6 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
"במרכז תמיד היה ג'ונאס. הוא היה הנביא שלנו. הוא הראה לנו את הדרך" - מרטין סקורסזי ביום שני (ה-7 לנובמבר) תיפתח בסינמטק תל אביב מחווה ליוצר ג'ונאס מקאס, מחווה שאחרי שבוע בתל אביב תוצג גם בסינמטק ירושלים. מקאס הוא אחת מדמויות המפתח החשובות ביותר בקלונוע האמריקאי בכלל ובקולנוע העצמאי/ניסיוני של ניו יורק בפרט. שם לא מוכר מספיק בארץ, שהוא קודם… להמשך קריאה
24 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
האמן הרב תחומי רועי רוזן הוא כנראה אחד מן האמנים הישראלים הכי מצליחים ומעוררי שיח בעולם בעשורים אחרונים. הצלחה שחלק ניכר ממנה מבוסס גם על הסרטים הניסיונים באורך קצר ובינוני שיצר במהלך עבודתו, בהם "הווידויים של רועי רוזן" ו"צא", יצירות הכוללות משחק בין זהויות שונות, בין חומרי מציאות ובדיה, לצד עיסוק בנושאים פוליטיים נפיצים. למשל, "צא" משלב בין יחסי סאדו-מאזו… להמשך קריאה
13 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
טקסט זה נכתב כי אני רוצה להודיע לעוד אנשים שהסרט הזה קיים. גם להמליץ עליו, אבל לא לכולם. כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הסקירה, זה סרט מוזר שעלול לפצל. אבל בדיוק בשל כך, אנשים שהם קהל היעד של הפיצ'ר הניסיוני הזה עלולים לפספס אותו. "המאה העשרים" (The Twentieth Century) הוא הסרט הראשון באורך מלא של הבמאי קנדי מתיו רנקין, שגם כתב… להמשך קריאה
14 באפריל 2019 מאת אורון שמיר
יש סרטים שדורשים מעט הבהרות לפני שמתחילים לדבר עליהם אבל במקרה הזה דרוש הסבר כבר בשלב הכותרת, שמבטיחה סקירה רגילה לפרויקט לא שגרתי. נתחיל עם צ'יילדיש גמבינו, שם הבמה של המוזיקאי דונלד גלובר, המוכר גם מקריירת המשחק שלו. בקולנוע אפשר יהיה לשמוע אותו בתפקיד סימבה בעיבוד החדש של ״מלך האריות״, אחרי שהיה לנדו קלריסיאן ב״סולו: סיפור מלחמת הכוכבים״, לצד תפקידים… להמשך קריאה
3 ביולי 2016 מאת עופר ליברגל
סרטה האחרון של שנטל אקרמן, שנקרא ״לא סרט משפחתי״ (No Home Movie), נפתח בשוט ארוך מאוד של עץ במדבר, עומד איתן מול הרוח. אולי ניתן לפרש את הנוכחות האיתנה של העץ כמקבילה למתועדת הראשית של הסרט, אמה של הבמאית, אשר נותרת צלולה וחזקה מול נסיבות חייה הקשות, הנחשפות בהדרגה בסרט באמצעות שורה של שיחות עם בתה. שיחות אשר לרוב המוקד בהם הוא היום-יומי,… להמשך קריאה
13 במאי 2014 מאת עופר ליברגל
צריך להסיר את הכובע בפני פסטיבל דוקאביב אשר הפך את רחבת הסינמטק לסביבה שוקקת חיים. וגם את האולמות עצמם, אשר בחצי הראשון של הפסטיבל היו מלאים כמעט עד אפס מקום ברוב המקרים, כולל בסרטים לא מקומיים והקרובים לקולנוע הניסיוני. הפסטיבל יימשך עד מוצאי שבת הקרובה, ה-17 במאי, ויש עוד הרבה מה לראות. בינתיים הספקתי לטעום רק מעט מן השפע שיש לפסטיבל… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2011 מאת עופר ליברגל
סרטו של עידן זעירא פלטנה אחרת, המוצג בימים אלו בסינמטקים, נע על הגבול הדק שבין התיעודי לעלילתי ומטשטש את הגבולות השרירותיים ממילא בין המונחים הללו. זהו אולי ההיבט הנידון ביותר בהקשר לסרט, אך הוא לא ההיבט המעניין עבורי - אולי גם מפני שטשטוש גבולות זה הוא חלק מגל רחב (מעט רחב מדי) בקולנוע העולמי ובעיקר מפני שאני חש כי עיקר העיסוק… להמשך קריאה
"במרכז תמיד היה ג'ונאס. הוא היה הנביא שלנו. הוא הראה לנו את הדרך" - מרטין סקורסזי ביום שני (ה-7 לנובמבר) תיפתח בסינמטק תל אביב מחווה ליוצר ג'ונאס מקאס, מחווה שאחרי שבוע בתל אביב תוצג גם בסינמטק ירושלים. מקאס הוא אחת מדמויות המפתח החשובות ביותר בקלונוע האמריקאי בכלל ובקולנוע העצמאי/ניסיוני של ניו יורק בפרט. שם לא מוכר מספיק בארץ, שהוא קודם… להמשך קריאה
האמן הרב תחומי רועי רוזן הוא כנראה אחד מן האמנים הישראלים הכי מצליחים ומעוררי שיח בעולם בעשורים אחרונים. הצלחה שחלק ניכר ממנה מבוסס גם על הסרטים הניסיונים באורך קצר ובינוני שיצר במהלך עבודתו, בהם "הווידויים של רועי רוזן" ו"צא", יצירות הכוללות משחק בין זהויות שונות, בין חומרי מציאות ובדיה, לצד עיסוק בנושאים פוליטיים נפיצים. למשל, "צא" משלב בין יחסי סאדו-מאזו… להמשך קריאה
טקסט זה נכתב כי אני רוצה להודיע לעוד אנשים שהסרט הזה קיים. גם להמליץ עליו, אבל לא לכולם. כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הסקירה, זה סרט מוזר שעלול לפצל. אבל בדיוק בשל כך, אנשים שהם קהל היעד של הפיצ'ר הניסיוני הזה עלולים לפספס אותו. "המאה העשרים" (The Twentieth Century) הוא הסרט הראשון באורך מלא של הבמאי קנדי מתיו רנקין, שגם כתב… להמשך קריאה
יש סרטים שדורשים מעט הבהרות לפני שמתחילים לדבר עליהם אבל במקרה הזה דרוש הסבר כבר בשלב הכותרת, שמבטיחה סקירה רגילה לפרויקט לא שגרתי. נתחיל עם צ'יילדיש גמבינו, שם הבמה של המוזיקאי דונלד גלובר, המוכר גם מקריירת המשחק שלו. בקולנוע אפשר יהיה לשמוע אותו בתפקיד סימבה בעיבוד החדש של ״מלך האריות״, אחרי שהיה לנדו קלריסיאן ב״סולו: סיפור מלחמת הכוכבים״, לצד תפקידים… להמשך קריאה
סרטה האחרון של שנטל אקרמן, שנקרא ״לא סרט משפחתי״ (No Home Movie), נפתח בשוט ארוך מאוד של עץ במדבר, עומד איתן מול הרוח. אולי ניתן לפרש את הנוכחות האיתנה של העץ כמקבילה למתועדת הראשית של הסרט, אמה של הבמאית, אשר נותרת צלולה וחזקה מול נסיבות חייה הקשות, הנחשפות בהדרגה בסרט באמצעות שורה של שיחות עם בתה. שיחות אשר לרוב המוקד בהם הוא היום-יומי,… להמשך קריאה
צריך להסיר את הכובע בפני פסטיבל דוקאביב אשר הפך את רחבת הסינמטק לסביבה שוקקת חיים. וגם את האולמות עצמם, אשר בחצי הראשון של הפסטיבל היו מלאים כמעט עד אפס מקום ברוב המקרים, כולל בסרטים לא מקומיים והקרובים לקולנוע הניסיוני. הפסטיבל יימשך עד מוצאי שבת הקרובה, ה-17 במאי, ויש עוד הרבה מה לראות. בינתיים הספקתי לטעום רק מעט מן השפע שיש לפסטיבל… להמשך קריאה
סרטו של עידן זעירא פלטנה אחרת, המוצג בימים אלו בסינמטקים, נע על הגבול הדק שבין התיעודי לעלילתי ומטשטש את הגבולות השרירותיים ממילא בין המונחים הללו. זהו אולי ההיבט הנידון ביותר בהקשר לסרט, אך הוא לא ההיבט המעניין עבורי - אולי גם מפני שטשטוש גבולות זה הוא חלק מגל רחב (מעט רחב מדי) בקולנוע העולמי ובעיקר מפני שאני חש כי עיקר העיסוק… להמשך קריאה
תגובות אחרונות