19 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
את שנות האלפיים של האוסקר פתח "גלדיאטור" (Gladiator), וניצח בתום עונה צפופה למדי את "נמר, דרקון" (שהיה האיום המרכזי שלו על פרסי הקראפט), "טראפיק" (שהיה המוביל בתחום הביקורת), "שוקולד" (שהצליח להיכנס לשם רק בגלל הארווי ווינשטין, ע"ע פרק 71) ו"ארין ברוקוביץ'" (אין לי הערת סוגריים בשביל זה). האפוס התקופתי המרהיב הופץ עוד בחודש מאי של שנת 2000, הרבה לפני שעונת… להמשך קריאה
16 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
הסרט שסגר את הניינטיז באוסקר היה שינוי די משמעותי מאילו שאפיינו את אותו העשור. "אמריקן ביוטי" (American Beauty) בלם את הרצף הרומנטי הארוך ביותר בתולדות האוסקר, זה שהתחיל עם "פורסט גאמפ" ב-1994, וגם היה לסרט הראשון מאז "שתיקת הכבשים" ב-1991 שעלילתו מתרחשת בשנת יציאתו ולא בתקופה קדומה יותר, שעוסק ספציפית באמריקה העכשווית. אולפן הקולנוע דרימוורקס, שהוקם על ידי סטיבן ספילברג,… להמשך קריאה
9 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
מאוד משעשע איך לעיתים הסרטים הכי זניחים מייצרים את הזכיות הכי משמעותיות. "שייקספיר מאוהב" (Shakespeare in Love) הוא בדיוק כזה. על פניו, קומדיה רומנטית חביבה להפליא ונטולת משקל, מסוג ה"ליהנות ולשכוח", כזו שאין לה שום חשיבות בדברי ימי הקולנוע או השפעה ארוכת טווח על הסרטים שיבואו לאחריה, אבל כן הופכת להיות סיפור לא קטן בתולדות הפרס ההוליוודי. קודם כל, עם… להמשך קריאה
3 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
כמו ששת טקסי הניינטיז שהקדימו אותו, גם האוסקר של 1997 היה צפוי להחריד מתחילתו ועד סופו. זה היה ברור ש"טיטניק" (Titanic), שהשווה את שיא המועמדויות של "הכל אודות חווה" עם 14 קטגוריות שונות (ההישג של "טיטניק" מרשים יותר, כי ב-1950 כמות הקטגוריות הייתה כמעט כפולה בגלל החלוקה לסרטי צבע וסרטי שחור-לבן), הולך לנצח. והוא עשה זאת ובגדול. עם 11 פסלונים… להמשך קריאה
26 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בתחום עריכת הסרטים, יש מעט מאוד שמות מפורסמים כמו זה של וולטר מארץ'. על אף שבקריירה שלו, המתפרשת מסוף שנות השבעים ועד היום, הוא חתום רק על 11 פיצ'רים, שמו של מארץ' הולך עם תולדות העריכה המודרנית בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך בתחום החיתוך ועיצוב הסאונד של "אפוקליפסה עכשיו" מ-1979 (הוא זכה על כך באוסקר הסאונד. את פרס העריכה הפסיד,… להמשך קריאה
23 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בניינטיז אהבו כוכבים. כל כך אהבו אותם, שהוליווד כנראה לא הסתפקה לתת להם רק פרסי משחק, אלא גם בימוי והפקה. בפעם השלישית מזה שש שנים, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר אפוס תקופתי של שחקן מפורסם וקופתי שביים את עצמו בתפקיד הראשי. לאחר קווין קוסטנר ב"רוקד עם זאבים" (1990) וקלינט איסטווד של "בלתי נסלח" (1992), הגיע תורו של מל גיבסון,… להמשך קריאה
19 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
אחרי שלושה טקסים רצופים בהם זכו סרטים שחקרו את הצדדים האפלים והאלימים ביותר בבני האדם ("שתיקת הכבשים", "בלתי נסלח", "רשימת שינדלר"), האוסקר ה-67 ברח הכי רחוק שאפשר מכך. יכול להיות שזה קשור לכניסתו של ביל קלינטון לבית הלבן בינואר 1993, ששברה רצף רפובליקני וגרמה להוליווד תחושת אופטימיות ופטריוטיות סוחפת, אולי סתם נמאס להם מהדיכאון, אבל זוכה האוסקר של 1994, "פורסט… להמשך קריאה
11 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
"רשימת שינדלר" (Schindler’s List) היה למעשה סופת אוסקר מושלמת. כלומר, אם מסתכלים על הנתונים איתם הגיע הסרט לעונת פרסי הקולנוע של 1993, אפשר לראות בקלות שהדבר הזה הולך לחסל כל מתחרה בדרך. הסיבות לכך רבות. קודם כל, כמובן, מדובר בסרט שעוסק בנושא חשוב – שואת יהודי אירופה, שאמנם הגיעה למסך בעבר באין ספור סרטים (חלקם אפילו כיכבו באוסקר) אבל אף… להמשך קריאה
4 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
כאשר מחפשים ברשת מהם תסריטי הקולנוע הגדולים ביותר שנכתבו, מתקבלת רשימה די רחבה, כראוי למצעדים מהסוג הזה המבוססים על טעם אישי. עם זאת, ישנם כמה סרטים שמוזכרים תמידית. לא תמצאו שום רשימת התסריטים הטובים ביותר של כל הזמנים בלי "קזבלנקה", בלי "צ'יינטאון" ובלי "רשת שידור", כאשר באופן שכיח גם יוזכרו "שדרות סאנסט", "ספרות זולה", "האזרח קיין", "הסנדק" ו"הכל אודות חווה".… להמשך קריאה
23 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
בכל 89 שנות האוסקר עד כה לא היה זוכה כל כך יוצא דופן כמו זה של הטקס ה-64, "שתיקת הכבשים" (The Silence of the Lambs). כמובן שהשיוך שלו לעולם הז'אנר – והאם הסרט הזה הוא אימה או מתח היא שאלה בוערת שאאלץ לגעת בה בהמשך – הוא אחד הדברים שמבליטים את הסרט מכל מנצחי התחרות מיומה הראשון ועד התקופה הנוכחית,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות