16 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
שנה חלפה ודבר לא השתנה. שוב באירופה ובאמריקה מתעלפים ונגעלים מסרט של ארי אסטר, שוב רשת האינטרנט רועדת, ושוב הקהל הישראלי מחוץ לחגיגה, יכול רק לקלל שלא הגיע או להתפלל שכן יגיע. בקיץ זה שעבר זה קרה עם ״תורשתי״, סרטו הראשון באורך מלא של האינסטנט-אוטר האמריקאי הצעיר, שהיה אחד המדוברים והמהוללים של 2018 כבר בנקודת האמצע שלה. כעת, בחסדי אלוהי… להמשך קריאה
6 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
את המונח ״Superhero Fatigue״ אני חושב ששמעתי לראשונה כבר לפני עשור, אחרי ש״האביר האפל״ ו״איירון מן״ לקחו את גיבורי העל לגבהים חדשים בקולנוע. זה אומר שכבר עשור מפמפמים לנו שהקהל כבר לאה מסרטי סופרהירוז, בדרך כלל כניסיון לתרץ מדוע סרט מסויים הצליח פחות מן המצופה ממנו, בהתחשב בפופולריות הז׳אנר. כידוע, כשעייפים יש שתי אפשרויות: לישון או לנסות להתרענן. כיוון שהראשונה… להמשך קריאה
20 באפריל 2019 מאת לירון סיני
כתיבת ביקורות קולנוע היא מלאכה נהדרת עם קוץ קטן. לפעמים הרשמים מתחדדים ומתבהרים רק עם מעבר זמן, כזה שלא תמיד מספיק לעבור כראוי מרגע הצפייה ועד רקע הכתיבה. יש סרטים כמו העיבוד החדש ל"סוספיריה" או "המכשפה", למשל, שבאופן אישי ככל שעובר הזמן אני מוצאת בהם עוד ועוד דברים להעריך, עוד רבדים ורשמים חיוביים. יש גם סרטים כמו "בית קברות לחיות"… להמשך קריאה
2 במרץ 2019 מאת לירון סיני
הבעיה הכי גדולה של סרטי אימה טובים (וסרטי "ז'אנר" בכלל) היא שכאשר הם עושים מספיק כסף - יבוא סרט ההמשך. זו לא בעיה בפני עצמה, אלא שלרוב ההחלטה נובעת מכמות הכסף שהסרט הכניס בקופות, ופחות מההצדקה הנרטיבית שלו להמשך העלילה. לטובתם ובעוכריהם, חברת ההפקות בלומהאוס של ג'ייסון בלום (שמתמקדת בעיקר בסרטי אימה) מתמחה בהפקות שנראים טוב מאוד, לפעמים אפילו מצוין,… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
25 באוקטובר 2018 מאת אור סיגולי
שנת 2018 כפי הנראה תיזכר כאחת מהשנים הטובות ביותר בתחום סרטי האימה. וזה לא קשור בהכרח לאיכותם (כי על זה תמיד אפשר להתווכח) אלא לשילוב של זה ושל העניין והשיח שהם מייצרים. השנה נפתחה עם זכייתו באוסקר התסריט של "תברח" והמשיכה עם סרטים שהיו ללהיטים, מפתיעים יותר או מפתיעים פחות, וחוללו תשומת לב רבה: "מקום שקט", "תורשתי", "מנדי" ו"הנזירה" ליוו… להמשך קריאה
28 ביולי 2018 מאת לירון סיני
צפייה בסרטי "אונס נקמה" יכולה להיות קשה עד כדי טריגרית ממש, או לפעמים פשוט מתסכלת. כי בינתיים, מצפייה בחלק מהשמות ברשימת הסרטים שעונים על חוקי הז'אנר שהרכבתי לעצמי, רואים המון כוונות טובות, אבל ביצוע שנופל בפח שהסרט טומן לעצמו. רובם רוצים לומר משהו על החוויה של אישה שחיה בעולם אחרי תקיפה מינית, או בכלל, חווה הטרדות מיניות אגביות ו"יומיומיות" והנזק… להמשך קריאה
19 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
מי שעוקבים או עוקבות אחר הנעשה בעולם הקולנוע דרך אתרים בחו״ל, ודאי נתקלו השנה לא פעם בסרט ושמו ״Hereditary״. אם להיות קצת קצת פחות מאופק, סרט הביכורים של ארי אסטר הוא אחד המדוברים של 2018 בשלב זה. החל מהבכורה בפסטיבל סאנדנס, המשך בהקרנה שעוררה הדים בפסטיבל SXSW וכלה בהגיעו אל בתי הקולנוע בארצות הברית בתחילת החודש שעבר, והיבחרו בהמון רשימות… להמשך קריאה
7 באפריל 2015 מאת אורון שמיר
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
16 במרץ 2014 מאת פבלו אוטין
"בשר תותחים" נעטר בתואר סרט הזומבים הישראלי הראשון באורך מלא שעולה למסכים. ועובדה זו היא בעצמה, לטעמי, סיבה למסיבה. אבל במאי הסרט איתן גפני - שרוף קולנוע שהכרתי עוד כשהיה סטודנט ואחד האנשים שעומדים מאחורי הבלוג השכן שלנו רוזבאד - אומר שלמעשה רק מכורח הנסיבות הוא הגיע לעשות סרט זומבים. אני לא כל כך מאמין לו כשהוא אומר לי את זה,… להמשך קריאה
את המונח ״Superhero Fatigue״ אני חושב ששמעתי לראשונה כבר לפני עשור, אחרי ש״האביר האפל״ ו״איירון מן״ לקחו את גיבורי העל לגבהים חדשים בקולנוע. זה אומר שכבר עשור מפמפמים לנו שהקהל כבר לאה מסרטי סופרהירוז, בדרך כלל כניסיון לתרץ מדוע סרט מסויים הצליח פחות מן המצופה ממנו, בהתחשב בפופולריות הז׳אנר. כידוע, כשעייפים יש שתי אפשרויות: לישון או לנסות להתרענן. כיוון שהראשונה… להמשך קריאה
כתיבת ביקורות קולנוע היא מלאכה נהדרת עם קוץ קטן. לפעמים הרשמים מתחדדים ומתבהרים רק עם מעבר זמן, כזה שלא תמיד מספיק לעבור כראוי מרגע הצפייה ועד רקע הכתיבה. יש סרטים כמו העיבוד החדש ל"סוספיריה" או "המכשפה", למשל, שבאופן אישי ככל שעובר הזמן אני מוצאת בהם עוד ועוד דברים להעריך, עוד רבדים ורשמים חיוביים. יש גם סרטים כמו "בית קברות לחיות"… להמשך קריאה
הבעיה הכי גדולה של סרטי אימה טובים (וסרטי "ז'אנר" בכלל) היא שכאשר הם עושים מספיק כסף - יבוא סרט ההמשך. זו לא בעיה בפני עצמה, אלא שלרוב ההחלטה נובעת מכמות הכסף שהסרט הכניס בקופות, ופחות מההצדקה הנרטיבית שלו להמשך העלילה. לטובתם ובעוכריהם, חברת ההפקות בלומהאוס של ג'ייסון בלום (שמתמקדת בעיקר בסרטי אימה) מתמחה בהפקות שנראים טוב מאוד, לפעמים אפילו מצוין,… להמשך קריאה
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
שנת 2018 כפי הנראה תיזכר כאחת מהשנים הטובות ביותר בתחום סרטי האימה. וזה לא קשור בהכרח לאיכותם (כי על זה תמיד אפשר להתווכח) אלא לשילוב של זה ושל העניין והשיח שהם מייצרים. השנה נפתחה עם זכייתו באוסקר התסריט של "תברח" והמשיכה עם סרטים שהיו ללהיטים, מפתיעים יותר או מפתיעים פחות, וחוללו תשומת לב רבה: "מקום שקט", "תורשתי", "מנדי" ו"הנזירה" ליוו… להמשך קריאה
צפייה בסרטי "אונס נקמה" יכולה להיות קשה עד כדי טריגרית ממש, או לפעמים פשוט מתסכלת. כי בינתיים, מצפייה בחלק מהשמות ברשימת הסרטים שעונים על חוקי הז'אנר שהרכבתי לעצמי, רואים המון כוונות טובות, אבל ביצוע שנופל בפח שהסרט טומן לעצמו. רובם רוצים לומר משהו על החוויה של אישה שחיה בעולם אחרי תקיפה מינית, או בכלל, חווה הטרדות מיניות אגביות ו"יומיומיות" והנזק… להמשך קריאה
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
"בשר תותחים" נעטר בתואר סרט הזומבים הישראלי הראשון באורך מלא שעולה למסכים. ועובדה זו היא בעצמה, לטעמי, סיבה למסיבה. אבל במאי הסרט איתן גפני - שרוף קולנוע שהכרתי עוד כשהיה סטודנט ואחד האנשים שעומדים מאחורי הבלוג השכן שלנו רוזבאד - אומר שלמעשה רק מכורח הנסיבות הוא הגיע לעשות סרט זומבים. אני לא כל כך מאמין לו כשהוא אומר לי את זה,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות