17 ביוני 2020 מאת עופר ליברגל
לא מכבר כתבתי על סרטיה של ברברה לודן כבמאית, פוסט שכלל גם אזכור לבמאית ג'ואן מיקלין סילבר, שעל סרטיה הראשונים כתבתי בעבר. כך שכבר חזרתי אל שתי במאיות שהיו פעילות בקולנוע האמריקאי של שנות השבעים, תקופה בה פרחה "הוליווד חדשה". המפיקים נתנו אמון ביוצרים צעירים, שיצרו קולנוע אמנותי לעיתים ניסיוני יותר, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בכך שניתנו לנשים… להמשך קריאה
6 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
שם של סרט הוא נקודת המפגש הראשוני בינו ובין הקהל. לא פעם הוא יכול לקבוע מי יצפה בסרט בכלל, ובטח שהדבר נכון לסרטים המופצים על ידי נטפליקס, המגיעים לצופים רבים כאופציה לצפייה רק מפני שהם הפקות מקור וחדשות ועל כן מוקדמות על ידי האלגוריתם. שם כמו "קופי וקארים" נראה כניסיון להרחיק מן הסרט כל קהל אנין טעם. שם שכולו משחק… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
קל להתחיל דווקא בשורה התחתונה במקרה של ״המחשמלים״, שכמו כל קומדיה מסחרית שנוצרת בישראל צריך להריע לו על עצם קיומו. אלה גם הסרטים שהכי קל לשפוט לחיוב או לשלילה, לעתים בחומרה יתרה מהצד שלי, כי או שהם משיגים את מטרתם או שלא. בעיניי, הסרט הזה הוא שעה וחצי של צחוק ובילוי שבסיומו יוצאים עם חיוך מהקולנוע. זה לא פלא בהתחשב… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
פשוט מדהים מה אפשר לעשות היום בעזרת אפקטים ממוחשבים. בזמן שדיסני מתגאה בטכנולוגיית די-אייג׳ינג שמצעירה שחקנים בסרטי מארוול, והעולם עוצר נשימה בציפייה ל״האירי״ של מרטין סקורסזה שאמור להשיב את הגלגל עבור רוברט דה נירו ואל פאצ׳ינו, קפיצת המדרגה ופריצת הדרך הגיעו בסרט לא צפוי. ״ילדים טובים״ (Good Boys) מציג לראווה שלושה גיבורים בכיתה ו׳, שניים מהם מגולמים בידי דני מקברייד… להמשך קריאה
29 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
"המוסד" הינו סרט המשך, או הרחבה לסרט באורך מלא של הסרט הקצר "המוסד הסגור", מאת אלון גור אריה וחבורת ״היפופוטם״. למי שלא מכירים, מדובר בסרט באורך 45 דקות משנת 2007 שהוקרן במשך מספר רב של שנים בסינמטק תל אביב, בתוספת מופע בימתי של אנשי היפופוטם. הסרט ההוא היה לכאורה פרודיה על סרטי ריגול דרך סיפור על פעילות של המוסד עם… להמשך קריאה
28 ביוני 2019 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
24 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
לכו תדעו מה יהיה או לא יהיה להיט בקולנוע הישראלי. לתומי, חשבתי של״תל אביב על האש״, סרטו של סאמח זועבי, יש הרבה נתונים לזכותו – מדובר בקומדיה, ועוד על הנושא החביב על ישראלים ופלסטינים כאחד, הסכסוך ביניהם. יש לו גם אפיל של סרט איכות ועל כך יעידו הזכייה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה (במסגרת השנייה בחשיבותה), והן הזכיות בפסטיבל חיפה בו… להמשך קריאה
18 במאי 2019 מאת עופר ליברגל
ייתכן ואין הרבה מוסדות מוערכים יותר בתרבות האמריקאית העכשווית מאשר תכנית המערכונים (וההופעות) המיתולוגית "סאטרדיי נייט לייב" או בקיצור ובאנגלית - SNL. מאז שנת 1975 התכנית היוותה נקודת מוצא לקריירה של עשרות קומיקאים, סיפקה חיקויים קאנוניים לפוליטיקאים, כמו גם עשרות מערכונים שכמעט כל אמריקאי מכיר. ההשפעה התרבותית אף חצתה את האוקיינוס ויש אנשים שמכירים מערכונים מבלי שצפו בפרק אחד במלואו,… להמשך קריאה
10 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
מעמדת כוח, קל יותר לשכנע אחרים בצדקתך לא משנה כמה היא נראית להם מופרכת, וכך להרים פרויקטים מפוקפקים שלא היו קיימים אלמלא העומד בראשם היה על גג העולם. אני לא מדבר על דיק צ׳ייני, מושא (הלעג של) הסרט ״סגן הנשיא״ (Vice), אלא על היוצר שלו, אדם מקיי. קצת דמגוגי מצידי להשוות ביניהם, הא? חכו עד שתראו את הסרט עצמו, שמגדיר… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל
הטענה לפיה לא עושים קומדיות בארץ תוסיף להתקיים ולא משנה כמה קומדיות יעשו כאן וכמה מצליחות מסחרית הן יהיו. בכל מקרה, הסרט החדש ״הורדוס איילנד״ הוא קומדיה ישראלית נוספת שנראית כמו שילוב של פרויקט אישי של היוצרים, בראשות הבמאי נלי גיא, ובין קומדיה מסחרית מרובת כוכבים. בניגוד לחלק מן הקומדיות שנעשו בארץ בשנים האחרונות, נראה כי הייתה בסרט חשיבה לעומק… להמשך קריאה
תגובות אחרונות