4 ביוני 2023 מאת אורון שמיר
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
3 ביוני 2023 מאת אור סיגולי
פסטיבל דוקאביב 2023 כבר תויק בארכיון, אבל הסרטים שהוקרנו בו ממשיכים להיות רלוונטיים בזכות הגעתם למדיה הביתית או סיבובי ההקרנות בסינמטקים ובאולמות ההקרנה השונים. יש לזה בוודאי משנה תוקף בכל מה שקשור לסרטים הישראליים שהוקרנו שם, לחלקם הפסטיבל היה רק נקודת הזנקה. את דוקאביב 2023 חוויתי לצערי הרב רק בממשקים מאוד ספציפיים. בשונה משנה שעברה לא יכולתי להיות בו שעות… להמשך קריאה
2 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
28 במאי 2023 מאת אור סיגולי
די במקרה דורדסה מהדורה מיוחדת של אימת החודש הפעם, כזו שמורכבת אך ורק מסרטים שיצאו לקולנוע לאחרונה. בדרך כלל רוב הסרטים שמגיעים לאימת החודש הם כאלו שנמצאו בכל מיני פינות רחוקות מהקהל הרחב, אבל לקראת חודש מאי עשיתי השלמות של כל מה שפספסתי באולמות לקראת הגעתם למסך הקטן. אז אמנם אחד מהם הוא יותר פלירטוט עם עולמות האימה מאשר מופע… להמשך קריאה
25 במאי 2023 מאת אור סיגולי
בניסוח שנמנע מפאתוס גדול מדי, אפשר לומר ש"בת הים הקטנה", להיט האנימציה מ-1989, הוא אולי הסרט הכי חשוב בטיימליין של אולפני וולט דיסני, לפחות מאז סוף שנות השישים. אם רוצים ללכת למקומות דרמטיים יותר, יש אופציה להכריז שאפקט הפרפר של הסרט הזה שינה לחלוטין את כל עולם התוכן שלנו עד עצם היום הזה. לאלו שנולדו אל תוך שנות השמונים ואילך,… להמשך קריאה
25 במאי 2023 מאת אור סיגולי
אחרי גיחה קצרה לעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות מדי של נטפליקס ב-2018, הסרט "ארץ ההרגלים היציבים" סידר לניקול הולופסנר את הביקורות הכי פחות טובות בקריירה שלה, וכעת, עם או בלי קשר, היא חוזרת לקולנוע. "שקרים קטנים" (You Hurt My Feelings), ממשתתפי פסטיבל סאנדנס האחרון, הוא סרטה השביעי של הבמאית והתסריטאית שצברה לעצמה קהל אוהדים מאז סרט הביכורים שלה אי שם בניינטיז,… להמשך קריאה
13 במאי 2023 מאת לירון סיני
זה כנראה לא השבוע בו יש חשק גדול ללכת לקולנוע. מצד שני, יש משהו מנחם ומייצר ביטחון באולמות הגדולים עם הקירות העבים (אולי). ולצערי, הסקירה הזו מגיעה באיחור כך שאפשר לשער שמי שמשחק התפקידים וגלגולי הקובייה "מבוכים ודרקונים" יקר לליבם, כבר צפו בסרט החדש של המותג שנמצא בעלייה פופולרית וכלכלית מטאורית בשנים האחרונות. הוא כבר יצא מתחומי הילדים והנוער, כשיותר… להמשך קריאה
11 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
הקריירה של האחים דארדן היא אחד מהדברים הכי יציבים בסצנת הקולנוע האמנותי. לאורך כל שנות הפעילות שלהם, הסרטים יוצאים בדיוק אחת לשלוש שנים, למעט "הנערה האלמונית" שיצא רק שנתיים אחרי "יומיים ולילה" שקדם לו. ייתכן ונפתחה ועדת חקירה בגלל השינוי בעיתוי. הסרטים של הדארדנים מציגים בתחרות בפסטיבל קאן, ולרוב יוצאים ממנה עם פרס כלשהו, כולל פעמיים זכייה בדקל הזהב. גם… להמשך קריאה
7 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
את הסקירה הזו חייבים לפתוח בהתנצלות: לא כתבנו על "אמילי" (Emily), סרטה של פרנסס או'קונור, כאשר הוא יצא להקרנות מסחריות בישראל באוקטובר שנה שעברה. יש לכך סיבות שאת חלקן אמנה, אבל הדבר כואב מכיוון שצפייה בסרט, שזמין כעת ב-VOD (יס, הוט, סלקום), חושפת כי הוא אכן אחד מן הסרטים הכי טובים של 2022 בעיניי. ברמה של כניסה ודאית לעשרת סרטי… להמשך קריאה
5 במאי 2023 מאת אורון שמיר
בחודש שעבר, הייתי תחת הרושם שכל אירוע בעולם הקולנוע קשור איכשהו לסרט ״ג׳ון וויק 4״. הכוונה לא רק להתייחסות ישירה לאפוס המתנקשים בכיכובו של קיאנו ריבס, אלא בעיקר להשוואות. כולל אצלנו בסריטה, וזה אך טבעי. כאשר יצירה כלשהי תופסת נפח בדיון הציבורי, אפשר לקרוא פתאום כותרות עם אזכורים ל״יורשים״, כדוגמה אחרת, גם בכתבות שאין להן שום קשר לסדרה המדוברת. בחזרה… להמשך קריאה
אף פעם לא פשוט להיות פורץ דרך. הסכנה לחקיינות, שתמיד מגיעה אחרי שדבר-מה ייחודי נעשה פופולרי, גוברת ככל שההצלחה הראשונית גדולה יותר. הצלחה שלרוב יוצרת ציפיות, שביחד עם מספיק חקיינים או מחוות אם להיות יותר נדיב, מייצרת עול נוסף של חובת ההוכחה. בדוגמה הספציפית של ״ספיידרמן: ממד העכביש״, התפוצצותו על המסכים ב-2018 בקשת של צבעים, צורות ואנשי-עכביש, הגיעה כאילו משום… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2023 כבר תויק בארכיון, אבל הסרטים שהוקרנו בו ממשיכים להיות רלוונטיים בזכות הגעתם למדיה הביתית או סיבובי ההקרנות בסינמטקים ובאולמות ההקרנה השונים. יש לזה בוודאי משנה תוקף בכל מה שקשור לסרטים הישראליים שהוקרנו שם, לחלקם הפסטיבל היה רק נקודת הזנקה. את דוקאביב 2023 חוויתי לצערי הרב רק בממשקים מאוד ספציפיים. בשונה משנה שעברה לא יכולתי להיות בו שעות… להמשך קריאה
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
די במקרה דורדסה מהדורה מיוחדת של אימת החודש הפעם, כזו שמורכבת אך ורק מסרטים שיצאו לקולנוע לאחרונה. בדרך כלל רוב הסרטים שמגיעים לאימת החודש הם כאלו שנמצאו בכל מיני פינות רחוקות מהקהל הרחב, אבל לקראת חודש מאי עשיתי השלמות של כל מה שפספסתי באולמות לקראת הגעתם למסך הקטן. אז אמנם אחד מהם הוא יותר פלירטוט עם עולמות האימה מאשר מופע… להמשך קריאה
בניסוח שנמנע מפאתוס גדול מדי, אפשר לומר ש"בת הים הקטנה", להיט האנימציה מ-1989, הוא אולי הסרט הכי חשוב בטיימליין של אולפני וולט דיסני, לפחות מאז סוף שנות השישים. אם רוצים ללכת למקומות דרמטיים יותר, יש אופציה להכריז שאפקט הפרפר של הסרט הזה שינה לחלוטין את כל עולם התוכן שלנו עד עצם היום הזה. לאלו שנולדו אל תוך שנות השמונים ואילך,… להמשך קריאה
אחרי גיחה קצרה לעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות מדי של נטפליקס ב-2018, הסרט "ארץ ההרגלים היציבים" סידר לניקול הולופסנר את הביקורות הכי פחות טובות בקריירה שלה, וכעת, עם או בלי קשר, היא חוזרת לקולנוע. "שקרים קטנים" (You Hurt My Feelings), ממשתתפי פסטיבל סאנדנס האחרון, הוא סרטה השביעי של הבמאית והתסריטאית שצברה לעצמה קהל אוהדים מאז סרט הביכורים שלה אי שם בניינטיז,… להמשך קריאה
זה כנראה לא השבוע בו יש חשק גדול ללכת לקולנוע. מצד שני, יש משהו מנחם ומייצר ביטחון באולמות הגדולים עם הקירות העבים (אולי). ולצערי, הסקירה הזו מגיעה באיחור כך שאפשר לשער שמי שמשחק התפקידים וגלגולי הקובייה "מבוכים ודרקונים" יקר לליבם, כבר צפו בסרט החדש של המותג שנמצא בעלייה פופולרית וכלכלית מטאורית בשנים האחרונות. הוא כבר יצא מתחומי הילדים והנוער, כשיותר… להמשך קריאה
הקריירה של האחים דארדן היא אחד מהדברים הכי יציבים בסצנת הקולנוע האמנותי. לאורך כל שנות הפעילות שלהם, הסרטים יוצאים בדיוק אחת לשלוש שנים, למעט "הנערה האלמונית" שיצא רק שנתיים אחרי "יומיים ולילה" שקדם לו. ייתכן ונפתחה ועדת חקירה בגלל השינוי בעיתוי. הסרטים של הדארדנים מציגים בתחרות בפסטיבל קאן, ולרוב יוצאים ממנה עם פרס כלשהו, כולל פעמיים זכייה בדקל הזהב. גם… להמשך קריאה
את הסקירה הזו חייבים לפתוח בהתנצלות: לא כתבנו על "אמילי" (Emily), סרטה של פרנסס או'קונור, כאשר הוא יצא להקרנות מסחריות בישראל באוקטובר שנה שעברה. יש לכך סיבות שאת חלקן אמנה, אבל הדבר כואב מכיוון שצפייה בסרט, שזמין כעת ב-VOD (יס, הוט, סלקום), חושפת כי הוא אכן אחד מן הסרטים הכי טובים של 2022 בעיניי. ברמה של כניסה ודאית לעשרת סרטי… להמשך קריאה
בחודש שעבר, הייתי תחת הרושם שכל אירוע בעולם הקולנוע קשור איכשהו לסרט ״ג׳ון וויק 4״. הכוונה לא רק להתייחסות ישירה לאפוס המתנקשים בכיכובו של קיאנו ריבס, אלא בעיקר להשוואות. כולל אצלנו בסריטה, וזה אך טבעי. כאשר יצירה כלשהי תופסת נפח בדיון הציבורי, אפשר לקרוא פתאום כותרות עם אזכורים ל״יורשים״, כדוגמה אחרת, גם בכתבות שאין להן שום קשר לסדרה המדוברת. בחזרה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות