• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

״תברח״ (Get Out), סקירה לקראת הקרנה בסינמטק הרצליה

12 במרץ 2017 מאת אורון שמיר
מה כבר אפשר לחדש בקולנוע בנושא יחסי שחורים ולבנים בפרט או גזענות בארצות הברית בכלל? בטח ובטח אחרי עונת אוסקר שעסקה בלעדית בנושא, כפי שבא לידי ביטוי כמעט בכל קטגוריה אפשרית. ומה כבר יכול להפתיע בסרט אימה שנדמה כאילו הטריילר שלו מגלה את כל העלילה? השאלות האלה היו פחות או יותר הסיבות שלי להחליט לדלג על ״Get Out״, שקמפיין השיווק… להמשך קריאה

לקראת הקרנת סריטה של "נרודה": עשרים הערות אהבה והערה אחת מיואשת 

11 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
ביום חמישי הקרוב, ה-16 למרץ, נקיים בקולנוע לב תל אביב הקרנת טרום בכורה לסרטו החדש של הבמאי פבלו לאריין - ״נרודה״ (Neruda). פרטים מלאים על ההקרנה ועל דרכי רכישת הכרטיסים ניתן למצוא בפוסט הייעודי. כמתאבן לקראת ההקרנה, אני מציע בפוסט זה ניתוח חופשי של הסרט, עליו כבר כתב אורון במהלך פסטיבל ניו יורק. מכיוון שמדובר בטקסט מקדים להקרנה טרום בכורה של לסרט שיופץ… להמשך קריאה

"לאבינג", סקירה

10 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
"לאבינג" (Loving) הוא סרט על אירוע היסטורי חשוב, אירוע שבאמת שינה משהו בחברה האמריקאית ויש לו רלוונטיות גם לימינו, ולא רק בארה"ב. הוא מספר את סיפורם של זוג נשוי בשם ריצ'ארד ומילדריד לאבינג (שם המשפחה הסמלי אכן אמיתי) שרצו לחיות במשותף באזור הכפרי בו גדלו, במדינת וירג'יניה. אלא שמילדריד הייתה אישה אפרו-אמריקאית וריצ'ארד לבן, ובתקופה בה התחתנו, בסוף שנות החמישים של המאה… להמשך קריאה

"נורמן", סקירה

9 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
״נורמן״ הוא הסרט החמישי של יוסף סידר והראשון אשר דובר ברובו אנגלית ומכיל צוות שחקנים בינלאומי ידוע. קפיצה גדולה קדימה בשאיפות של אחד מן הבמאים המצליחים ביותר בארץ במאה ה-21, אשר כל סרטיו ייצגו את ישראל בתחרות הסרט הטוב ביותר בשפה זרה באוסקר ושניים מהם (״בופור״ ו״הערת שוליים״) אף היו מועמדים. סידר שייף את הסגנון שלו מסרט לסרט ודומה כי מבחינת… להמשך קריאה

כל סרטי אינגמר ברגמן – חלק 21: "ייסורים", "המבורכים"

7 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה

לכבוד מהדורת קריטריון: סקירת סרטו של ג'ק גרפיין ״משהו פראי״ (״הכרך האכזרי״)

4 במרץ 2017 מאת שני קיניסו
סרטו השני והאחרון של ג'ק גרפיין, ״Something Wild״ מ-1961, יצא לפני כחודש במהדורת קריטריון מצוינת על גבי בלו-ריי ודי.וי.די. אחרי שנים בהם לא היה זמין מלבד כמה הקרנות טלוויזיוניות. זהו אוצר קולנועי מורכב, קשה ומעורר מחלוקת שראוי למלוא תשומת הלב לאחר שנמשה מתהומות הנשייה של הקולנוע האמריקאי, שבעת יציאתו נכשל כישלון חרוץ והקים (וימשיך להקים) לו מתנגדים רבים בגלל האופן בו… להמשך קריאה

"לוגאן – וולברין", סקירה

3 במרץ 2017 מאת לירון סיני
כבר מהטריילרים של "לוגאן - וולברין" (Logan) היה אפשר לחוש ברף מאוד גבוה שהסרט מציב לעצמו. אפשר היה לחשוד פה כמעט ביהירות מסוימת אחרי הביקורות הצוננות במקרה הטוב שקיבל סרט האקס-מן האחרון, ובסיכון שהבמאי ג'יימס מנגולד, שגם שותף לכתיבת התסריט, לקח על עצמו. התרגלנו לקבל קאמפיות בסרטים האלו, מודעות עצמית קלילה, הרבה אקשן, עלילה מבולגנת עם ציר זמן שנראה כאילו… להמשך קריאה

"התגלמות הרוע", סקירה

2 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
על פניו, "התגלמות הרוע" (Incarnate), הוא עוד אחד מאותם המוני סרטי אימה קטנים שצצים ונעלמים כלעומת שבאו. מה שיוצא דופן בסרט מתגלה במעבר על רשימת הקרדיטים שלו. ההפקה היא של "בלומהאוס", וזה לא באמת מפתיע, אבל בחברי הצוות שמרכיבים את הסרט אפשר למצוא כמה שמות לא שגרתיים. הראשון שבהם הוא זה של הבמאי, בראד פייטון. לרובינו השם הזה לא יגיד… להמשך קריאה

אוסקר 2016/17: סקירת כל הסרטים הקצרים המועמדים

26 בפברואר 2017 מאת אורון שמיר
הלילה תגיע לסיומה עונת הפרסים האמריקאית בטקס האוסקר ה-89, אותו ילווה אור בשידור חי כאן בסריטה. אפשר ורצוי להצטרף אלינו בהימורים וניחושים, זה יכול להפוך אפילו ערב חלוקת פרסים צפוי כמו זה של השנה למלא אדרנלין מיותר בשעות הקטנות של הלילה. מי שיבחרו לעשות כך, ודאי ישימו לב שיש שלוש קטגוריות בהן אנחנו לא מנסים אפילו את מזלנו – אלה… להמשך קריאה

"טריינספוטינג 2", סקירה

24 בפברואר 2017 מאת לירון סיני
לקראת הצפייה ב"טריינספוטינג 2" (T2 Trainspotting) לא היו לאף אחד ציפיות שהוא יתעלה, או ינסה בכלל, להיות טוב יותר מהסרט הראשון, זה שהפך את דני בויל לבמאי מוערך, ונחשב עד היום לפיסת קולנוע משובחת, כנה וכואבת כשם שהיא מרהיבה ומבדרת. הוא מעוגן היטב בנימי הנוסטלגיה של זמן ומקום מסויימים, למרות שהוא עדיין עובד בצפיות חוזרות. היה ברור גם שהסרט החדש… להמשך קריאה