5 במרץ 2023 מאת אור סיגולי
שבוע ימים לפני טקס האוסקר ה-95, ונדמה שיש לנו מנצח. או אולי עדיף לנסח, "כל הסימנים המקדימים מעידים על כך שיש לנו מנצח". באופן שעדיין מוזר לי לכתוב, "הכול בכל מקום בבת אחת", הסרט הכי לא סרט אוסקרי שאפשר לחשוב עליו, נראה שדוהר את דרכו להיסטוריה. אחרי שקבע שיא עם ארבע זכיות בפרס איגוד השחקנים (שחקנית ראשית, שחקן משנה, שחקנית… להמשך קריאה
23 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
על הסרט "טאר המנצחת" (Tár) כתבתי לראשונה מיד אחרי הבכורה העולמית שלו, בעודי עדיין מעכל ומעבד אותו, אך היה לי די ביטחון על מנת להצדיק שבחים יוצאי דופן. יחד עם זאת, כבר אז הרגשתי כי זה סרט שזקוק לא רק לצפייה נוספת, אלא גם לקריאות נוספות, שלי ושל אחרים. כי "טאר" (בשמו הקצר) הוא סרט שדורש דיון. לפחות בחוויה שלי,… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
29 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
4 באוקטובר 2021 מאת אור סיגולי
רובם המוחלט של הסרטים הנבחרים לפרויקט מתחלקים לשלוש קבוצות: סרטים שאני אוהב עד אוהב-מאוד, סרטים שלא ראיתי ומאוד רציתי להשלים, וסרטים שראיתי לפני המון זמן והגיע הזמן לחזור אליהם. משהו שכמעט ולא תמצאו בהיסטוריה של הפרויקט הם סרטים שטריים בזיכרוני אותם אני לא אוהב בכלל. הסיבה לזה, האמת, היא די פרקטית. הזמן הדרוש לצפייה, תחקיר וכתיבה הוא לא כזה שמצדיק… להמשך קריאה
26 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
במהלך שיטוט אקראי בתפריט הסרטים של סלקום tv, נתקלתי ב"אני לא שם" (I'm Not There) של טוד היינס, סרט שכמדומני ראיתי פעמיים כאשר הוקרן בקולנוע בארץ בשנת 2008 (בחו"ל הוא יצא בשלהי 2007) ולא צפיתי בו מאז. מה שהפתיע אותי בתקציר ושיכנע אותי סופית לצפות בסרט פעם נוספת הוא הגדרת הז'אנר של הסרט בתפריט של סלקום - ״דוקו״. אומנם התקציר… להמשך קריאה
2 במרץ 2021 מאת לירון סיני
לפני שבע שנים קראתי ראיון עם ג'יליאן פלין. אז היא הייתה בלב העניינים בזכות הספר והתסריט ל"נעלמת", לפני העיבוד הטלוויזיוני המופתי ל"חפצים חדים", ומהצד שלי החלה מערכת יחסים חד צדדית בה אני קוראת, צופה ונותרת אמביוולנטית ליצירות של הסופרת והתסריטאית. נמשכת לתכנים שלה ומה שהם אמורים לייצג, ותוהה במקביל אם הם מתוחכמים, או בעייתיים באופן שבו הם מציגים נשים. היא… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
ספרים שהופכים לסרטים הם נושא שאנחנו בסריטה תמיד חוזרים אליו, אבל אני בדרך כלל לא תורם הרבה. זאת עקב קצב הקריאה האיטי באופן בלתי סביר שלי, ודאי שיחסית לחבריי לבלוג. לכן שמחתי כשנודע לי שספר שקראתי לגמרי במקרה (נמצא ברחוב רגע לפני טיסה טרנסאטלנטית) עומד להפוך לסרט. תהיתי כיצד יעובד הסגנון הספרותי למסך, שכן ״איפה את, ברנדט?״ (Where'd You Go,… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
תודו שזה נשמע מתבקש: עיבוד לכידת תנועה ל״ספר הג׳ונגל״ של רודיארד קיפלינג, הרחק מידיהם הדביקות של אולפני וולט דיסני ובניצוחו של מי שהכי מזוהה עם הטכניקה – אנדי סרקיס. השחקן האנגלי אמנם נמצא על המסכים מאז סוף שנות ה-80, אבל את התפקידים שהכי מזוהים איתו יצר מאחורי שכבת פיקסלים המכסים את פניו. זה התחיל עם גולום ב״שר הטבעות״ (וקצת ״ההוביט״)… להמשך קריאה
שבוע ימים לפני טקס האוסקר ה-95, ונדמה שיש לנו מנצח. או אולי עדיף לנסח, "כל הסימנים המקדימים מעידים על כך שיש לנו מנצח". באופן שעדיין מוזר לי לכתוב, "הכול בכל מקום בבת אחת", הסרט הכי לא סרט אוסקרי שאפשר לחשוב עליו, נראה שדוהר את דרכו להיסטוריה. אחרי שקבע שיא עם ארבע זכיות בפרס איגוד השחקנים (שחקנית ראשית, שחקן משנה, שחקנית… להמשך קריאה
על הסרט "טאר המנצחת" (Tár) כתבתי לראשונה מיד אחרי הבכורה העולמית שלו, בעודי עדיין מעכל ומעבד אותו, אך היה לי די ביטחון על מנת להצדיק שבחים יוצאי דופן. יחד עם זאת, כבר אז הרגשתי כי זה סרט שזקוק לא רק לצפייה נוספת, אלא גם לקריאות נוספות, שלי ושל אחרים. כי "טאר" (בשמו הקצר) הוא סרט שדורש דיון. לפחות בחוויה שלי,… להמשך קריאה
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
רובם המוחלט של הסרטים הנבחרים לפרויקט מתחלקים לשלוש קבוצות: סרטים שאני אוהב עד אוהב-מאוד, סרטים שלא ראיתי ומאוד רציתי להשלים, וסרטים שראיתי לפני המון זמן והגיע הזמן לחזור אליהם. משהו שכמעט ולא תמצאו בהיסטוריה של הפרויקט הם סרטים שטריים בזיכרוני אותם אני לא אוהב בכלל. הסיבה לזה, האמת, היא די פרקטית. הזמן הדרוש לצפייה, תחקיר וכתיבה הוא לא כזה שמצדיק… להמשך קריאה
לפני שבע שנים קראתי ראיון עם ג'יליאן פלין. אז היא הייתה בלב העניינים בזכות הספר והתסריט ל"נעלמת", לפני העיבוד הטלוויזיוני המופתי ל"חפצים חדים", ומהצד שלי החלה מערכת יחסים חד צדדית בה אני קוראת, צופה ונותרת אמביוולנטית ליצירות של הסופרת והתסריטאית. נמשכת לתכנים שלה ומה שהם אמורים לייצג, ותוהה במקביל אם הם מתוחכמים, או בעייתיים באופן שבו הם מציגים נשים. היא… להמשך קריאה
ספרים שהופכים לסרטים הם נושא שאנחנו בסריטה תמיד חוזרים אליו, אבל אני בדרך כלל לא תורם הרבה. זאת עקב קצב הקריאה האיטי באופן בלתי סביר שלי, ודאי שיחסית לחבריי לבלוג. לכן שמחתי כשנודע לי שספר שקראתי לגמרי במקרה (נמצא ברחוב רגע לפני טיסה טרנסאטלנטית) עומד להפוך לסרט. תהיתי כיצד יעובד הסגנון הספרותי למסך, שכן ״איפה את, ברנדט?״ (Where'd You Go,… להמשך קריאה
תודו שזה נשמע מתבקש: עיבוד לכידת תנועה ל״ספר הג׳ונגל״ של רודיארד קיפלינג, הרחק מידיהם הדביקות של אולפני וולט דיסני ובניצוחו של מי שהכי מזוהה עם הטכניקה – אנדי סרקיס. השחקן האנגלי אמנם נמצא על המסכים מאז סוף שנות ה-80, אבל את התפקידים שהכי מזוהים איתו יצר מאחורי שכבת פיקסלים המכסים את פניו. זה התחיל עם גולום ב״שר הטבעות״ (וקצת ״ההוביט״)… להמשך קריאה
תגובות אחרונות