8 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל
אני שב ארצה בעיצומו של הפסטיבל וחש כי אני נוטש את ונציה בשלב יותר מדי מוקדם. לא תכננתי לצפות בכל כך הרבה סרטים ובטח שלא לכתוב על כל כך הרבה, אבל הפסטיבל פשוט כבש אותי, גם אם אני מרגיש כי טרם למדתי למצות אותו, וכי הייתי מפיק ממנו הרבה יותר לו הייתי מתכונן יותר זמן מראש. יחד עם זאת, אני… להמשך קריאה
28 ביוני 2016 מאת אור סיגולי
חודש יוני מסתיים בעוד רגע, ואתם יודעים מה זה אומר - הגיע הזמן לסיכום המחצית של סרטי 2016, השלב בו אני מביט אחורה לראות איך התייחסה אלינו השנה עד כה. סיכום המחצית הוא משהו שרץ בסריטה ברציפות מאז 2012 (לינקים לכל ארבעת סיכומי המחצית עד כה, בסוף הפוסט), אבל בשנה שעברה הוא כבר שבר שיאים והפך לפוסט הנקרא ביותר שלנו… להמשך קריאה
25 ביוני 2016 מאת עופר ליברגל
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
29 בינואר 2015 מאת עופר ליברגל
לפעמים מזמן לנו הגורל, או לוח ההפצה של סרטים בבתי הקולנוע בארץ, צירופי מקרים. כך יוצא שבאותו תאריך עולים לאקרנים בארץ שני סרטים עם הרבה קווי דמיון - "בירדמן" (Birdman) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו מגיע לבתי הקולנוע אחרי הרבה מאוד הייפ, כולל תשע מועמדויות בטקס אוסקר הקרוב, בו הוא אחד מן הפייבורטים לזכייה בלא מעט פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. לעומתו, "מפלה"… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2013 מאת אור סיגולי
שנת 2013 הייתה משוגעת. כל כך הרבה קרה בה באולמות הקולנוע ומחוצה להם. בשבועיים האחרונים לא השארנו אף אבן במקומה בזמן שסיכמנו את המנצחים והמפסידים שלה, את הרגעים הגדולים שלה, את הטרנדים המשמעותיים שלה, וכמובן, סרטי השנה שלנו. אלו שהופצו בבתי הקולנוע, ואלו שלא.כמסורת הבלוג, את הפוסט האחרון אנחנו מקדישים לאנשים שעשו אותה. האנשים שעמלו קשה והפכו את 2013 למה… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2013 מאת אורון שמיר
סוף שבוע גדול וגדוש מצפה לחובבי וחובבות הקולנוע. בהנחה שיצליחו לצאת את פתח הדלת ולהביס את מזג האוויר. ראשית, נזכיר את הסרט המושלם לצפייה בתנאי הטמפרטורה הנוכחיים - "המהפנט", ההקרנה המיוחדת שלנו בקולנוע לב מחר. זוכרים וזוכרות? קולנוע לב תל אביב, דיזנגוף סנטר, 11:00, יום שישי ה-13, מותחן שבדי משובח וקפוא. אולם 2 ניצח בסקר שלנו, ואליו נשוב. בשאר השעות… להמשך קריאה
26 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
אנשים בסרטים לרוב נראים כאילו הם יודעים מה הם הולכים להגיד. בדרך כלל, יש מידה רבה של ביטחון בדברים שלהם. כאשר יש להם פליטות פה, או שיהוק באמצע המילים, זה לרוב משהו שיהיה בעל משמעות לגבי העלילה בסרט. זו לא חוכמה; מישהו לרוב כתב להם את הטקסט. החיים, לעומת זאת, הם חוויה מגומגמת בהרבה. במהלך הצפייה בסרטה של לין שלטון האחות… להמשך קריאה
6 באוקטובר 2012 מאת עופר ליברגל
במהלך שהותי בניו יורק ראיתי שלושה סרטים אמריקאים עצמאיים, המתרחשים בחלקם המרכזי בניו יורק, אבל יוצאים גם למקומות אחרים. שלושתם מתמקדים בגיבור אחד ובמערכת היחסים שלו עם אישה אחת, אבל גם עם אנשים אחרים. שניים מהם, Liberal Art ו-Sleepwalk With Me חביבים למדי, אבל לא אכתוב עליהם יותר מכך. זאת משום שאני חש צורך להקדיש את מלוא תשומת הלב לסרט… להמשך קריאה
18 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
עוד חוב (אחרון?) מפסטיבל הקולנוע של ירושלים. איכשהו יצא שלא דנתי כלל בסרט שאולי היה עבורי המרתק ביותר בפסטיבל. מדובר בסרט הדוקומנטרי אשר ביים כריסטופר קנילי (קיאנו ריבס השתתף בהפקה וערך את רוב הראיונות), ששמו זו לצד זו (Side by Side). הסרט בוחן את המהפכה הסוערת בו הקולנוע נמצא בשנים האחרונות - מעבר הדרגתי מאוד אך כנראה מוחלט מפילם לדיגיטלי. המילה מהפכה… להמשך קריאה
16 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה
אני שב ארצה בעיצומו של הפסטיבל וחש כי אני נוטש את ונציה בשלב יותר מדי מוקדם. לא תכננתי לצפות בכל כך הרבה סרטים ובטח שלא לכתוב על כל כך הרבה, אבל הפסטיבל פשוט כבש אותי, גם אם אני מרגיש כי טרם למדתי למצות אותו, וכי הייתי מפיק ממנו הרבה יותר לו הייתי מתכונן יותר זמן מראש. יחד עם זאת, אני… להמשך קריאה
חודש יוני מסתיים בעוד רגע, ואתם יודעים מה זה אומר - הגיע הזמן לסיכום המחצית של סרטי 2016, השלב בו אני מביט אחורה לראות איך התייחסה אלינו השנה עד כה. סיכום המחצית הוא משהו שרץ בסריטה ברציפות מאז 2012 (לינקים לכל ארבעת סיכומי המחצית עד כה, בסוף הפוסט), אבל בשנה שעברה הוא כבר שבר שיאים והפך לפוסט הנקרא ביותר שלנו… להמשך קריאה
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה
לפעמים מזמן לנו הגורל, או לוח ההפצה של סרטים בבתי הקולנוע בארץ, צירופי מקרים. כך יוצא שבאותו תאריך עולים לאקרנים בארץ שני סרטים עם הרבה קווי דמיון - "בירדמן" (Birdman) של אלחנדרו גונזלס איניאריטו מגיע לבתי הקולנוע אחרי הרבה מאוד הייפ, כולל תשע מועמדויות בטקס אוסקר הקרוב, בו הוא אחד מן הפייבורטים לזכייה בלא מעט פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. לעומתו, "מפלה"… להמשך קריאה
שנת 2013 הייתה משוגעת. כל כך הרבה קרה בה באולמות הקולנוע ומחוצה להם. בשבועיים האחרונים לא השארנו אף אבן במקומה בזמן שסיכמנו את המנצחים והמפסידים שלה, את הרגעים הגדולים שלה, את הטרנדים המשמעותיים שלה, וכמובן, סרטי השנה שלנו. אלו שהופצו בבתי הקולנוע, ואלו שלא.כמסורת הבלוג, את הפוסט האחרון אנחנו מקדישים לאנשים שעשו אותה. האנשים שעמלו קשה והפכו את 2013 למה… להמשך קריאה
סוף שבוע גדול וגדוש מצפה לחובבי וחובבות הקולנוע. בהנחה שיצליחו לצאת את פתח הדלת ולהביס את מזג האוויר. ראשית, נזכיר את הסרט המושלם לצפייה בתנאי הטמפרטורה הנוכחיים - "המהפנט", ההקרנה המיוחדת שלנו בקולנוע לב מחר. זוכרים וזוכרות? קולנוע לב תל אביב, דיזנגוף סנטר, 11:00, יום שישי ה-13, מותחן שבדי משובח וקפוא. אולם 2 ניצח בסקר שלנו, ואליו נשוב. בשאר השעות… להמשך קריאה
אנשים בסרטים לרוב נראים כאילו הם יודעים מה הם הולכים להגיד. בדרך כלל, יש מידה רבה של ביטחון בדברים שלהם. כאשר יש להם פליטות פה, או שיהוק באמצע המילים, זה לרוב משהו שיהיה בעל משמעות לגבי העלילה בסרט. זו לא חוכמה; מישהו לרוב כתב להם את הטקסט. החיים, לעומת זאת, הם חוויה מגומגמת בהרבה. במהלך הצפייה בסרטה של לין שלטון האחות… להמשך קריאה
במהלך שהותי בניו יורק ראיתי שלושה סרטים אמריקאים עצמאיים, המתרחשים בחלקם המרכזי בניו יורק, אבל יוצאים גם למקומות אחרים. שלושתם מתמקדים בגיבור אחד ובמערכת היחסים שלו עם אישה אחת, אבל גם עם אנשים אחרים. שניים מהם, Liberal Art ו-Sleepwalk With Me חביבים למדי, אבל לא אכתוב עליהם יותר מכך. זאת משום שאני חש צורך להקדיש את מלוא תשומת הלב לסרט… להמשך קריאה
עוד חוב (אחרון?) מפסטיבל הקולנוע של ירושלים. איכשהו יצא שלא דנתי כלל בסרט שאולי היה עבורי המרתק ביותר בפסטיבל. מדובר בסרט הדוקומנטרי אשר ביים כריסטופר קנילי (קיאנו ריבס השתתף בהפקה וערך את רוב הראיונות), ששמו זו לצד זו (Side by Side). הסרט בוחן את המהפכה הסוערת בו הקולנוע נמצא בשנים האחרונות - מעבר הדרגתי מאוד אך כנראה מוחלט מפילם לדיגיטלי. המילה מהפכה… להמשך קריאה
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה
תגובות אחרונות