31 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2016 מאת לירון סיני
2016 התאפיינה עבורי באי אלו תהפוכות. לא משהו דרמטי כמו הפרידות שחווינו מגיבורי תרבות, אלא משהו אישי יותר, שקשור לכתיבה. אני כותבת על קולנוע (ועל תרבות בכלל) כבר כמה שנים טובות, אבל השנה קיבלתי במות חדשות לחשוב במילים על התחום שאני כל כך אוהבת, ואחת מהן היא סריטה. אני יכולה להשתפך על המשמעות של כתיבה בבלוג האהוב הזה עבורי, אבל… להמשך קריאה
11 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
שנת 2016 לא הייתה שנה מוצלחת מדי לז'אנר האימה. זה לא שכל הסרטים היו רעים או מאכזבים, זה יותר שהסרטים הטובים לא היו סופר טובים, כאלו שנדבר בהם בשנים שיבואו. 2016 הייתה שנה טובה ל-home invasion, הייתה שונה טובה יחסית לרימייקים וסיקוולים למיניהם, אבל אם מחשיבים את "המכשפה" או את "חדר מנוחה" לשנה שעברה (בה הם נחשפו לראשונה, בלי קשר… להמשך קריאה
29 באוקטובר 2016 מאת שני קיניסו
אורות הניאון תמיד נוכחים בסרטיו של ניקולס וינדינג רפן. נוכחותם היא אינה רק מקור לאסתטיקה היפנוטית ייחודית באמת ומשכרת חושים, ואינה נוכחות ריקנית למטרות אלו בלבד. אורות הניאון בסרטיו של רפן הם דמות מרכזית בפני עצמה. הם מעמתים ומנכיחים את התהוות תודעתן של הדמויות, והכרתן ברגשותיהן, יצריהן ומאוויהן העמוקים ביותר, ובהמשך את דחייתן של הדמויות מלהתעמת עם פנימיותן, המעוותת לרוב,… להמשך קריאה
2 ביולי 2016 מאת מערכת סריטה
שיאה של עונת פסטיבלי הקיץ הישראלית מגיע ביום חמישי הבא, עם פתיחתו של פסטיבל הקולנוע ה-33 של ירושלים. אנחנו בסריטה מלווים את הפסטיבל מאז ראשית הבלוג, ועוד קודם לכן באמצעי תקשורת אחרים או פשוט כצופים, ונדמה שבכל שנה מחדש מצליח הצוות המקצועי של הפסטיבל למצוא סיבות להלהיב מחדש ולהשכיח את העובדה שמדובר כבר בעניין שבשגרה. גם הפעם נעקוב מקרוב אחר… להמשך קריאה
28 ביוני 2016 מאת אור סיגולי
חודש יוני מסתיים בעוד רגע, ואתם יודעים מה זה אומר - הגיע הזמן לסיכום המחצית של סרטי 2016, השלב בו אני מביט אחורה לראות איך התייחסה אלינו השנה עד כה. סיכום המחצית הוא משהו שרץ בסריטה ברציפות מאז 2012 (לינקים לכל ארבעת סיכומי המחצית עד כה, בסוף הפוסט), אבל בשנה שעברה הוא כבר שבר שיאים והפך לפוסט הנקרא ביותר שלנו… להמשך קריאה
אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף… להמשך קריאה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
2016 התאפיינה עבורי באי אלו תהפוכות. לא משהו דרמטי כמו הפרידות שחווינו מגיבורי תרבות, אלא משהו אישי יותר, שקשור לכתיבה. אני כותבת על קולנוע (ועל תרבות בכלל) כבר כמה שנים טובות, אבל השנה קיבלתי במות חדשות לחשוב במילים על התחום שאני כל כך אוהבת, ואחת מהן היא סריטה. אני יכולה להשתפך על המשמעות של כתיבה בבלוג האהוב הזה עבורי, אבל… להמשך קריאה
שנת 2016 לא הייתה שנה מוצלחת מדי לז'אנר האימה. זה לא שכל הסרטים היו רעים או מאכזבים, זה יותר שהסרטים הטובים לא היו סופר טובים, כאלו שנדבר בהם בשנים שיבואו. 2016 הייתה שנה טובה ל-home invasion, הייתה שונה טובה יחסית לרימייקים וסיקוולים למיניהם, אבל אם מחשיבים את "המכשפה" או את "חדר מנוחה" לשנה שעברה (בה הם נחשפו לראשונה, בלי קשר… להמשך קריאה
אורות הניאון תמיד נוכחים בסרטיו של ניקולס וינדינג רפן. נוכחותם היא אינה רק מקור לאסתטיקה היפנוטית ייחודית באמת ומשכרת חושים, ואינה נוכחות ריקנית למטרות אלו בלבד. אורות הניאון בסרטיו של רפן הם דמות מרכזית בפני עצמה. הם מעמתים ומנכיחים את התהוות תודעתן של הדמויות, והכרתן ברגשותיהן, יצריהן ומאוויהן העמוקים ביותר, ובהמשך את דחייתן של הדמויות מלהתעמת עם פנימיותן, המעוותת לרוב,… להמשך קריאה
שיאה של עונת פסטיבלי הקיץ הישראלית מגיע ביום חמישי הבא, עם פתיחתו של פסטיבל הקולנוע ה-33 של ירושלים. אנחנו בסריטה מלווים את הפסטיבל מאז ראשית הבלוג, ועוד קודם לכן באמצעי תקשורת אחרים או פשוט כצופים, ונדמה שבכל שנה מחדש מצליח הצוות המקצועי של הפסטיבל למצוא סיבות להלהיב מחדש ולהשכיח את העובדה שמדובר כבר בעניין שבשגרה. גם הפעם נעקוב מקרוב אחר… להמשך קריאה
חודש יוני מסתיים בעוד רגע, ואתם יודעים מה זה אומר - הגיע הזמן לסיכום המחצית של סרטי 2016, השלב בו אני מביט אחורה לראות איך התייחסה אלינו השנה עד כה. סיכום המחצית הוא משהו שרץ בסריטה ברציפות מאז 2012 (לינקים לכל ארבעת סיכומי המחצית עד כה, בסוף הפוסט), אבל בשנה שעברה הוא כבר שבר שיאים והפך לפוסט הנקרא ביותר שלנו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות