג, שחלק מהסרטים נרכשים… להמשך קריאה
בראיון ל"The Verge" סיפר רוב לטרמן, הבמאי של "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" (Pokemon: Detective Pikachu) שעוד לפני תחילת הצילומים לקח לצוות כשנה לתכנן ולעצב את כל הפוקימונים כך שייראו טוב מספיק בגרסת ה-CGI הצמרירית או הרירית שלהם בסרט החדש. הוא מספר ששיתפו פעולה עם צוות העיצוב היפני של Pokemon Company ועשו תחקיר יסודי על האופן שבו חיות מסוימות מתנהלות כדי לדייק… להמשך קריאה
אם היה צורך לסכם את "דדפול 2" (Deadpool 2) במשפט, זה היה: חזרה עיקשת על בדיחה בנושא כתיבה עצלנית לא תגאל את התסריט מכתיבה עצלנית. אחרי שהוצאתי את זה, אומר בנוסף שזה לא שמדובר בסרט גרוע, אלא שההימור שלי הוא שגם אם אהבתם מאוד את הסרט הראשון, וגם אם לא, כנראה שסרט ההמשך לא ישאיר אתכם שפוכים מצחוק על רצפת… להמשך קריאה
הדבר הראשון שעובר בראש כשחושבים על "סימן חיים" (Life), סרט המדע בדיוני עם נגיעות האימה, הוא "היי, לא ראינו את זה כבר?". מהטריילר קל להניח שמדובר בחיקוי בינוני תואם "הנוסע השמיני", עם בונוס של שחקנים חתיכים. הדבר השני שאולי עובר בראש הוא תיאוריית הקונספירציה המבדרת על כך שהסרט הוא למעשה פריקוול ל"ספיידרמן 3" הידוע לשמצה. הסיבה לכך היא קטע קטנטן… להמשך קריאה
יש אין ספור סוגי צחוקים בעולם. הנפלא והאהוב מכולם הוא זה הרגיל, תגובתו של אדם למשהו שבאמת הצחיק ושימח אותו. זה הצחוק האמיתי והנכסף מכל. עוד צחוק שאני מחבב הוא דווקא זה שמגיע בתגובה למראות זוועה, כשהמוח לא יודע איך להתמודד עם מה שהוא רואה, והוא כל כך מבולבל שהוא בוחר בתגובה הכי פחות סבירה. גם צחוקים של מבוכה יש… להמשך קריאה
תגובות אחרונות