30 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה
9 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
לפעמים די בנקודת המוצא של סרט על מנת לעורר התרגשות. "מחברות שחורות" הוא סרט אותו הרכיב שלומי אלקבץ מסרטי וידאו ביתיים שצילם במשך כשלושה עשורים, כמחווה לאחותו ושותפתו ליצירה רונית אלקבץ ז"ל אחת מן השחקניות והאושיות הכי חשובות בתולדות הקולנוע בישראל. איכשהו, מרגיש לי כי ההצהרה הזו לא מעבירה מספיק את הייחוד שלה כאמנית וכסוג של תופעה תרבותית נדירה במחוזותינו.… להמשך קריאה
12 ביולי 2021 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע ה-74 של קאן חצה את נקודת האמצע שלו, אבל כבר ברור שייזכר כהיסטורי. לאו דווקא בגלל הסרטים, למעשה אני מקווה ומאמין שטרם הוקרן הזוכה השנתי בדקל הזהב אחרת מצבנו חמור. מה שהופך את הפסטיבל לזכיר כבר עכשיו הוא הלוגיסטיקה הלוליינית הנדרשת מבאי האירוע, בעיקר עיתונאים. החוקים לחבישת מסכה ברורים (במבנים סגורים כן, בחוץ לא) אבל כל השאר שרירותי.… להמשך קריאה
19 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
נפנוף לשלום, מלא בתחושה של הכרת תודה, רצון להמשיך את המפגש, שספק אם היה או לא היה. זהו הדימוי הבולט בסצנה הכמעט-מסיימת של סרטו של ערן קולירין, "ביקור התזמורת", אחד מן הסרטים הישראלים הכי מצילחים אי פעם. רונית אלקבץ מגלמת בסרט את דינה, בעלת מסעדה בעיירה קטנה ונידחת אשר מעניקה לינה ופתיחות רגשית לתזמרות מצרית אשר הגיעה למקום בעקבות טעות. הקשר… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2014 מאת פבלו אוטין
ז'אנר סרטי המשפחה הוא אחד הז'אנרים המובילים אם לא המרכזי ביותר בקולנוע הישראלי מאז תחילת שנות האלפיים. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומרובות. אפשר לטעון שמדובר בתופעת לוואי של הנטייה של היוצרים המקומיים ליצור קולנוע אוטוביוגרפי, ואפשר להגיד שגם משפיעה התחזקותה של המגמה החברתית הכללית לשים בראש סדר העדיפויות את הפרט לפני נושאים לאומיים וחברתיים. סיבות רבות יכולות לעלות, אך… להמשך קריאה
22 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
[caption id="attachment_18523" align="aligncenter" width="640"] צילום: אני. לא שזה משהו להתגאות בו.[/caption]טקס פרסי אופיר 2014 הולך להיות זכיר לזמן רב מכמה סיבות. בראשונה, זה היה אחד הטקסים הכי לא צפויים ומוזרים שהיו אי פעם - עם כמה דברים ששברו כל חוק שהכרנו ב-25 שנותיו. שנית, כי זה היה אחד הטקסים הכי מבוצעים רע שאנחנו זוכרים. אני לא בטוח איך נחווה השידור… להמשך קריאה
19 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
לפני כמה חודשים התארח אצלי חבר מלונדון, שעובד בחברת ההפצה "פקאדילו". רק כמה ימים לפני זה הוא הסתובב בפסטיבל קאן, ולכן הדבר הראשון שעשה כשהגיע היה לחלוק את את כל רשמיו מהפסטיבל. "אני חושב שראיתי את כל הסרטים הישראלים שהיו בקאן," הוא אמר. "ראיתי גם את "גט". הוא היה הכי טוב." "הכי טוב מהסרטים הישראלים?" שאלתי. "לא," הוא אמר, "זה… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2014 מאת אורון שמיר
אוגוסט מאחורינו, תודה לאל או למי שזה לא יהיה, ואנחנו משקיפים קדימה אל מה שאמור להיות חודש מלא התרחשויות משמחות ומרגשות. חלק מהן יגיעו עוד לפני פסטיבל אוטופיה שכבר דנו בו ועוד נשוב לעשות זאת, וטקס פרסי אופיר שיתקיים מיד בסיום הפסטיבל ושהצבעותיו החלו היום. אני מדבר כמובן על שתי הקרנות סריטה הקרובות, לאחר ההצלחה של יום שישי האחרון בקולנוע לב, אז הקרנו… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
זה הולך ככה: ביום הכרזת המועמדים לאופיר אני מגיע בסביבות 10:30 למסיבת העיתונאים, ומקבל בתוספת חיוך תיקייה בה רשומים כל המועמדים לפרסי אופיר השנתיים. מהרגע שזה נפתח, אין דרך חזרה. השלב הבא הוא להתיישב ולהתחיל להקליד לבלוג במרץ את כל המועמדים בכל הקטגוריות. זה קורה מהר, ולכן צריך מדי פעם לעצור כדי לבדוק שגיאות הקלדה, ולא תמיד עולים על כולן.… להמשך קריאה
14 ביוני 2014 מאת אורון שמיר
האמת היא שחששתי שהשנה יהיה קצת אחרת. שהפורמט הרגיל של דיווח בהתחלה, באמצע ובסוף לא יתאים לפסטיבל קולנוע דרום הנוכחי, בו הייתי לא רק מסקר אלא בעיקר שופט של התחרות העצמאית שכה חביבה עליי. הנחת היסוד שלי הייתה שלא אכתוב על הסרטים בתחרות בזמן אמת, ואסכם את דעתי עליהם לאחר שכבר יהיה זוכה והפסטיבל יהיה מאחוריי. פשוט כי זה נראה לי… להמשך קריאה
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה
לפעמים די בנקודת המוצא של סרט על מנת לעורר התרגשות. "מחברות שחורות" הוא סרט אותו הרכיב שלומי אלקבץ מסרטי וידאו ביתיים שצילם במשך כשלושה עשורים, כמחווה לאחותו ושותפתו ליצירה רונית אלקבץ ז"ל אחת מן השחקניות והאושיות הכי חשובות בתולדות הקולנוע בישראל. איכשהו, מרגיש לי כי ההצהרה הזו לא מעבירה מספיק את הייחוד שלה כאמנית וכסוג של תופעה תרבותית נדירה במחוזותינו.… 
פסטיבל הקולנוע ה-74 של קאן חצה את נקודת האמצע שלו, אבל כבר ברור שייזכר כהיסטורי. לאו דווקא בגלל הסרטים, למעשה אני מקווה ומאמין שטרם הוקרן הזוכה השנתי בדקל הזהב אחרת מצבנו חמור. מה שהופך את הפסטיבל לזכיר כבר עכשיו הוא הלוגיסטיקה הלוליינית הנדרשת מבאי האירוע, בעיקר עיתונאים. החוקים לחבישת מסכה ברורים (במבנים סגורים כן, בחוץ לא) אבל כל השאר שרירותי.… 
נפנוף לשלום, מלא בתחושה של הכרת תודה, רצון להמשיך את המפגש, שספק אם היה או לא היה. זהו הדימוי הבולט בסצנה הכמעט-מסיימת של סרטו של ערן קולירין, "ביקור התזמורת", אחד מן הסרטים הישראלים הכי מצילחים אי פעם. רונית אלקבץ מגלמת בסרט את דינה, בעלת מסעדה בעיירה קטנה ונידחת אשר מעניקה לינה ופתיחות רגשית לתזמרות מצרית אשר הגיעה למקום בעקבות טעות. הקשר… 
ז'אנר סרטי המשפחה הוא אחד הז'אנרים המובילים אם לא המרכזי ביותר בקולנוע הישראלי מאז תחילת שנות האלפיים. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומרובות. אפשר לטעון שמדובר בתופעת לוואי של הנטייה של היוצרים המקומיים ליצור קולנוע אוטוביוגרפי, ואפשר להגיד שגם משפיעה התחזקותה של המגמה החברתית הכללית לשים בראש סדר העדיפויות את הפרט לפני נושאים לאומיים וחברתיים. סיבות רבות יכולות לעלות, אך… 
[caption id="attachment_18523" align="aligncenter" width="640"] צילום: אני. לא שזה משהו להתגאות בו.[/caption]טקס פרסי אופיר 2014 הולך להיות זכיר לזמן רב מכמה סיבות. בראשונה, זה היה אחד הטקסים הכי לא צפויים ומוזרים שהיו אי פעם - עם כמה דברים ששברו כל חוק שהכרנו ב-25 שנותיו. שנית, כי זה היה אחד הטקסים הכי מבוצעים רע שאנחנו זוכרים. אני לא בטוח איך נחווה השידור… 
לפני כמה חודשים התארח אצלי חבר מלונדון, שעובד בחברת ההפצה "פקאדילו". רק כמה ימים לפני זה הוא הסתובב בפסטיבל קאן, ולכן הדבר הראשון שעשה כשהגיע היה לחלוק את את כל רשמיו מהפסטיבל. "אני חושב שראיתי את כל הסרטים הישראלים שהיו בקאן," הוא אמר. "ראיתי גם את "גט". הוא היה הכי טוב." "הכי טוב מהסרטים הישראלים?" שאלתי. "לא," הוא אמר, "זה… 
אוגוסט מאחורינו, תודה לאל או למי שזה לא יהיה, ואנחנו משקיפים קדימה אל מה שאמור להיות חודש מלא התרחשויות משמחות ומרגשות. חלק מהן יגיעו עוד לפני פסטיבל אוטופיה שכבר דנו בו ועוד נשוב לעשות זאת, וטקס פרסי אופיר שיתקיים מיד בסיום הפסטיבל ושהצבעותיו החלו היום. אני מדבר כמובן על שתי הקרנות סריטה הקרובות, לאחר ההצלחה של יום שישי האחרון בקולנוע לב, אז הקרנו… 
האמת היא שחששתי שהשנה יהיה קצת אחרת. שהפורמט הרגיל של דיווח בהתחלה, באמצע ובסוף לא יתאים לפסטיבל קולנוע דרום הנוכחי, בו הייתי לא רק מסקר אלא בעיקר שופט של התחרות העצמאית שכה חביבה עליי. הנחת היסוד שלי הייתה שלא אכתוב על הסרטים בתחרות בזמן אמת, ואסכם את דעתי עליהם לאחר שכבר יהיה זוכה והפסטיבל יהיה מאחוריי. פשוט כי זה נראה לי…
תגובות אחרונות