5 באוקטובר 2024 מאת עופר ליברגל
"התחת הזקן שלי" (My Old Ass) הוא ללא ספק אחד מן השמות הכי קליטים וזכירים לסרט מהעת האחרונה, באנגלית ובעברית כאחד. סרט שכמעט אי אפשר שלא לומר את השם שלו מבלי שזה ייצר סוג מסוים של בדיחה. אבל הוא שם מוצלח לא בגלל השיח שהוא מייצר, אלא משום שהוא בונה מערך ציפיות לסרט: שיהיה קצת פרוע והומוריסטי ובראש צעיר, גם… להמשך קריאה
25 ביולי 2024 מאת עופר ליברגל
זהו כבר השלב בפסטיבל ירושלים בו העייפות מתחילה להכריע אותי (למעשה, כבר כמה ימים לתוך השלב הזה), והערב יחולקו גם הפרסים במגוון התחרויות לפני כניסה לסוף השבוע הנועל של הפסטיבל. אבל עדיין יש הרבה סרטים שמסקרן אותי לראות, או לכתוב עליהם. מה שאני מפרסם הוא לאו דווקא מה שאני הכי אוהב, אלא מה שהזדמן לי לכתוב, בניסוח שבחלק מן המקרים… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2022 מאת אורון שמיר
מבכורה לוהטת ומצופה בפסטיבל קאן להפצה מוחרשת בתוך כחודשיים בלבד. זה המסלול המאוד לא צפוי שעבר ״פשעי העתיד״ (Crimes of the Future), סרטו של דייויד קרוננברג. הוא התקבל בחום בריביירה הצרפתית, בה מיהרו להכריז שמאסטר האימה הגופנית חזר לא רק לכור מחצבתו אלא גם לגדולתו, שמונה שנים מאז סרטו הקודם ״מפות לכוכבים״ ו-23 שנים מאז התסריט המקורי הקודם שלו, ״אקזיסטנז״.… להמשך קריאה
5 ביולי 2022 מאת אורון שמיר
בעוד חודש בדיוק אמור לצאת לאקרנים ״פשעי העתיד״ (Crimes of the Future), סרטו החדש של דייויד קרוננברג והראשון שלו מזה שמונה שנים. בפסטיבל קאן האחרון, בחודש מאי, הוצג הסרט בבכורה במסגרת התחרות הרשמית. בחודש יוני כבר הופץ בארה״ב ובטריטוריות נוספות, ואת הבכורה הישראלית בתחילת אוגוסט אולי תקדים הקרנה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים בסוף יולי, גם אם אין לכך אישור רשמי עדיין.… להמשך קריאה
13 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
טקסט זה נכתב כי אני רוצה להודיע לעוד אנשים שהסרט הזה קיים. גם להמליץ עליו, אבל לא לכולם. כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הסקירה, זה סרט מוזר שעלול לפצל. אבל בדיוק בשל כך, אנשים שהם קהל היעד של הפיצ'ר הניסיוני הזה עלולים לפספס אותו. "המאה העשרים" (The Twentieth Century) הוא הסרט הראשון באורך מלא של הבמאי קנדי מתיו רנקין, שגם כתב… להמשך קריאה
10 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
8 במאי 2020 מאת אור סיגולי
קטע מוזר עם הקולנוע הקנדי. על אף שהמדינה הצפונית ייצרה כמה מהבמאים המפורסמים בעולם (דני וילנוב, דיויד קרוננברג, זאבייה דולן, אטום אגויאן, ז'אן-מארק ואלה, שרה פולי וכן, גם ג'יימס קמרון בין היתר), לא נראה שהיא ידועה יותר מדי בקולנוע שלה. אולי זה בגלל שסרטיה דוברים אנגלית וצרפתית ולכן לא מקבלים זהות קנדית לרוב, אבל עם לא מעט נוכחות בפסטיבלים הגדולים… להמשך קריאה
5 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
תקופת המעבר בין סוף שנה אזרחית לתחילתה של שנה חדשה ממלאה את בתי הקולנוע בסרטים עתירי יחסי ציבור ושאיפות לזכייה באוסקר. כתוצאה מכך, חלק מן הסרטים האחרים שיוצאים לאקרנים במקביל זוכים לתשומת לב מועטה יותר בתקשורת, כמו שני הסרטים שבסקירה כפולה זו. שניהם סרטים דוברי צרפתית שפונים לקהל בוגר, אך בניגוד לחלק הארי של סרטים העונים להגדרות אלה הם מנסים… להמשך קריאה
6 בספטמבר 2019 מאת עופר ליברגל
כבר רואים את הסוף. אתמול (חמישי) בלילה סיימתי לצפות ב-27 הסרטים במסגרות המשנה, לאחד מהם אעניק הערב עם חברי לצוות השיפוט את פרס הביקורת למסגרות הצד של הפסטיבל. אבל ראיתי גם עוד דברים מן התחרות הרשמית ועל שלושה סרטים כאלו אכתוב בפוסט זה: שני סרטים של מאסטרים שמשחזרים את עצמם אבל בלי לשחזר לחלוטין את הצלחתם, וסרט שאפתני ונהדר שקצת… להמשך קריאה
21 במאי 2016 מאת אורון שמיר
הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה
זהו כבר השלב בפסטיבל ירושלים בו העייפות מתחילה להכריע אותי (למעשה, כבר כמה ימים לתוך השלב הזה), והערב יחולקו גם הפרסים במגוון התחרויות לפני כניסה לסוף השבוע הנועל של הפסטיבל. אבל עדיין יש הרבה סרטים שמסקרן אותי לראות, או לכתוב עליהם. מה שאני מפרסם הוא לאו דווקא מה שאני הכי אוהב, אלא מה שהזדמן לי לכתוב, בניסוח שבחלק מן המקרים… להמשך קריאה
בעוד חודש בדיוק אמור לצאת לאקרנים ״פשעי העתיד״ (Crimes of the Future), סרטו החדש של דייויד קרוננברג והראשון שלו מזה שמונה שנים. בפסטיבל קאן האחרון, בחודש מאי, הוצג הסרט בבכורה במסגרת התחרות הרשמית. בחודש יוני כבר הופץ בארה״ב ובטריטוריות נוספות, ואת הבכורה הישראלית בתחילת אוגוסט אולי תקדים הקרנה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים בסוף יולי, גם אם אין לכך אישור רשמי עדיין.… להמשך קריאה
טקסט זה נכתב כי אני רוצה להודיע לעוד אנשים שהסרט הזה קיים. גם להמליץ עליו, אבל לא לכולם. כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הסקירה, זה סרט מוזר שעלול לפצל. אבל בדיוק בשל כך, אנשים שהם קהל היעד של הפיצ'ר הניסיוני הזה עלולים לפספס אותו. "המאה העשרים" (The Twentieth Century) הוא הסרט הראשון באורך מלא של הבמאי קנדי מתיו רנקין, שגם כתב… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
קטע מוזר עם הקולנוע הקנדי. על אף שהמדינה הצפונית ייצרה כמה מהבמאים המפורסמים בעולם (דני וילנוב, דיויד קרוננברג, זאבייה דולן, אטום אגויאן, ז'אן-מארק ואלה, שרה פולי וכן, גם ג'יימס קמרון בין היתר), לא נראה שהיא ידועה יותר מדי בקולנוע שלה. אולי זה בגלל שסרטיה דוברים אנגלית וצרפתית ולכן לא מקבלים זהות קנדית לרוב, אבל עם לא מעט נוכחות בפסטיבלים הגדולים… להמשך קריאה
תקופת המעבר בין סוף שנה אזרחית לתחילתה של שנה חדשה ממלאה את בתי הקולנוע בסרטים עתירי יחסי ציבור ושאיפות לזכייה באוסקר. כתוצאה מכך, חלק מן הסרטים האחרים שיוצאים לאקרנים במקביל זוכים לתשומת לב מועטה יותר בתקשורת, כמו שני הסרטים שבסקירה כפולה זו. שניהם סרטים דוברי צרפתית שפונים לקהל בוגר, אך בניגוד לחלק הארי של סרטים העונים להגדרות אלה הם מנסים… להמשך קריאה
כבר רואים את הסוף. אתמול (חמישי) בלילה סיימתי לצפות ב-27 הסרטים במסגרות המשנה, לאחד מהם אעניק הערב עם חברי לצוות השיפוט את פרס הביקורת למסגרות הצד של הפסטיבל. אבל ראיתי גם עוד דברים מן התחרות הרשמית ועל שלושה סרטים כאלו אכתוב בפוסט זה: שני סרטים של מאסטרים שמשחזרים את עצמם אבל בלי לשחזר לחלוטין את הצלחתם, וסרט שאפתני ונהדר שקצת… להמשך קריאה
הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות