30 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
בשלהי השנה שעברה, נטפליקס העלו לשרתים שלהם את הסרט "זה מספיק שחור בשבילך?", שעסק בייצוג האפריקאים-אמריקאים בקולנוע לאורך שנות השבעים. בעיקר הצביע הסרט על החשיבות של ז'אנר ה"בלאקספלויטיישן", סרטים אשר הציגו אפריקאים-אמריקאים כגיבורים, בעלילות פשע מופרכות, עם פסקול מוזיקלי עדכני ואופנה מעודכנת. הסרטים הללו הציגו סוג חדש של גיבורים ובאופן כללי היו קולנוע פרוע ומהנה שעם הזמן נתפס פחות כמנצל… להמשך קריאה
29 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
אל התלונה הזו שלי, אולי בעצם "רטינה" תהיה מילה טובה יותר, כבר נחשפתם אם קראתם את מהדורות אימת החודש האחרונות: מחציתה של 2023 כבר מאחורינו, וטרם קיבלנו את סרט האימה שיגדיר את השנה, שידליק את אוהבי הז'אנר בכל העולם ויהיה לשיחת היום. בשנה שעברה, עוד לפני אוגוסט, כבר היו לנו את "X", "העצבות" ו"רדופה", בין היתר, אבל השנה, ממש כמו… להמשך קריאה
27 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… להמשך קריאה
22 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
יום לפני צאתו לאקרנים עשה "ברבי" הופעת אורח ורודה בפסטיבל ירושלים, ממלא עד אפס מקום את האולם הגדול של הסינמטק. בימים רגילים הוא כמובן היה מקבל סקירה שלמה לעצמו (וייתכן שעוד נחזור אליו בהמשך), אבל מכיוון שזה הטקסט האחרון שלי משהותי בפסטיבל ירושלים 2023 אני מציע עסקת חבילה. אל הסקירה ל"ברבי" צירפתי שני סרטים נוספים מימי הפסטיבל שכדאי שיהיו על… להמשך קריאה
19 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
לצד אירוע הפתיחה עמוס השמות הגדולים והיוקרתיים שהביא עמו הפסטיבל, כמו גם הקרנות התחרות הישראלית הפוקעות מסקרנות וחגיגיות, אין ספק שאחד מרגעי השיא במהדורה ה-40 של פסטיבל ירושלים התרחש עם הקרנת העותק המחודש לסרטו של עמוס גוטמן, "חסד מופלא". אפשר היה להרגיש את זה עוד במהלך הכניסה לאולם, כאשר ממש כל צוות הפסטיבל והסינמטק הצטרף למעמד, מצטופף במעבר בציפייה דרוכה.… להמשך קריאה
11 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
בכל סיכומי מחצית השנה בהם נתקלתי - ואם לשפוט על פי הכמות, מסתמן שזה כבר ממש הפך למצרך חובה בכל אתר ופודקאסט - נדמה שהקונצזוס הוא אחד: 2023 התחילה טוב. אמנם התחתיות היו נמוכות למדי, כך טוען הסנטימנט הכללי, אבל היה מספיק ממה ליהנות ולחגוג. אני, שלראשונה מאז 2012 לא עשיתי סיכום מחצית (את הסיבות לכך תוכלו לקרוא כאן), נותרתי… להמשך קריאה
10 ביולי 2023 מאת אורון שמיר
רק לפני שבוע התלוננתי קלות על קומדיה אמריקאית קיצית שמבטיחה להיות פרועה ובפועל בקושי מקיימת. ברוח שם הסרט ההוא, בחרתי לא לקשת קשה (איזה ביטוי מאונגלז) ותליתי עיניים ותקוות בבא בתור, שנראה מבטיח אף יותר כבר בשלב השם. ״עוברות את הגבול״ (Joy Ride), מקרה נדיר וראוי לציון של שם אנגלי גנרי ושם עברי דו-משמעי נהדר, התחבב עליי עוד משלב הטריילר.… להמשך קריאה
6 ביולי 2023 מאת עופר ליברגל
אחרי כעשור על במות קטנות, וקצת פחות קטנות, פריוקט מימון המונים וכמה הקרנות טרום בכורה - "העיר הזאת" מגיע להקרנות בבתי הקולנוע. זהו פרויקט של להקת "ויקטור ג'קסון" שהחל מקטעים מבודדים והפך כאמור למחזה פרינג', שמהר מאוד הפך לקאלט: אופרת היפ-הופ באווירת פילם נואר שלא מעט אנשים ראו מספר פעמים על הבמות. המעבר של המחזה, שהושפע רבות מסרטים, לקולנוע -… להמשך קריאה
4 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
1 ביולי 2023 מאת אורון שמיר
ג׳ניפר לורנס רק בת 32, אבל הקריירה שלה כבר נזקקה לקאמבק. ככה זה כשאת כבר עשור וחצי על המסכים, הספקת להתגלות בסרט עצמאי קטן בתחילת העשור הקודם (״קר עד העצם״), לזכות באוסקר בגיל 23 (״אופטימיות היא שם המשחק״) ולהיות מועמדת עוד שלוש פעמים, להוביל לפחות שני מותגי-על קולנועיים להכנסות נאות (״משחקי הרעב״, ״אקס-מן״) ולככב בעוד שורה של הצלחות וכישלונות. הדעיכה… להמשך קריאה
