1 בספטמבר 2015 מאת עופר ליברגל
חודש ספטמבר הולך להיות עמוס למדי בסינמטקים הגדולים, בלי קשר לפסטיבל חיפה אשר יתרחש בסיומו. שבוע הקולנוע התאילנדי יציע מבחר סרטים מן העשור האחרון, כולל הזדמנות נוספת לצפות ב״בית קברות מפואר״ של אפיצ׳טפונג ווירסתקול על גבי מסך גדול. בנוסף, סינמטק תל אביב יקדיש את ראש השנה להקרנה של כמות נכבדת למדי של סרטי מופת, לעתים במקביל בשני אולמות שונים. אולם, השיא הוא כנראה… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בסדרת הפוסטים השאפתנית שלי שבמהלכה אני מקווה לכתוב על כל הסרטים אשר ביים אינגמר ברגמן. לאחר שפתחתי בפוסט על חמשת סרטיו הראשונים כבמאי, אני שובר את הרצף ופונה לצד השני של היצירה, לסרט האחרון שביים ברגמן - ״סרבנד״ (Saraband). אף כי זה לא הסרט היחיד שזכה לתואר הזה, זהו הפרויקט האחרון עליו עבד. הסרט מ-2003 נועד במקור לטלוויזיה… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2015 מאת אורון שמיר
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
18 במאי 2015 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב 2015 הסתיים ביום שבת ה-16 למאי. בימיו האחרונים של הפסטיבל הספקתי להשלים לא מעט סרטים, רובם ישראלים, כולם נוגעים בעשייה אומנותית או בסיפור של משפחה. רצף הסרטים היה קשה, גם מכיוון שקולנוע תיעודי מטבעו הוא לפרקים עצוב ודורש התמודדות עם הצדדים הלא פשוטים של החיים. לכן, בנקודה זו איני כותב על כל הסרטים שראיתי, אבל כן על שלושה… להמשך קריאה
17 במאי 2015 מאת אור סיגולי
לפני שלושה שבועות פרסמתי פה פוסט על הקולנוע של אחד מהמעניינים בבמאי צרפת של השנים האחרונות, כריסטוף הונורה - במאי, תסריטאי, מחזאי וסופר, שמאז תחילת האלף מביים סרטים במגוון סגנונות בממוצע קבוע של כל שנה או שנתיים. לא תמיד סרטיו נורא טובים, כמובן, אבל הוא בכל זאת קול קולנועי שונה שאני עוקב אחריו באדיקות ובהתלהבות. בתחילת אותה סקירה של כל… להמשך קריאה
10 במאי 2015 מאת אור סיגולי
לקראת סוף מאי ייצא לקולנועים ברחבי העולם הרימייק לסרט האימה "פולטרגייסט" (Poltergeist). הסרט המקורי, שיצא בקיץ 1982 – שלימים נחשב הקיץ עם היבול הטוב ביותר בתולדות הוליווד – הפך מאז לאחד מסרטי האימה האהובים והמוכרים ביותר, ויצר מורשת מרשימה ושני סרטי המשך, כמו גם סיפורים מסמרי שיער על ההפקה ותוצאותיה (מה שנודע כ"קללת פולטרגייסט") וקונספירציות על מאחורי הקלעים, במיוחד בהקשר… להמשך קריאה
28 באפריל 2015 מאת אור סיגולי
בפסטיבל ונציה האחרון הוקרן סרטו העשירי באורך מלא של הבמאי, התסריטאי, המחזאי והסופר הצרפתי כריסטוף הונורה. הסרט, "מטאמורפוזה", המבוסס על שירו של המשורר הרומאי אובידיוס, הושלם בתום שלוש שנים משנת יציאתו של סרטו הקודם, "אהובות". זה הזמן הכי ארוך שלקח להונורה להשלים סרט, מאז סרטו הראשון בשנת 2000. על אף הקצב המהיר, והעובדה שהפך להיות אחד הבמאים הבולטים – והשנויים… להמשך קריאה
20 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
עבורי, ההצדקה היחידה לקיומן של רשימות המדרגות סרטים היא על מנת שאוכל להתווכח עימן. זה נכון, אגב, גם לרשימות שאני מעורב בהן או אפילו כותב בעצמי. וכך גם ניגשתי אל רשימת 25 הסרטים הגדולים של היצ'קוק, שערכה אן תומפסון יחד עם חבריה לבלוג באינדיוויר. כמו כל רשימה, כמה דברים בה נראו לי תמוהים במיוחד - מה שהפך אותה למסקרנת. בייחוד שהדירוג שלהם… להמשך קריאה
9 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ״צ'ינמה איטליה״, או פסטיבל הקולנוע האיטלקי, ייפתח השנה ב-12 באפריל ויימשך עד תום החודש בסינמטקים השונים. הפסטיבל יציג השנה שמונה סרטים חדשים ומגוונים, לכמה מהם כבר נחשפתי בפסטיבל ירושלים. למשל, "הפלאים" המופלא של אליסה רורוואכר, או גיבור בודד של ג'אני אמליו, שגם עליו המלצתי במהלך הפסטיבל הירושלמי. עוד יצא לי לראות את ״שופט כדורגל״ של פאולו זוקה, סרט פחות אחיד ברמתו, אך כזה… להמשך קריאה
חודש ספטמבר הולך להיות עמוס למדי בסינמטקים הגדולים, בלי קשר לפסטיבל חיפה אשר יתרחש בסיומו. שבוע הקולנוע התאילנדי יציע מבחר סרטים מן העשור האחרון, כולל הזדמנות נוספת לצפות ב״בית קברות מפואר״ של אפיצ׳טפונג ווירסתקול על גבי מסך גדול. בנוסף, סינמטק תל אביב יקדיש את ראש השנה להקרנה של כמות נכבדת למדי של סרטי מופת, לעתים במקביל בשני אולמות שונים. אולם, השיא הוא כנראה… להמשך קריאה
אני ממשיך בסדרת הפוסטים השאפתנית שלי שבמהלכה אני מקווה לכתוב על כל הסרטים אשר ביים אינגמר ברגמן. לאחר שפתחתי בפוסט על חמשת סרטיו הראשונים כבמאי, אני שובר את הרצף ופונה לצד השני של היצירה, לסרט האחרון שביים ברגמן - ״סרבנד״ (Saraband). אף כי זה לא הסרט היחיד שזכה לתואר הזה, זהו הפרויקט האחרון עליו עבד. הסרט מ-2003 נועד במקור לטלוויזיה… 
בשנים האחרונות הולכת ומתבבסת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האוהבים עליי. הסרטים שלו מטלטלים אותי יותר מסרטים של יוצרים אחרים והוא לפעמים מצליח לרגש אותי לא רק דרך סרטים שלמים וסצנות כתובות היטב, אלא בזכות הדרך שבה הוא מעמיד שחקנים מול מצלמה, גם בסרטים אשר נדמה שהם אינם מורכבים במיוחד, וחלק ניכר מסרטיו דלים במכוון. אולם, בניגוד לבמאים אחרים… 
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… 
פסטיבל דוקאביב 2015 הסתיים ביום שבת ה-16 למאי. בימיו האחרונים של הפסטיבל הספקתי להשלים לא מעט סרטים, רובם ישראלים, כולם נוגעים בעשייה אומנותית או בסיפור של משפחה. רצף הסרטים היה קשה, גם מכיוון שקולנוע תיעודי מטבעו הוא לפרקים עצוב ודורש התמודדות עם הצדדים הלא פשוטים של החיים. לכן, בנקודה זו איני כותב על כל הסרטים שראיתי, אבל כן על שלושה… 
לפני שלושה שבועות פרסמתי פה פוסט על הקולנוע של אחד מהמעניינים בבמאי צרפת של השנים האחרונות, כריסטוף הונורה - במאי, תסריטאי, מחזאי וסופר, שמאז תחילת האלף מביים סרטים במגוון סגנונות בממוצע קבוע של כל שנה או שנתיים. לא תמיד סרטיו נורא טובים, כמובן, אבל הוא בכל זאת קול קולנועי שונה שאני עוקב אחריו באדיקות ובהתלהבות. בתחילת אותה סקירה של כל… 
לקראת סוף מאי ייצא לקולנועים ברחבי העולם הרימייק לסרט האימה "פולטרגייסט" (Poltergeist). הסרט המקורי, שיצא בקיץ 1982 – שלימים נחשב הקיץ עם היבול הטוב ביותר בתולדות הוליווד – הפך מאז לאחד מסרטי האימה האהובים והמוכרים ביותר, ויצר מורשת מרשימה ושני סרטי המשך, כמו גם סיפורים מסמרי שיער על ההפקה ותוצאותיה (מה שנודע כ"קללת פולטרגייסט") וקונספירציות על מאחורי הקלעים, במיוחד בהקשר… 
בפסטיבל ונציה האחרון הוקרן סרטו העשירי באורך מלא של הבמאי, התסריטאי, המחזאי והסופר הצרפתי כריסטוף הונורה. הסרט, "מטאמורפוזה", המבוסס על שירו של המשורר הרומאי אובידיוס, הושלם בתום שלוש שנים משנת יציאתו של סרטו הקודם, "אהובות". זה הזמן הכי ארוך שלקח להונורה להשלים סרט, מאז סרטו הראשון בשנת 2000. על אף הקצב המהיר, והעובדה שהפך להיות אחד הבמאים הבולטים – והשנויים… 
עבורי, ההצדקה היחידה לקיומן של רשימות המדרגות סרטים היא על מנת שאוכל להתווכח עימן. זה נכון, אגב, גם לרשימות שאני מעורב בהן או אפילו כותב בעצמי. וכך גם ניגשתי אל רשימת 25 הסרטים הגדולים של היצ'קוק, שערכה אן תומפסון יחד עם חבריה לבלוג באינדיוויר. כמו כל רשימה, כמה דברים בה נראו לי תמוהים במיוחד - מה שהפך אותה למסקרנת. בייחוד שהדירוג שלהם… 
פסטיבל ״צ'ינמה איטליה״, או פסטיבל הקולנוע האיטלקי, ייפתח השנה ב-12 באפריל ויימשך עד תום החודש בסינמטקים השונים. הפסטיבל יציג השנה שמונה סרטים חדשים ומגוונים, לכמה מהם כבר נחשפתי בפסטיבל ירושלים. למשל, "הפלאים" המופלא של אליסה רורוואכר, או גיבור בודד של ג'אני אמליו, שגם עליו המלצתי במהלך הפסטיבל הירושלמי. עוד יצא לי לראות את ״שופט כדורגל״ של פאולו זוקה, סרט פחות אחיד ברמתו, אך כזה…
תגובות אחרונות