19 במאי 2024 מאת אורון שמיר
פסטיבל קאן מגיע לנקודת האמצע, אז חשבתי לנסות להתחיל לדווח ממנו. קשה להסביר למי שלא התנסו איך כל הקונספט של זמן פועל כאן אחרת, בבועה הפסטיבלית של הריביירה הצרפתית, או כמה ריכוז אני צריך רק כדי לשלוט בלו״ז המשתנה תדיר שלי. לשלוף מחשב ולכתוב בזמן עמידה בתור זו לכאורה הבחירה הנכונה, אבל שיטת הכרטוס האלקטרונית שנהוגה בפסטיבל מאז הקורונה מאחדת… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
אחרי הפוגה לא קלה, חוזר אלינו פרויקט מפסידי האוסקר לעונה רביעית ולפני אחרונה, עם עשרה פרקים ותימה חדשה: הפעם אנחנו הולכים לעשות כבוד לבלוקבאסטרים. באלף החדש, זה שאנחנו מנסים לשרוד ממש בימים אלו, הקופות והאוסקר הפכו להיות הפכים כמעט מוחלטים. זה קשור לכל עניין המותגים והיקומים המשותפים, נטפליקס ומותם של סרטי התקציב-אמצע, אבל גם לעוד הרבה אחרים. הפער הזה לא… להמשך קריאה
24 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
חלפו רק שנתיים מאז ניצחו בדוחק הקורליאונים, משפחת המאפיה המפורסמת ביותר בקולנוע, את טקס האוסקר עם שלוש זכיות כולל פרס הסרט, והנה הם שבו שוב בכוחות גדולים הרבה יותר. הפעם המצב היה קצת אחרת, ו"הסנדק 2" (The Godfather Part II) סיים את הערב עם לא פחות משישה פסלונים, פי שניים מהסיבוב הקודם, ועל הדרך הפך להיות סרט ההמשך הראשון שזוכה… להמשך קריאה
17 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
"הסנדק" (The Godfather), זוכה האוסקר ה-45, הוא סרט שלא צריך הקדמות. מדובר באחד הסרטים המהוללים והמצוטטים ביותר אי פעם, כזה שבשנת יציאתו עקף את "חלף עם הרוח" ו"צלילי המוסיקה" כסרט הקופתי ביותר בכל הזמנים, סרט ההמשך שלו היה לסיקוול הראשון שזכה באוסקר (נגיע אליו בעוד שני פרקים), ועל אף הזמן שחלף הוא עדיין נותר אחד הסרטים הפופולריים ביותר בתולדות הקולנוע.… להמשך קריאה
26 בספטמבר 2017 מאת אור סיגולי
בטקס הפותח את שנות השבעים, חזר האוסקר אל שדה הקרב לראשונה מזה שמונה שנים. "פאטון" (Patton, שאיננו סרט המלחמה "פלאטון" שזכה באוסקר 16 שנה לאחר מכן. בעברית זה מבלבל נורא) היה למנצח הגדול ביותר על הערב עם שבעה פסלונים, והוא סרט המלחמה הראשון שזכה מאז "לורנס איש ערב" בשנת 1962, וכמה שהסרטים האלו מזכירים זה את זה. לא באיכות, חלילה,… להמשך קריאה
4 באפריל 2017 מאת מערכת סריטה
היום רביעי ה-5 באפריל, או ״מחר״ כפי שאפשר לכנותו בחיבה, ייפתח בפעם השמינית פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות. מוזיאון תל אביב לאמנות ייארח כ-50 סרטים העוסקים כולם באמנות על כל גווניה, מקולנוע ותיאטרון דרך מוזיקה ומחול ועד אדריכלות. הפסטיבל יימשך עד מוצאי שבת ה-8 באפריל, וכמו בשנה שעברה נרתמנו עופר ליברגל ואורון שמיר לצפייה מרתונית בכמה שיותר סרטים לטובת פוסט המלצות… להמשך קריאה
7 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא הראשון מתוך מה שאני מקווה שתהיה סדרה מתמשכת בבלוג תחת הכותרת "כישלונות נהדרים", אשר תוקדש לסרטים העומדים בשני תנאים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים, כאלו שגרמו לכך שאנשים איבדו את העבודה שלהם ואולפנים עמדו בסכנת סגירה (או נסגרו). 2. מדובר בסרטים נהדרים. זהו מימד קצת אישי יותר לבדיקה, אבל הכוונה היא… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל
הרעיון לפוסט זה התחיל בעקבות סרט שפספסתי במהלך פסטיבל חיפה וצפיתי בו לאחר כמה ימים בסינמטק תל אביב. לדעתי זהו אחד מן הסרטים הכי טובים שראיתי מן היבול השנתי של הפסטיבל, והרגשתי שיהיה זה נכון לכתוב גם עליו בבלוג, גם אם באיחור. מדובר בסרט שיר אהבה (Lovesong) של הבמאית הקוריאנית-אמריקאית סו יונג קים. הסרט עוקב אחר ידידות ומשיכה בין שתי נשים אמריקאיות. הראשונה… להמשך קריאה
10 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
רבות מן הביקורות אשר נכתבו על ״שנה קשוחה מאוד״ (A Most Violent Year), סרטו החדש של ג'יי. סי. שאנדור, ציינו את הדמיון הפיזי בין אוסקר אייזק בסרט הזה לאל פאצ'ינו. הנה, לדוגמא, הטקסט של אור. מובן כי דמיון זה אינו מקרי והבמאי ביקש לעורר את דמותו של פאצ'ינו בקרב הקהל הצופה בסרט, ובכך לייצר מערכת אינטרטקסטואלית בין הסרט לבין כמה מתפקידיו הבולטים… להמשך קריאה
11 בפברואר 2014 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
פרק שלישי בנחמןקאסט וממשיכים עם ארה"ב בשנת 73' וסרט הביכורים של אחד הבמאים המוערכים ביותר של הקולנוע העכשווי - "שביל הזעם" (Badlands) של טרנס מאליק. הסרט בהשראת מקרה אמיתי מתאר בפיוטיות את מסע הרציחות של זוג צעיר אמריקאי בשנות ה-50. סיסי ספייסק ומרטין שין בתפקידים הראשיים עוזרים למאליק להתחיל לגבש את סגנונו הקולנועי, המשלב בין פיוטיות, יופי, צילומי טבע מרהיבים… להמשך קריאה
פסטיבל קאן מגיע לנקודת האמצע, אז חשבתי לנסות להתחיל לדווח ממנו. קשה להסביר למי שלא התנסו איך כל הקונספט של זמן פועל כאן אחרת, בבועה הפסטיבלית של הריביירה הצרפתית, או כמה ריכוז אני צריך רק כדי לשלוט בלו״ז המשתנה תדיר שלי. לשלוף מחשב ולכתוב בזמן עמידה בתור זו לכאורה הבחירה הנכונה, אבל שיטת הכרטוס האלקטרונית שנהוגה בפסטיבל מאז הקורונה מאחדת… להמשך קריאה
אחרי הפוגה לא קלה, חוזר אלינו פרויקט מפסידי האוסקר לעונה רביעית ולפני אחרונה, עם עשרה פרקים ותימה חדשה: הפעם אנחנו הולכים לעשות כבוד לבלוקבאסטרים. באלף החדש, זה שאנחנו מנסים לשרוד ממש בימים אלו, הקופות והאוסקר הפכו להיות הפכים כמעט מוחלטים. זה קשור לכל עניין המותגים והיקומים המשותפים, נטפליקס ומותם של סרטי התקציב-אמצע, אבל גם לעוד הרבה אחרים. הפער הזה לא… 
חלפו רק שנתיים מאז ניצחו בדוחק הקורליאונים, משפחת המאפיה המפורסמת ביותר בקולנוע, את טקס האוסקר עם שלוש זכיות כולל פרס הסרט, והנה הם שבו שוב בכוחות גדולים הרבה יותר. הפעם המצב היה קצת אחרת, ו"הסנדק 2" (The Godfather Part II) סיים את הערב עם לא פחות משישה פסלונים, פי שניים מהסיבוב הקודם, ועל הדרך הפך להיות סרט ההמשך הראשון שזוכה… 
"הסנדק" (The Godfather), זוכה האוסקר ה-45, הוא סרט שלא צריך הקדמות. מדובר באחד הסרטים המהוללים והמצוטטים ביותר אי פעם, כזה שבשנת יציאתו עקף את "חלף עם הרוח" ו"צלילי המוסיקה" כסרט הקופתי ביותר בכל הזמנים, סרט ההמשך שלו היה לסיקוול הראשון שזכה באוסקר (נגיע אליו בעוד שני פרקים), ועל אף הזמן שחלף הוא עדיין נותר אחד הסרטים הפופולריים ביותר בתולדות הקולנוע.… 
בטקס הפותח את שנות השבעים, חזר האוסקר אל שדה הקרב לראשונה מזה שמונה שנים. "פאטון" (Patton, שאיננו סרט המלחמה "פלאטון" שזכה באוסקר 16 שנה לאחר מכן. בעברית זה מבלבל נורא) היה למנצח הגדול ביותר על הערב עם שבעה פסלונים, והוא סרט המלחמה הראשון שזכה מאז "לורנס איש ערב" בשנת 1962, וכמה שהסרטים האלו מזכירים זה את זה. לא באיכות, חלילה,… 
היום רביעי ה-5 באפריל, או ״מחר״ כפי שאפשר לכנותו בחיבה, ייפתח בפעם השמינית פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות. מוזיאון תל אביב לאמנות ייארח כ-50 סרטים העוסקים כולם באמנות על כל גווניה, מקולנוע ותיאטרון דרך מוזיקה ומחול ועד אדריכלות. הפסטיבל יימשך עד מוצאי שבת ה-8 באפריל, וכמו בשנה שעברה נרתמנו עופר ליברגל ואורון שמיר לצפייה מרתונית בכמה שיותר סרטים לטובת פוסט המלצות… 
פוסט זה הוא הראשון מתוך מה שאני מקווה שתהיה סדרה מתמשכת בבלוג תחת הכותרת "כישלונות נהדרים", אשר תוקדש לסרטים העומדים בשני תנאים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים, כאלו שגרמו לכך שאנשים איבדו את העבודה שלהם ואולפנים עמדו בסכנת סגירה (או נסגרו). 2. מדובר בסרטים נהדרים. זהו מימד קצת אישי יותר לבדיקה, אבל הכוונה היא… 
הרעיון לפוסט זה התחיל בעקבות סרט שפספסתי במהלך פסטיבל חיפה וצפיתי בו לאחר כמה ימים בסינמטק תל אביב. לדעתי זהו אחד מן הסרטים הכי טובים שראיתי מן היבול השנתי של הפסטיבל, והרגשתי שיהיה זה נכון לכתוב גם עליו בבלוג, גם אם באיחור. מדובר בסרט שיר אהבה (Lovesong) של הבמאית הקוריאנית-אמריקאית סו יונג קים. הסרט עוקב אחר ידידות ומשיכה בין שתי נשים אמריקאיות. הראשונה… 
רבות מן הביקורות אשר נכתבו על ״שנה קשוחה מאוד״ (A Most Violent Year), סרטו החדש של ג'יי. סי. שאנדור, ציינו את הדמיון הפיזי בין אוסקר אייזק בסרט הזה לאל פאצ'ינו. הנה, לדוגמא, הטקסט של אור. מובן כי דמיון זה אינו מקרי והבמאי ביקש לעורר את דמותו של פאצ'ינו בקרב הקהל הצופה בסרט, ובכך לייצר מערכת אינטרטקסטואלית בין הסרט לבין כמה מתפקידיו הבולטים… 
פרק שלישי בנחמןקאסט וממשיכים עם ארה"ב בשנת 73' וסרט הביכורים של אחד הבמאים המוערכים ביותר של הקולנוע העכשווי - "שביל הזעם" (Badlands) של טרנס מאליק. הסרט בהשראת מקרה אמיתי מתאר בפיוטיות את מסע הרציחות של זוג צעיר אמריקאי בשנות ה-50. סיסי ספייסק ומרטין שין בתפקידים הראשיים עוזרים למאליק להתחיל לגבש את סגנונו הקולנועי, המשלב בין פיוטיות, יופי, צילומי טבע מרהיבים…
תגובות אחרונות