בשלהי השנה שעברה, נטפליקס העלו לשרתים שלהם את הסרט "זה מספיק שחור בשבילך?", שעסק בייצוג האפריקאים-אמריקאים בקולנוע לאורך שנות השבעים. בעיקר הצביע הסרט על החשיבות של ז'אנר ה"בלאקספלויטיישן", סרטים אשר הציגו אפריקאים-אמריקאים כגיבורים, בעלילות פשע מופרכות, עם פסקול מוזיקלי עדכני ואופנה מעודכנת. הסרטים הללו הציגו סוג חדש של גיבורים ובאופן כללי היו קולנוע פרוע ומהנה שעם הזמן נתפס פחות כמנצל… להמשך קריאה
אל התלונה הזו שלי, אולי בעצם "רטינה" תהיה מילה טובה יותר, כבר נחשפתם אם קראתם את מהדורות אימת החודש האחרונות: מחציתה של 2023 כבר מאחורינו, וטרם קיבלנו את סרט האימה שיגדיר את השנה, שידליק את אוהבי הז'אנר בכל העולם ויהיה לשיחת היום. בשנה שעברה, עוד לפני אוגוסט, כבר היו לנו את "X", "העצבות" ו"רדופה", בין היתר, אבל השנה, ממש כמו… 
התופעה המוזרה ששמה "ברבנהיימר" גרמה לדבר הבא: "אופנהיימר" (Oppenheimer), סרטו החדש של כריסטופר נולאן, נידון ביחד עם סרטה של גרטה גרוויג, "ברבי". זה משונה לא רק כי אלו שני סרטים שונים מאוד, אלא משום שנולאן פועל בשנים האחרונות בסוג של טריטוריה שהיא רק שלו - הסרטים שלא הם אירוע קולנוע, אבל שונה מכל אירוע קולנועי אחר. יש במאים אחרים שהם… 
יום לפני צאתו לאקרנים עשה "ברבי" הופעת אורח ורודה בפסטיבל ירושלים, ממלא עד אפס מקום את האולם הגדול של הסינמטק. בימים רגילים הוא כמובן היה מקבל סקירה שלמה לעצמו (וייתכן שעוד נחזור אליו בהמשך), אבל מכיוון שזה הטקסט האחרון שלי משהותי בפסטיבל ירושלים 2023 אני מציע עסקת חבילה. אל הסקירה ל"ברבי" צירפתי שני סרטים נוספים מימי הפסטיבל שכדאי שיהיו על… 
לצד אירוע הפתיחה עמוס השמות הגדולים והיוקרתיים שהביא עמו הפסטיבל, כמו גם הקרנות התחרות הישראלית הפוקעות מסקרנות וחגיגיות, אין ספק שאחד מרגעי השיא במהדורה ה-40 של פסטיבל ירושלים התרחש עם הקרנת העותק המחודש לסרטו של עמוס גוטמן, "חסד מופלא". אפשר היה להרגיש את זה עוד במהלך הכניסה לאולם, כאשר ממש כל צוות הפסטיבל והסינמטק הצטרף למעמד, מצטופף במעבר בציפייה דרוכה.… 
בכל סיכומי מחצית השנה בהם נתקלתי - ואם לשפוט על פי הכמות, מסתמן שזה כבר ממש הפך למצרך חובה בכל אתר ופודקאסט - נדמה שהקונצזוס הוא אחד: 2023 התחילה טוב. אמנם התחתיות היו נמוכות למדי, כך טוען הסנטימנט הכללי, אבל היה מספיק ממה ליהנות ולחגוג. אני, שלראשונה מאז 2012 לא עשיתי סיכום מחצית (את הסיבות לכך תוכלו לקרוא כאן), נותרתי… 
רק לפני שבוע התלוננתי קלות על קומדיה אמריקאית קיצית שמבטיחה להיות פרועה ובפועל בקושי מקיימת. ברוח שם הסרט ההוא, בחרתי לא לקשת קשה (איזה ביטוי מאונגלז) ותליתי עיניים ותקוות בבא בתור, שנראה מבטיח אף יותר כבר בשלב השם. ״עוברות את הגבול״ (Joy Ride), מקרה נדיר וראוי לציון של שם אנגלי גנרי ושם עברי דו-משמעי נהדר, התחבב עליי עוד משלב הטריילר.… 
אחרי כעשור על במות קטנות, וקצת פחות קטנות, פריוקט מימון המונים וכמה הקרנות טרום בכורה - "העיר הזאת" מגיע להקרנות בבתי הקולנוע. זהו פרויקט של להקת "ויקטור ג'קסון" שהחל מקטעים מבודדים והפך כאמור למחזה פרינג', שמהר מאוד הפך לקאלט: אופרת היפ-הופ באווירת פילם נואר שלא מעט אנשים ראו מספר פעמים על הבמות. המעבר של המחזה, שהושפע רבות מסרטים, לקולנוע -… 
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… 
ג׳ניפר לורנס רק בת 32, אבל הקריירה שלה כבר נזקקה לקאמבק. ככה זה כשאת כבר עשור וחצי על המסכים, הספקת להתגלות בסרט עצמאי קטן בתחילת העשור הקודם (״קר עד העצם״), לזכות באוסקר בגיל 23 (״אופטימיות היא שם המשחק״) ולהיות מועמדת עוד שלוש פעמים, להוביל לפחות שני מותגי-על קולנועיים להכנסות נאות (״משחקי הרעב״, ״אקס-מן״) ולככב בעוד שורה של הצלחות וכישלונות. הדעיכה…
תגובות אחרונות