13 בספטמבר 2015 מאת מערכת סריטה
החגים כבר כאן, ורובינו עומדים למצוא את עצמם מבלים לא מעט זמן עם המשפחות שלנו. לחלקנו זה עניין של שמחה וצהלה, לחלקנו זהו סבל שלא נגמר, ולרובינו זה גם וגם. לכבוד הזמן המשפחתי הישראלי הזה, סביב האוכל והמסורת, החלטנו פה בסריטה לחזור אחורה אל כמה מסצנות הארוחות המשפחתיות של הקולנוע שלנו, שתפסו רגעים נפלאים, מצחיקים, מטרידים, מדכאים ובעיקר מאוד מאוד… להמשך קריאה
17 בנובמבר 2013 מאת פבלו אוטין
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… להמשך קריאה
16 בספטמבר 2012 מאת אור סיגולי
מסתבר שלא רק סיכום שנה לועזית זה קדחת. נגיד שעכשיו הגיע הזמן להרהר, לנגוח ולשבח את הקולנוע הישראלי בסיומה של השנה, איך מתחילים להתאפס על זה בכלל? האם כדאי להתייחס רק לסרטים שיצאו לקולנועים? האם צריך להזכיר גם הקרנות סינמטקיות? האם הסרטים שהוקרנו אך ורק בפסטיבלים גם נחשבים? ומה עם האקדמיה והסרטים שמועמדים לאופיר אבל איש לא ראה, האם הם חלק… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2012 מאת אור סיגולי
באוסקר האמריקני זה נורא קל. בתום הקיץ, עם פתיחת עונת הפסטיבלים, מתחיל הרעם המרוחק שמבשר על עונת פרסי הקולנוע. הוא ממשיך להתגלגל במהלך ספטמבר ואוקטובר בזמן שלקולנוע יוצאים סרטים בעלי פרופיל גבוה (במאים מפורסמים וכו'). זהו הזמן להתחיל להביט אל האופק ובעיקר לגשש באפילה ללא סימוכין בשאלה מי יובילו את המרוץ לאוסקר הקרוב. יריית הפתיחה היא בדרך כלל סוף דצמבר… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
שלום לכם מבריכת השחייה, אנחנו כאן בלונדון - אתם בישראל. סליחה, טעות בשידור - שלום ומוצ"ש נעים מצוות סריטה, כאן בעוד מהדורת שבת על עניינים קולנועיים שאינם כוללים אולימפיאדה (כמעט). הנה כמה מהנושאים שלא התייחסנו אליהם כלל או מספיק במהלך השבוע ובהחלט היו ראויים לכך: כריס מרקר ז"ל, נציגינו בפרסי הקולנוע האירופאיים, שינויים בליהוק של "לצוד פילים" של רשף לוי,… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2011 מאת אור סיגולי
סיכום שנה, בקולנוע ובכלל, זה לא דבר פשוט. בשבוע האחרון תקפנו כל אחד בנפרד את הסרטים הכי טובים, את הסרטים הכי גרועים, את הרגעים הכי מוצלחים, את התפקידים הכי מלהיבים, את ההפתעות והאכזבות. עכשיו, כדי לסגור את סיכומי השנה כמו גדולים, אנחנו פונים אל הדבר הכי חשוב - האנשים שמאחורי השנה החולפת. בניגוד לשאר סיכומי השנה, את הרשימה הזו של… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2011 מאת אור סיגולי
עוד שנה הסתיימה ואיתה מגיע התסכול הרגיל על כל הסרטים שלא הספקתי לראות וכל הסרטים שעוד לא הייתה לי הזדמנות לראות. זאת הסיבה שאני לא מרגיש בנוח לעשות סיכום שנה כהלכתו ופונה לסיכום מסוג אחר – רשימת 20 הרגעים הקולנועיים הגדולים של השנה, כפי שעשיתי שנה שעברה. השנה החלטתי להפסיק לשחק אותה אמריקני ולהכיר במקום בו אני חי. זה אומר… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2011 מאת אור סיגולי
זו כבר סוג של קלישאה להכריז שסאונד הוא התחום הכי לא מוערך כראוי בקולנוע . אפילו הסינפילים הגדולים שיכולים למנות את אנשי הצוות עד לרמת מעצבי התלבושות, בדרך כלל לא יודעים לציין את שמו של מעצב הפסקול של הסרט. לצורך העניין, בשנה שעברה זכתה לראשונה בתולדות האוסקר גברת בקטגוריית הסאונד (לורה הירשברג, "התחלה"). האם ברברה סטרייסנד עלתה לבמה וקראה בהתרגשות… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
הבטחות צריך לקיים. ב-12 ביולי, בעודי אפוף מסרטי פסטיבל ירושלים, הכרזתי בתגובה לסקירה של אור על סרט הביכורים של נדב לפיד, "השוטר", שנמצא מושא הניתוח הקבוצתי הבא שלנו. כמו הטקסט החלוצי על "הערת שוליים", גם הפעם מדובר בסרט ישראלי שפשוט התחנן שיהגו בו לאחר הצפייה. אולי בעתיד נתרחב לדיון משולש גם על תוצרת חוץ, אבל כרגע יש לכל שלושת הבלוגרים… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2011 מאת אורון שמיר
פסטיבל חיפה עוד רחוק מלהסתיים, עופר עוד לא סיים לדווח מניו יורק, יש עוד חג רחמנא ליצלן וגלעד שליט בבית - אבל יש גם שגרה להתחשב בה. כלומר, שלושה סרטים חדשים עולים בסוף השבוע הנוכחי לאקרנים. ואלו הם: הרימייק האמריקאי לסרט הישראלי "החוב" ("The Debt") מגיע סוף סוף. הלן מירן במקום גילה אלמגור, ג'סיקה צ'סטיין בתפקיד נטע גרטי, וכו'. ג'ון… להמשך קריאה
כשעליתי לארץ ב-1996, ידעתי שאני מגיע למדינה לא מפותחת מבחינת תעשיית הקולנוע שלה. הסרט הישראלי היחיד שראיתי היה "סיפורי תל-אביב" שהוצג בפסטיבל הקולנוע הישראלי בבואנוס איירס ב-1995. זה היה סרט חביב בהחלט, אבל מאוד בוסרי, ובכל מקרה אני מניח שחלק גדול ממנו בכלל לא הבנתי בגלל ההקשרים התרבותיים. באופן כללי לא שמעתי הרבה על סרטים ישראלים ובטח שלא באמת ראיתי… להמשך קריאה
מסתבר שלא רק סיכום שנה לועזית זה קדחת. נגיד שעכשיו הגיע הזמן להרהר, לנגוח ולשבח את הקולנוע הישראלי בסיומה של השנה, איך מתחילים להתאפס על זה בכלל? האם כדאי להתייחס רק לסרטים שיצאו לקולנועים? האם צריך להזכיר גם הקרנות סינמטקיות? האם הסרטים שהוקרנו אך ורק בפסטיבלים גם נחשבים? ומה עם האקדמיה והסרטים שמועמדים לאופיר אבל איש לא ראה, האם הם חלק… להמשך קריאה
באוסקר האמריקני זה נורא קל. בתום הקיץ, עם פתיחת עונת הפסטיבלים, מתחיל הרעם המרוחק שמבשר על עונת פרסי הקולנוע. הוא ממשיך להתגלגל במהלך ספטמבר ואוקטובר בזמן שלקולנוע יוצאים סרטים בעלי פרופיל גבוה (במאים מפורסמים וכו'). זהו הזמן להתחיל להביט אל האופק ובעיקר לגשש באפילה ללא סימוכין בשאלה מי יובילו את המרוץ לאוסקר הקרוב. יריית הפתיחה היא בדרך כלל סוף דצמבר… להמשך קריאה
שלום לכם מבריכת השחייה, אנחנו כאן בלונדון - אתם בישראל. סליחה, טעות בשידור - שלום ומוצ"ש נעים מצוות סריטה, כאן בעוד מהדורת שבת על עניינים קולנועיים שאינם כוללים אולימפיאדה (כמעט). הנה כמה מהנושאים שלא התייחסנו אליהם כלל או מספיק במהלך השבוע ובהחלט היו ראויים לכך: כריס מרקר ז"ל, נציגינו בפרסי הקולנוע האירופאיים, שינויים בליהוק של "לצוד פילים" של רשף לוי,… להמשך קריאה
סיכום שנה, בקולנוע ובכלל, זה לא דבר פשוט. בשבוע האחרון תקפנו כל אחד בנפרד את הסרטים הכי טובים, את הסרטים הכי גרועים, את הרגעים הכי מוצלחים, את התפקידים הכי מלהיבים, את ההפתעות והאכזבות. עכשיו, כדי לסגור את סיכומי השנה כמו גדולים, אנחנו פונים אל הדבר הכי חשוב - האנשים שמאחורי השנה החולפת. בניגוד לשאר סיכומי השנה, את הרשימה הזו של… להמשך קריאה
עוד שנה הסתיימה ואיתה מגיע התסכול הרגיל על כל הסרטים שלא הספקתי לראות וכל הסרטים שעוד לא הייתה לי הזדמנות לראות. זאת הסיבה שאני לא מרגיש בנוח לעשות סיכום שנה כהלכתו ופונה לסיכום מסוג אחר – רשימת 20 הרגעים הקולנועיים הגדולים של השנה, כפי שעשיתי שנה שעברה. השנה החלטתי להפסיק לשחק אותה אמריקני ולהכיר במקום בו אני חי. זה אומר… להמשך קריאה
זו כבר סוג של קלישאה להכריז שסאונד הוא התחום הכי לא מוערך כראוי בקולנוע . אפילו הסינפילים הגדולים שיכולים למנות את אנשי הצוות עד לרמת מעצבי התלבושות, בדרך כלל לא יודעים לציין את שמו של מעצב הפסקול של הסרט. לצורך העניין, בשנה שעברה זכתה לראשונה בתולדות האוסקר גברת בקטגוריית הסאונד (לורה הירשברג, "התחלה"). האם ברברה סטרייסנד עלתה לבמה וקראה בהתרגשות… להמשך קריאה
הבטחות צריך לקיים. ב-12 ביולי, בעודי אפוף מסרטי פסטיבל ירושלים, הכרזתי בתגובה לסקירה של אור על סרט הביכורים של נדב לפיד, "השוטר", שנמצא מושא הניתוח הקבוצתי הבא שלנו. כמו הטקסט החלוצי על "הערת שוליים", גם הפעם מדובר בסרט ישראלי שפשוט התחנן שיהגו בו לאחר הצפייה. אולי בעתיד נתרחב לדיון משולש גם על תוצרת חוץ, אבל כרגע יש לכל שלושת הבלוגרים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות