״בעלי ברית״, סקירה

25 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל

ניכר כי הבמאי רוברט זמקיס (״בחזרה לעתיד״, ״פורסט גאמפ״, ״קונטקט״ ולאחרונה ״על חבל דק״) אוהב במיוחד קולנוע, בעיקר מן התקופה הקלאסית. רבים מסרטיו הם יותר חגיגה של הסגנון ההוליוודי הישן יותר מכל דבר אחר, כולל ניסיון להידמות. קשה שלא להעריך סוג כזה של אהבה לקולנוע, ואין ספק כי הבמאי אחראי לכמה מן הסרטים היותר זכורים מהשנים האחרונות של המאה שעברה. אבל לפעמים התחושה היא… להמשך קריאה

״אמריקן האני״, סקירה

4 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל

סרטה הראשון בארה"ב של הבמאית הבריטית אנדראה ארנולד הוא מבחינתי אחד משיאי השנה בקולנוע. אבל אני גם מודע היטב לכך שמדובר בסרט המפלג את הקהל - כך היה בהקרנות הראשונות שלו בפסטיבל קאן וכך גם היה בהקרנה בה נכחתי בפסטיבל חיפה. בסיומה, האנשים הראשונים עמם דיברתי היו שותפים לחוויה הנהדרת אשר עברתי, אולם אחריהם יצא לי להיתקל בלא מעט צופים… להמשך קריאה

פסטיבל ניו יורק 2016 – דיווח חמישי ואחרון: ״Billy Lynn's Long Halftime Walk״, ״The Lost City of Z״, ״A Quiet Passion״, ״העתיד לבוא״, ״היא״, ״סיפור טאייפי״

18 באוקטובר 2016 מאת אורון שמיר

בזמן שאור ועופר מבלים (או סובלים) על פסגת הכרמל בפסטיבל הקולנוע של חיפה, החל מאתמול נותרתי נטול פסטיבל בניו יורק אחרי שלושה שבועות אינטנסיביים. הפסטיבל עצמו נמשך אמנם כשבועיים, אבל הקרנות העיתונאים שהתקיימו בבקרים החלו כמה ימים לפני כן. זו הסיבה שלא ממש דיווחתי על אווירת הפסטיבל – לא הייתי חלק ממנה. באולם וולטר ריד, אשר ב-Film Society of Lincoln Center,… להמשך קריאה

״סאלי – נס על ההדסון״, סקירה

10 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל

הסרט ״סאלי - נס על ההדסון״ (Sully) מבוסס על סיפור שכיכב בעמודי החדשות לפני פרק זמן יחסית קצר. לכן, סביר להניח כי כל צופי הסרט יודעים לא מעט לפחות לגבי התוצאה הסופית של האירוע המפורסם. למי שנמנע מחדשות בראשית שנת 2009 הסיפור הוא כזה - מטוס עמוס בנוסעים שיצא משדה התעופה לה גארדיה בניו יורק נתקל בלהקת ציפורים לקראת תום… להמשך קריאה

״באש ובמים״, סקירה

26 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר

מעניין לראות כיצד העיתוי והסביבה בהם סרט מתקיים משפיעים על הדירוג וההערכה שלו. מקרה מבחן מעניין כפליים הוא ״באש ובמים״ (Hell or High Water), אליו נחשפתי לראשונה במסגרת התוכניה של פסטיבל קאן, שם הוקרן בבכורה. זכור לי שלא סימנתי אותו כצפיית חובה, ולאחר ההקרנות הראשונות מעטים מאוד סביבי חשבו שהוא מופתי, גם אם כולם נהנו למדי (מבין האנשים שדיברתי איתם, נדמה… להמשך קריאה

סקירה (אווירית) כפולה: ״ספיישל חצות״ ו״אדי הנשר״

7 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר

חדי וחדות ההבחנה ודאי שמו לב שלא ממש כתבתי (או אפילו ערכתי, אם להודות על האמת) בסריטה בשבועיים האחרונים. אם לא שמתם ושמתן לב להיעדרי, זה כנראה הודות לחבריי ושותפיי לבלוג, במיוחד אור, שחיפו עליי בתקופה העמוסה הזו. הסיבה היא שינוי בחיי האישיים שאני לא חושב שיהיה מעניין או ראוי להרחיב עליו (בגדול - עברתי לניו יורק), ואני בעיקר מאוד… להמשך קריאה

״כולם רוצים את זה!!״, סקירה

28 במאי 2016 מאת אורון שמיר

סרטו החדש של ריצ׳ארד לינקלייטר, ״כולם רוצים את זה!!״ (Everybody Wants Some!!) מוגדר על ידי היוצר ומערך השיווק כאחד בתור ״המשכון רוחני״ של סרטו המפורסם הראשון, ״טריפ נעורים״ (Dazed and Confused). בעיניי, הסרט החדש דווקא מתחיל בדיוק היכן שנגמר ״התבגרות״, סרטו הקודם של לינקלייטר - ההגעה לקולג׳. הדמויות אמנם אחרות, וגם האטמוספירה שונה לגמרי בשל העובדה הפשוטה שהעלילה מתרחשת בשנות… להמשך קריאה

״בלשים בע"מ״, סקירה

27 במאי 2016 מאת עופר ליברגל

״בלשים בע"מ״ (The Nice Guys), סרטו החדש של שיין בלאק, מהנה מאוד לצפייה. הוא פשוט כיף. הוא מכיל כמה סצנות שהשכיבו אותי לרצפה מרוב צחוק. זו השורה התחתונה ואני פותח עימה, כי לפתח טענות על הסרט זה לא דבר שעושה עימו חסד. ״בלשים בע"מ״ הוא גם סרט מבולגן מאוד. כמו סרטו הראשון של שיין בלאק כבמאי, ״קיס קיס בנג בנג״, הסרט… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2016: דיווח שלישי מהתחרות – ״לאבינג״, ״זה רק סוף העולם״, ״אקווריוס״ וקצת על ״קניינית אישית״ וקריאות בוז

21 במאי 2016 מאת אורון שמיר

הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה

על סרטיה הראשונים של ג'ואן מיקלין סילבר – "רחוב הסטר״, ״בין השורות״ ו״אהבה חורפית״

10 במאי 2016 מאת עופר ליברגל

שנות השבעים היו תקופה של חדשנות וניסיוניות בקולנוע האמריקאי. לאחר ההתמטטות (החלקית) של הוליווד הקלאסית, האולפנים לא ידעו אילו סרטים יצליחו בקופות ולכן הרבו להמר על במאים חדשים שיצרו משהו שונה מן המסורת הקולנועית של ארה"ב והושפעו יותר מן הקולנוע העולמי. אבל למעשה מדובר היה בניסיוניות יחסית מצד האולפנים - במאיות כמעט ולא קיבלו הזדמנות לעבוד בתוך הוליווד עצמה. גם… להמשך קריאה