6 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
סרטו של הבמאי האיטלקי-אמריקאי ג׳ונאס קרפיניאנו, "קיארה" (A Chiara), הוקרן בישראל לראשונה בפסטיבל ירושלים. שם אור כתב עליו במסגרת דיווח קצר ומסויג לרוב. אני כותב על הסרט שוב וקצת יותר באריכות כי חווית הצפייה שלי בסרט הייתה שונה מאוד, אף על פי שאני מסכים עם רוב הטענות של אור. הקולנוע של קרפיניאנו יכול לתסכל כשם שהוא יכול להרשים והדגשים בסרטו… להמשך קריאה
25 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
"מסקרפונה" (Mascarpone), סרטם האורך הראשון של צמד הבמאים האיטלקי אלסנדרו גידה ומתיאו פילאטי, הוא קומדיה רומנטית על גילוי עצמי שלא מנסה להמציא את החוקים בז'אנר בו היא פועלת. זהו סרט על גיבור שיוצא מזוגיות ארוכה אחרי פרידה שהוא לא יזם, עובר שלבים של אובססיה ואבל, מוצא את עצמו נהנה מחיי הרווקות, ובסופו של דבר נאלץ לבחור בסוג החיים החדשים שהוא… להמשך קריאה
2 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
פאולו סורנטינו הוא במאי המייצר סצנות גדולות מן החיים, כאלו שעומדות בפני עצמן גם במנותק מן הסרט. כמספר סיפורים, הוא מודע לכוח שלו ולהיותו מספר טוב של סצנות בודדות. אף כי סרטיו מציגים נרטיב לינארי, הדגש הוא לא על האופן בו סצנה מובילה לסצנה הבאה, אלא על הדרך בה הן מצטברות יחד לחוויה אחת על ידי התכתבות אחת עם השנייה… להמשך קריאה
20 ביולי 2021 מאת עופר ליברגל
בימים אלו נערכת בסינמטקים מחווה לשחקן הצרפתי אלן דלון, מן הכוכבים הגדולים של הקולנוע האירופאי בכל הזמנים. זה נכון עד כדי כך ששמו מוכר כשם של כוכב קולנוע חזק גם עבור אנשים שמעולם לא ראו קולנוע שאינו דובר אנגלית. המחווה תתקיים ברחבי הארץ עד סוף אוגוסט, נערכת על ידי חברת עדן סינמה ובשיתוף המכון הצרפתי בתל אביב וערוץ הטלוויזיה TV5… להמשך קריאה
21 בנובמבר 2020 מאת אורון שמיר
יתום אפריקאי, בגיל שבין ילדות ונעורים, מוצא עצמו ברובע מהגרים בעיר אירופאית. הוא מנהל חיי פשע ורחוב אך זוכה בתחליף אם שנראה לא אידיאלי בתחילה, בדמות פרוצה לשעבר שהזדקנה, ניצולת שואה שמטפלת באבודים שכמותו. בעוד מצבה הבריאותי מתדרדר, נרקם ביניהם קשר. נשמע בנאלי וסנטימנטלי? או אולי גרוטסקי וקאמפי? ספרו את זה למי שמאדירים את ״כל החיים לפניו״, ספרו של רומן… להמשך קריאה
11 באוקטובר 2020 מאת אורון שמיר
להגיד שפסטיבל הקולנוע של ניו יורק התקיים השנה אונליין או בדרייב-אין, זה כמו לספר שכריסטופר נולאן וקוונטין טרנטינו חתמו על עצומה נגד פילם. אך אחת מהאפשרויות הבלתי סבירות בעליל הללו לא רק נכונה אלא גם עבדה לא רע בכלל. אמנם, לא כך ציפו לחגוג אנשי Film at Lincoln Center את המהדורה ה-58 של הפסטיבל שלהם, הראשונה בניצוחם של יוג׳ין הרננדז… להמשך קריאה
25 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
במהלך התקופה בה בתי הקולנוע משותקים עקב וירוס הקורונה, פסטיבל הקולנוע האיטלקי "צ'ינמה איטליה" ניסה לאזן את ביטלו עקב המצב. הוא עשה זאת דרך הפצת מספר סרטים של הבמאי האיטלקי הנודע פדריקו פליני לצפייה ב-VOD עבור הקהל הישראלי, דרך קישורים התקפים לשבוע באתרי הסינמטקים השונים (בכל סינמטק הדרך לצפות בקישור מעט שונה, אבל עובדת ובחינם). כל זאת לרגל ציון 100… להמשך קריאה
10 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
בדומה לסרט הנטפליקס הקודם אותו סיקרתי, גם במקרה של "אולטראס" (Ultras) שם הסרט אומר לא מעט על הסרט שהוא מייצג ועל קהל היעד שלו. אלא שבניגוד להומור של "קופי וקארים", "אולטראס" יכול להתאים גם לקהל רחב יותר, כולל לאנשים שלא מכירים בכלל את המונח שנתן לסרט את שמו. או אנשים שלא שמים לב שנטפליקס מפיצה גם סרטים שאינם דוברי אנגלית… להמשך קריאה
10 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
כאשר הוכרזו בשבוע שעבר הזוכים השנתיים בפרס האוסקר על מפעל חיים, רוב הכותרת התמקדו בהענקת הפרס לדייויד לינץ' - השם הכי מוכר בין הזוכים וחלק בלתי נפרד מנוף הקולנוע והטלוויזיה בארה"ב, כאשר ניתן לטעון כי הוא הצליח להכניס אלמנטים ניסיוניים לזרם המרכזי בשני המדיומים. שאר הזוכים נראו לרוב כתוספת לידיעה, כולל הזכייה של הבמאית האיטלקית לינה ורטמולר, השחקן ווס סטודי… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאית האיטלקיה אליצ'ה רורוואכר יוצרת קולנוע הנבדל מכל יתר הקולנוע הנוצר בימינו. היא לא מפנה עורף לזרם המרכזי, היא פשוט פוסעת בשביל מקביל שפילסה כמעט לגמרי בעצמה, והיא מרחיקה בו לכת יותר ויותר עם כל סרט חדש. הקול המקורי שלה הופך לצלול ונגיש יותר בדיוק בשלב בו גם הנרטיב שלה הופך למקורי יותר. בו בזמן, סרטה השלישי (אחרי ״גוף שמימי״… להמשך קריאה
סרטו של הבמאי האיטלקי-אמריקאי ג׳ונאס קרפיניאנו, "קיארה" (A Chiara), הוקרן בישראל לראשונה בפסטיבל ירושלים. שם אור כתב עליו במסגרת דיווח קצר ומסויג לרוב. אני כותב על הסרט שוב וקצת יותר באריכות כי חווית הצפייה שלי בסרט הייתה שונה מאוד, אף על פי שאני מסכים עם רוב הטענות של אור. הקולנוע של קרפיניאנו יכול לתסכל כשם שהוא יכול להרשים והדגשים בסרטו… להמשך קריאה
"מסקרפונה" (Mascarpone), סרטם האורך הראשון של צמד הבמאים האיטלקי אלסנדרו גידה ומתיאו פילאטי, הוא קומדיה רומנטית על גילוי עצמי שלא מנסה להמציא את החוקים בז'אנר בו היא פועלת. זהו סרט על גיבור שיוצא מזוגיות ארוכה אחרי פרידה שהוא לא יזם, עובר שלבים של אובססיה ואבל, מוצא את עצמו נהנה מחיי הרווקות, ובסופו של דבר נאלץ לבחור בסוג החיים החדשים שהוא… להמשך קריאה
פאולו סורנטינו הוא במאי המייצר סצנות גדולות מן החיים, כאלו שעומדות בפני עצמן גם במנותק מן הסרט. כמספר סיפורים, הוא מודע לכוח שלו ולהיותו מספר טוב של סצנות בודדות. אף כי סרטיו מציגים נרטיב לינארי, הדגש הוא לא על האופן בו סצנה מובילה לסצנה הבאה, אלא על הדרך בה הן מצטברות יחד לחוויה אחת על ידי התכתבות אחת עם השנייה… להמשך קריאה
יתום אפריקאי, בגיל שבין ילדות ונעורים, מוצא עצמו ברובע מהגרים בעיר אירופאית. הוא מנהל חיי פשע ורחוב אך זוכה בתחליף אם שנראה לא אידיאלי בתחילה, בדמות פרוצה לשעבר שהזדקנה, ניצולת שואה שמטפלת באבודים שכמותו. בעוד מצבה הבריאותי מתדרדר, נרקם ביניהם קשר. נשמע בנאלי וסנטימנטלי? או אולי גרוטסקי וקאמפי? ספרו את זה למי שמאדירים את ״כל החיים לפניו״, ספרו של רומן… להמשך קריאה
להגיד שפסטיבל הקולנוע של ניו יורק התקיים השנה אונליין או בדרייב-אין, זה כמו לספר שכריסטופר נולאן וקוונטין טרנטינו חתמו על עצומה נגד פילם. אך אחת מהאפשרויות הבלתי סבירות בעליל הללו לא רק נכונה אלא גם עבדה לא רע בכלל. אמנם, לא כך ציפו לחגוג אנשי Film at Lincoln Center את המהדורה ה-58 של הפסטיבל שלהם, הראשונה בניצוחם של יוג׳ין הרננדז… להמשך קריאה
במהלך התקופה בה בתי הקולנוע משותקים עקב וירוס הקורונה, פסטיבל הקולנוע האיטלקי "צ'ינמה איטליה" ניסה לאזן את ביטלו עקב המצב. הוא עשה זאת דרך הפצת מספר סרטים של הבמאי האיטלקי הנודע פדריקו פליני לצפייה ב-VOD עבור הקהל הישראלי, דרך קישורים התקפים לשבוע באתרי הסינמטקים השונים (בכל סינמטק הדרך לצפות בקישור מעט שונה, אבל עובדת ובחינם). כל זאת לרגל ציון 100… להמשך קריאה
בדומה לסרט הנטפליקס הקודם אותו סיקרתי, גם במקרה של "אולטראס" (Ultras) שם הסרט אומר לא מעט על הסרט שהוא מייצג ועל קהל היעד שלו. אלא שבניגוד להומור של "קופי וקארים", "אולטראס" יכול להתאים גם לקהל רחב יותר, כולל לאנשים שלא מכירים בכלל את המונח שנתן לסרט את שמו. או אנשים שלא שמים לב שנטפליקס מפיצה גם סרטים שאינם דוברי אנגלית… להמשך קריאה
כאשר הוכרזו בשבוע שעבר הזוכים השנתיים בפרס האוסקר על מפעל חיים, רוב הכותרת התמקדו בהענקת הפרס לדייויד לינץ' - השם הכי מוכר בין הזוכים וחלק בלתי נפרד מנוף הקולנוע והטלוויזיה בארה"ב, כאשר ניתן לטעון כי הוא הצליח להכניס אלמנטים ניסיוניים לזרם המרכזי בשני המדיומים. שאר הזוכים נראו לרוב כתוספת לידיעה, כולל הזכייה של הבמאית האיטלקית לינה ורטמולר, השחקן ווס סטודי… להמשך קריאה
הבמאית האיטלקיה אליצ'ה רורוואכר יוצרת קולנוע הנבדל מכל יתר הקולנוע הנוצר בימינו. היא לא מפנה עורף לזרם המרכזי, היא פשוט פוסעת בשביל מקביל שפילסה כמעט לגמרי בעצמה, והיא מרחיקה בו לכת יותר ויותר עם כל סרט חדש. הקול המקורי שלה הופך לצלול ונגיש יותר בדיוק בשלב בו גם הנרטיב שלה הופך למקורי יותר. בו בזמן, סרטה השלישי (אחרי ״גוף שמימי״… להמשך קריאה
תגובות אחרונות