30 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
2023 הביאה עמה שינוי מאוד משמעותי בצריכת הסרטים שלי, ואני תוהה אם זה משהו כבר היה צריך לקרות מזמן, או לחילופין, החלטה שהייתי צריך לחכות איתה עוד כמה שנים. בגדול, הניסוח הכי טוב למה שקרה הוא: "הפסקתי לראות סרטים רק כי הם נעשו". עד השנה היה בשבילי ערך עליון לראות את כל הסרטים המדוברים בזמן אמת, לא רק כדי להאכיל… להמשך קריאה
29 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
סקירה זו עוסקת בסרט "נימונה" (Nimona) שיעלה ביום שישי (ה-30 ליוני) לצפייה בנטפליקס. איני יודע אם יש כבר סרט באורך מלא על סיפור ההפקה של הסרט, או אם הוכרז על פרויקט כזה, אבל יש סיכוי לא רע שיהיה משהו כזה בעתיד. סיפור ההפקה הוא בהחלט בעל פוטנציאל ומתחיל בלימודי האמנות של היוצר אן.די. סטיבנסון במכללה. הוא יצר את הדמות של… להמשך קריאה
27 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
יהיה קשה לחשוב על הרבה קריירות מקבילות לזו של הבמאי והמפיק ג'ון יוסטון. האיש עבד במסגרת ההוליוודית במשך חמישה עשורים ברציפות, וגם אם ידע עליות ומורדות קיצוניים, הצליח להיות נוכח ומשמעותי בכל אחד מהם - במסגרת שיטת האולפנים של שנות הארבעים והחמישים, בהוליווד החדשה של סוף הסיקסטיז והסבנטיז, ובעידן הבלוקבאסטרים של שנות השמונים. מסרטו הראשון כבמאי ב-1941 (כשהיה בן 35)… להמשך קריאה
25 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
מחצית 2023 מאחורינו, ואנחנו עדיין מחפשים את סרט האימה של השנה. כלומר, אלא אם כן הגענו לשיא עם פסטיבל סאנדנס. בינואר. מחשבה די מדכדכת. נכון לעכשיו עדיין לא נתקלתי במשהו שמתקרב ל"אינפיניטי פול", עדיין הסרט האהוב עלי ב-2023 באופן כללי (אזכיר שהרף לא מאוד גבוה). לצדו, גם יציאה של סאנדנס, "Talk To Me" האוסטרלי, שבעברית קיבל את השם שללא ספק… להמשך קריאה
23 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה
17 ביוני 2023 מאת לירון סיני
הכנתי לילדים ארוחת ערב במטבח אתמול: מלפפון, נקניק מפוקפק וחביתה מרושלת עם גבינה. לא פסטה ברוטב עם תיבול מדויק שמקרין חום ואהבה לגברים בחיי, ארוחה שאוכלים יחד כל שבוע באופן קבוע סביב שולחן בתאורה רכה. בזמן השאול שיש לי בין האוכל לכלים לשובע של התינוק שלא יתחיל לבכות, התחלתי לשיר בקולי קולות. לינקין פארק באנגלית שמשדר חיבור עמוק לבת העשרים… להמשך קריאה
15 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
המעמד התרבותי של אולפני פיקסאר נפגע בשנים האחרונות, לפחות בקרב מבקרי או חובבי קולנוע אדוקים. אם עד לפני עשור, או קצת יותר, כל סרט חדש של האולפן לווה בציפיות לכך שהוא יהיה סרט האנימציה האיכותי של השנה, לצד הצלחה מסחרית יפה, כיום התוצרים של האולפן כבר לא מעוררים את אותן התחושות. גם אם הם לא נקטלים באופן טוטאלי, קשה לזכור… להמשך קריאה
15 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
אובדן הזיכרון עקב אלצהיימר או סוגים אחרים של דינמציה הוא אחד מן הנושאים הכואבים בחיים. כתוצאה מכך, הדבר מעסיק את הקולנוע. לרוב העיסוק הוא בעייתי, עם נפילה למקומות נצלניים כלפי הטרגדיה האישית, או ניסיון לרכך מציאות קשה לריכוך. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הקולנוע מנסה לתאר את המצב בצורה מורכבת יותר, המכבדת את המצב הרפואי. כך עולות שאלות כלליות… להמשך קריאה
12 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
כנראה שאף אחד לא ידע מה לעשות עם "המהפנט", אם לשפוט לפי הדרך העקומה שבה הגיח לעולם. הסרט הוקרן לראשונה, כנראה בעותק לא סופי, בפסטיבל SXSW הטקסני, נזרק לכמה טריטוריות ברחבי העולם כשבחלקן הגיע ישר ל-VOD, צץ משום מה שוב בפסטיבל קאן מכל המקומות, והמשיך במין מסע מסורבל של הפצה עולמית עם אפס יחס תקשורתי. זה כאילו שהאולפנים והמפיצים עצמם… להמשך קריאה
8 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
בלט, בדומה לכל אמנות, הוא נושא מפתה לעיסוק קולנועי. האמנות עצמה מהווה מוקד משיכה גם למי שבקיא בתחום ובעיקר למי שרוצה לטעום מעט מן האווירה והיצירה, אך מעדיף את הדרמה הנגישה יותר של הקולנוע המסחרי מאשר צפייה במופע מחול שלם. כמובן, סרטי בלט יכולים לתפוס כיוונים שונים ולהשתלב עם כל ז'אנר, מקומדיה ועד אימה (שם נמצאים רוב סרטי הבלט העלילתיים… להמשך קריאה
2023 הביאה עמה שינוי מאוד משמעותי בצריכת הסרטים שלי, ואני תוהה אם זה משהו כבר היה צריך לקרות מזמן, או לחילופין, החלטה שהייתי צריך לחכות איתה עוד כמה שנים. בגדול, הניסוח הכי טוב למה שקרה הוא: "הפסקתי לראות סרטים רק כי הם נעשו". עד השנה היה בשבילי ערך עליון לראות את כל הסרטים המדוברים בזמן אמת, לא רק כדי להאכיל… להמשך קריאה
סקירה זו עוסקת בסרט "נימונה" (Nimona) שיעלה ביום שישי (ה-30 ליוני) לצפייה בנטפליקס. איני יודע אם יש כבר סרט באורך מלא על סיפור ההפקה של הסרט, או אם הוכרז על פרויקט כזה, אבל יש סיכוי לא רע שיהיה משהו כזה בעתיד. סיפור ההפקה הוא בהחלט בעל פוטנציאל ומתחיל בלימודי האמנות של היוצר אן.די. סטיבנסון במכללה. הוא יצר את הדמות של… להמשך קריאה
יהיה קשה לחשוב על הרבה קריירות מקבילות לזו של הבמאי והמפיק ג'ון יוסטון. האיש עבד במסגרת ההוליוודית במשך חמישה עשורים ברציפות, וגם אם ידע עליות ומורדות קיצוניים, הצליח להיות נוכח ומשמעותי בכל אחד מהם - במסגרת שיטת האולפנים של שנות הארבעים והחמישים, בהוליווד החדשה של סוף הסיקסטיז והסבנטיז, ובעידן הבלוקבאסטרים של שנות השמונים. מסרטו הראשון כבמאי ב-1941 (כשהיה בן 35)… להמשך קריאה
מחצית 2023 מאחורינו, ואנחנו עדיין מחפשים את סרט האימה של השנה. כלומר, אלא אם כן הגענו לשיא עם פסטיבל סאנדנס. בינואר. מחשבה די מדכדכת. נכון לעכשיו עדיין לא נתקלתי במשהו שמתקרב ל"אינפיניטי פול", עדיין הסרט האהוב עלי ב-2023 באופן כללי (אזכיר שהרף לא מאוד גבוה). לצדו, גם יציאה של סאנדנס, "Talk To Me" האוסטרלי, שבעברית קיבל את השם שללא ספק… להמשך קריאה
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה
הכנתי לילדים ארוחת ערב במטבח אתמול: מלפפון, נקניק מפוקפק וחביתה מרושלת עם גבינה. לא פסטה ברוטב עם תיבול מדויק שמקרין חום ואהבה לגברים בחיי, ארוחה שאוכלים יחד כל שבוע באופן קבוע סביב שולחן בתאורה רכה. בזמן השאול שיש לי בין האוכל לכלים לשובע של התינוק שלא יתחיל לבכות, התחלתי לשיר בקולי קולות. לינקין פארק באנגלית שמשדר חיבור עמוק לבת העשרים… להמשך קריאה
המעמד התרבותי של אולפני פיקסאר נפגע בשנים האחרונות, לפחות בקרב מבקרי או חובבי קולנוע אדוקים. אם עד לפני עשור, או קצת יותר, כל סרט חדש של האולפן לווה בציפיות לכך שהוא יהיה סרט האנימציה האיכותי של השנה, לצד הצלחה מסחרית יפה, כיום התוצרים של האולפן כבר לא מעוררים את אותן התחושות. גם אם הם לא נקטלים באופן טוטאלי, קשה לזכור… להמשך קריאה
אובדן הזיכרון עקב אלצהיימר או סוגים אחרים של דינמציה הוא אחד מן הנושאים הכואבים בחיים. כתוצאה מכך, הדבר מעסיק את הקולנוע. לרוב העיסוק הוא בעייתי, עם נפילה למקומות נצלניים כלפי הטרגדיה האישית, או ניסיון לרכך מציאות קשה לריכוך. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הקולנוע מנסה לתאר את המצב בצורה מורכבת יותר, המכבדת את המצב הרפואי. כך עולות שאלות כלליות… להמשך קריאה
כנראה שאף אחד לא ידע מה לעשות עם "המהפנט", אם לשפוט לפי הדרך העקומה שבה הגיח לעולם. הסרט הוקרן לראשונה, כנראה בעותק לא סופי, בפסטיבל SXSW הטקסני, נזרק לכמה טריטוריות ברחבי העולם כשבחלקן הגיע ישר ל-VOD, צץ משום מה שוב בפסטיבל קאן מכל המקומות, והמשיך במין מסע מסורבל של הפצה עולמית עם אפס יחס תקשורתי. זה כאילו שהאולפנים והמפיצים עצמם… להמשך קריאה
בלט, בדומה לכל אמנות, הוא נושא מפתה לעיסוק קולנועי. האמנות עצמה מהווה מוקד משיכה גם למי שבקיא בתחום ובעיקר למי שרוצה לטעום מעט מן האווירה והיצירה, אך מעדיף את הדרמה הנגישה יותר של הקולנוע המסחרי מאשר צפייה במופע מחול שלם. כמובן, סרטי בלט יכולים לתפוס כיוונים שונים ולהשתלב עם כל ז'אנר, מקומדיה ועד אימה (שם נמצאים רוב סרטי הבלט העלילתיים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות