21 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל
הבמאי ג'ף ניקולס פרץ לתדועה עם סרטו הארוך השני, ״סערת רוחות״ מ-2011, שסימן אותו כקול מקורי ומבטיח בקולנוע האמריקאי שפועל בשולי הוליווד. מאז, הוא סוג של חצי מימש את ההבטחה: כל אחד מסרטיו העוקבים כלל רגעים של קולנוע יצירתי ו/או מרשים, אבל אף אחד מהסרטים (״הסיפור של מאד״, ״לאבינג״, ״ספיישל חצות״) לא היה יצירה אחידה ברמתה. בנוסף, קשה לחשוב על… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
ריאן ג׳ונסון חזר. כלומר, הבמאי-תסריטאי האמריקאי העדיין-צעיר (בן 46 בחודש הבא) לא באמת הלך לשום מקום, אבל בסרטו בחדש הוא חוזר לא רק לגדולתו אלא גם למקורות. ספציפית, זוהי שיבה ז׳אנרית אל סרטיו הראשונים, קצת ״הנוכלים בלום״ והרבה ״בריק״. זאת אחרי בלוקבאסטרים בתקציב הולך וגובר, ראשית ״לופר״ ואז ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״. דווקא בגלל הסרט האחרון, חשוב להדגיש שזו חזרה… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
יש סרטים שאפשר לראות סתם כך ובכל מצב או זמן, ויש כאלה שתזמון הגעתם קריטי והסיפור שהוביל אותם אל המסכים יכול להסביר לא מעט אודותם. ״המלחמה על הכוח״ (The Current War: Director's Cut) שעלה לאקרנים בסוף השבוע שעבר, משתייך לסוג השני. הוא היה מתוכנן להיות חלק מעונת הפרסים של 2017, עם בכורה בפסטיבל טורונטו בספטמבר ותאריך יציאה לאקרנים בנובמבר של… להמשך קריאה
29 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
אישה חוזרת אחרי שנים רבות לבית משפחתה בעיר רחוקה ומבינה כי עליה לבחון מחדש כל היבט בחייה; משפחה מנסה להתמודד עם מחלת האלצהיימר של אישה מבוגרת, מה שמוביל להרבה מצבים קומיים-טרגיים; גבר באמצע החיים עדיין מנסה לזכות בתמיכת האב אשר תמיד משדר אכזבה ממעשיו; צעירה הלומדת במכללה מרגישה ניתוק מהוריה ומן העתיד הצפוי לה, והמתחים הללו עולים במהלך ימים בהם… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
12 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל
הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
חדי וחדות ההבחנה ודאי שמו לב שלא ממש כתבתי (או אפילו ערכתי, אם להודות על האמת) בסריטה בשבועיים האחרונים. אם לא שמתם ושמתן לב להיעדרי, זה כנראה הודות לחבריי ושותפיי לבלוג, במיוחד אור, שחיפו עליי בתקופה העמוסה הזו. הסיבה היא שינוי בחיי האישיים שאני לא חושב שיהיה מעניין או ראוי להרחיב עליו (בגדול - עברתי לניו יורק), ואני בעיקר מאוד… להמשך קריאה
21 במאי 2016 מאת אורון שמיר
הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
29 ביוני 2013 מאת פבלו אוטין
פעמיים צפיתי ב"איש הפלדה" (Man of Steel). בפעם הראשונה לא רק מאוד נהניתי, אלא גם יצאתי עם תחושה שמדובר באחד מסרטי הקומיקס הגדולים שנעשו ובהחלט ב"סרט הסופרמן" הטוב ביותר. הופתעתי מאוד לגלות שרוב חבריי - וגם סתם אנשים - השתעממו וחשבו שזה... ואני מצטט: "זבל", "טינופת", "בזבוז זמן", "חירבון" ועוד. באמת ובתמים שלא הצלחתי להבין את הפער בחוויה, אפילו לא… להמשך קריאה
הבמאי ג'ף ניקולס פרץ לתדועה עם סרטו הארוך השני, ״סערת רוחות״ מ-2011, שסימן אותו כקול מקורי ומבטיח בקולנוע האמריקאי שפועל בשולי הוליווד. מאז, הוא סוג של חצי מימש את ההבטחה: כל אחד מסרטיו העוקבים כלל רגעים של קולנוע יצירתי ו/או מרשים, אבל אף אחד מהסרטים (״הסיפור של מאד״, ״לאבינג״, ״ספיישל חצות״) לא היה יצירה אחידה ברמתה. בנוסף, קשה לחשוב על… להמשך קריאה
יש סרטים שאפשר לראות סתם כך ובכל מצב או זמן, ויש כאלה שתזמון הגעתם קריטי והסיפור שהוביל אותם אל המסכים יכול להסביר לא מעט אודותם. ״המלחמה על הכוח״ (The Current War: Director's Cut) שעלה לאקרנים בסוף השבוע שעבר, משתייך לסוג השני. הוא היה מתוכנן להיות חלק מעונת הפרסים של 2017, עם בכורה בפסטיבל טורונטו בספטמבר ותאריך יציאה לאקרנים בנובמבר של… להמשך קריאה
אישה חוזרת אחרי שנים רבות לבית משפחתה בעיר רחוקה ומבינה כי עליה לבחון מחדש כל היבט בחייה; משפחה מנסה להתמודד עם מחלת האלצהיימר של אישה מבוגרת, מה שמוביל להרבה מצבים קומיים-טרגיים; גבר באמצע החיים עדיין מנסה לזכות בתמיכת האב אשר תמיד משדר אכזבה ממעשיו; צעירה הלומדת במכללה מרגישה ניתוק מהוריה ומן העתיד הצפוי לה, והמתחים הללו עולים במהלך ימים בהם… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה
הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה
הנה סרט שיש לו את כל נתוני הפתיחה על מנת להפוך לסרט מעניין, אולי אפילו לסרט חשוב: ״לאהוב אותה״ (Freeheld) מבוסס על סיפור אמיתי שכולל גם התמודדות עם מחלה, גם סיפור אהבה לא שגרתי וגם עיסוק בנושא פוליטי טעון ובעל חשיבות, המהווה חלק מן אחד מן התהליכים החברתיים הכי מסקרנים שעוברים במאה ה-21 על ארה"ב והעולם כולו. סיפור שכבר היווה בסיס… להמשך קריאה
פעמיים צפיתי ב"איש הפלדה" (Man of Steel). בפעם הראשונה לא רק מאוד נהניתי, אלא גם יצאתי עם תחושה שמדובר באחד מסרטי הקומיקס הגדולים שנעשו ובהחלט ב"סרט הסופרמן" הטוב ביותר. הופתעתי מאוד לגלות שרוב חבריי - וגם סתם אנשים - השתעממו וחשבו שזה... ואני מצטט: "זבל", "טינופת", "בזבוז זמן", "חירבון" ועוד. באמת ובתמים שלא הצלחתי להבין את הפער בחוויה, אפילו לא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות