27 במאי 2018 מאת אורון שמיר
סרט חדש של קלינט איסטווד שמדלג על המסכים בישראל אינו עניין של מה בכך, ממש כשם שלא מדובר במקרה לגמרי יוצא דופן. לשם דוגמה, בשנת 2014 הפך ״צלף אמריקאי״ בבימויו של היוצר האגדי להצלחה בקופות גם בארץ, בעוד סרט נוסף שביים באותה השנה, ״ג׳רזי בויז״, אפילו לא חווה את אולמות הקולנוע של ציון. עם זאת, מדובר במקרה היחיד משנות האלפיים… להמשך קריאה
26 במרץ 2018 מאת עופר ליברגל
בעודי ממשיך את המבט המחודש שלי בסרטי האחים כהן, אני נזכר ברגע אישי מעברי. לפני מספר שנים, האחים כהן העבירו כיתת אמן לבמאים באוניברסיטת תל אביב, אליה נכנסתי בתור סוג של תמיכה טכנית שהם לא באמת היו זקוקים לה, אבל רציתי להיות בפנים. רצה הגורל, ועותק ה-DVD של ״ביג לבובסקי״ שהוכן מראש לא התאים לנגן בכיתה. הבנתי כי זהו רגע… להמשך קריאה
27 בפברואר 2018 מאת עופר ליברגל
I'll show you the life of the mind כך נאמר בציטוט הכי מפורסם מן הסרט ״ברטון פינק״ (Barton Fink), ציטוט המלווה בסצנה מהנה שהפכה לאחד מן הדימויים הכי מזוהים עם האחים כהן. זאת למרות שדומה כי סרט זה אינו אחד מן הסרטים הכי נצפים שלהם, אלא יותר סרט שמעריצי האחים כהן, או שוחרי קולנוע אמנותי, נוטים לאהוב יותר מן הקהל… להמשך קריאה
20 בפברואר 2018 מאת עופר ליברגל
המילה האנגלית "Phantom" אשר מופיעה בכותרת המקורית של סרטו של פול תומאס אנדרסון, ״חוטים נסתרים״ (Phantom Thread), דומה אך לא זהה למילה האנגלית "Ghost" המוזכרת בו פעמיים בדיאלוג. שתי המילים יכולות לתאר רוח רפאים, אבל המילה פנטום מתאימה יותר למשהו נסתר או נעדר שניתן לחוש בנוכחות שלו, לאו דווקא אדם מת. באופן זה, הכותרת העברית של הסרט מהווה סוג של… להמשך קריאה
17 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
אם למדתי משהו מסדרת הסרטים על פי ספריה של אי. אל. ג׳יימס, זה מה נשים רוצות: למצוא גבר עשיר ומתוסבך, לצעוק שהן עצמאיות וחופשיות אבל בעצם להיכנע לו בלי תנאים, להתחתן איתו ולחיות על חשבונו, לשנות את אופיו מקצה לקצה ולוותר על שלהן, והכי חשוב – לעשות המון סקס בלי לגמור. אלה היו 50 מילים לסיכום הסרט ״50 גוונים של… להמשך קריאה
10 בפברואר 2018 מאת לירון סיני
שחקן שהוא גם במאי מביים עם חברים שלו סרט בו הוא מגלם שחקן שהוא גם במאי (וגם תסריטאי וגם מפיק וגם מניו אורלינס) שמביים סרט עם החברים שלו. העלילה מבוססת על ספר שכתב אחד החברים של הבמאי שבתוך הסרט, שמספר מה קרה באמת כביכול. הסרט על הסרט מנסה להתחקות אחרי הכישלון הקולוסאלי שהוא הסרט האמיתי. בתוך הקלחת הזו יש ערבול… להמשך קריאה
3 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
בשנה שעברה, התברג אל טקס האוסקר הסרט ״גדרות״ (Fences), בבימויו ובכיכובו של דנזל וושינגטון, והיה מועמד לארבעה פרסים (סרט, שחקן, שחקנית משנה ותסריט מעובד). הוא אף סיים את הערב עם פסלון ראשון לשחקנית ויולה דייויס, מעמד שציפתה לו הכוכבת לא מעט. יצא לי לצפות בסרט ההוא בהקרנה של גילדת המפיקים, לפני שהיה מועמד, אך כיוון שלא מצא הפצה בישראל אפילו… להמשך קריאה
1 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
בסוף השנה שזה עתה חלפה כל היחס אל ״חוטים נסתרים״ (Phantom Thread) היה שונה. הטריילר הגיע בשלב מאוחר ועורר חששות (ובדיעבד גם לא מייצג את היצירה עצמה), בעוד הכותרת גם היא הודבקה קצת ברגע האחרון לסרט שנקרא עד אז פשוט ״פול תומאס אנדרסון החדש״ או ״הסרט שאחריו דניאל דיי לואיס פורש ממשחק״. השם הלועזי הנבחר, אותו חוט רפאים, תפר פנטום,… להמשך קריאה
30 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך במסע שלי לסקירת כל סרטי האחים כהן, תוך שאני שואף גם להתעכב על הדרך בה רבדים מסוימים נוכחים בכל הסרטים שלהם. אחרי ״רציחות פשוטות״ אני מגיע לסרט שני שלהם, ״בייבי אריזונה״ (Raising Arizona) שהוא אחד מן הסרטים שלהם שאני מכיר הכי פחות טוב - צפיתי בו רק פעם אחת, בתיכון, ובאותה צפייה הוא היה עבורי מהנה פחות מסרטים… להמשך קריאה
20 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
הידעתם? זמן הקשב והריכוז הממוצע של קהל, כלומר אנשים שמראש הגיעו מוכנים להאזין לדובר מכל סוג או מדיום, הוא איפשהו בין 18 ל-20 דקות. זה אומר שאם ההרצאה ארוכה מהזמן הזה, על המרצה להחליף הילוך או לשנות פוקוס בכל שליש שעה, אחרת הוא עלול לאבד את הקהל שלו שיפליג בעצמו בתום הזמן הזה למקום רעיוני אחר. האם כל זה רלוונטי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות