1 בספטמבר 2017 מאת אור סיגולי
שנת 1967 הייתה לאחת השנים הכי משמעותיות בתולדות הקולנוע האמריקאי. צנזורת חוק הייז כבר הייתה שנייה מלהיעלם לגמרי ולפנות את מקומה לשיטת הסיווג האמריקאית על פי אותיות, הקולנוע החל להישיר מבט חודר לנושא הגזענות באמריקה, המהפכה המינית גם היא כבר השתלטה על התפיסה, והשפעות הקולנוע האירופאי החלו להיראות אצל היוצרים בהוליווד. כתבתי על כך בקצרה בפינת סרטים מן העבר שהוקדשה… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
זוכה האוסקר ה-39, "אדם לכל עת" (A Man for all Seasons), הוא אחד הסרטים הבודדים בפרויקט הזה שהתחלתי לצפות בהם מבלי לדעת עליהם כלום. כלומר, ידעתי שמדובר בדרמה בריטית תקופתית, ידעתי שפול סקופילד זכה בזכותו בפרס השחקן, וידעתי שביים אותו פרד זינמן, שניצח את האוסקר לפני 13 שנה עם "מעתה ועד עולם" וזכור בעיקר בזכות "בצהריי היום". מעבר לזה, כאמור,… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2017 מאת אורון שמיר
בחודש שעבר קרו לי שלושה מקרים בזה אחר זה, שגרמו לי לחשוב מחדש על מהות ותפקיד הספוילר בשיח התרבותי. אני חלילה לא עומד לערער על הקביעות או לעשות דווקא ולספיילר ללא אזהרה, ולכן בהמשך אדון בחשיבותם של ספוילרים וההכרזה עליהם. למעשה, הם עד כדי כך חשובים שחלקנו מרגישים צורך לציין כשטקסט מסויים הוא נטול ספוילרים, כהרגעה עבור הקוראים. אבל לפני… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
בפעם היחידה בתולדות האוסקר זכו שני מחזות זמר ברציפות שנה אחר שנה. הראשון היה "גבירתי הנאווה" בשנת 1964, והשני הוא "צלילי המוסיקה" (The Sound of Music), זוכה האוסקר ה-38, זה של שנת אדונינו 1965. מעבר לזכייתו, הוא היה לסרט המרוויח ביותר בתולדות ארה"ב לתקופתו, עקף את מחזיק השיא הקודם, "חלף עם הרוח" והועמד ל-10 פרסים, מתוכם זכה בחמישה. בתחום הטריוויה:… להמשך קריאה
22 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
אחרי מספר עיכובים ודרכים עוקפות, הפוסט האחרון בסדרת הניתוחים שלי על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס עוסק בסרט השני ברצף, וזה אשר לכאורה שימש תירוץ לעיסוק המחודש בסרטים של סטיבנס - ״שיין״ (Shane). המערבון של סטיבנס אף פעם לא לגמרי נעלם מן התודעה, אבל זכה מוקדם יותר השנה לעניין מחודש עקב שילוב קטעים מתוכו וכמה שיחות אודותיו בסרט ״לוגאן… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
כמעט כמו הייתה זו ריאקציה לזכייה של "טום ג'ונס" הפרוע שנה לפני כן, בטקס האוסקר ה-37 חזרה הוליווד לקולנוע שמרני יותר, ממש כאילו שנות החמישים לא עזבו מעולם. הזוכה הגדול של 1964 היה העיבוד הקולנועי ללהיט ברודווי "גבירתי הנאווה" (My Fair Lady), שהיה לסרט השלישי ברציפות שעוסק בדמויות אנגליות (אם כי היה הפקה אמריקאית לחלוטין), ולמחזמר השישי – מתוך תשעה… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי
רשימת המועמדים לפרסי אופיר 2017 שהוכרזה לפני יומיים, לא דרשה זמן עיכול או עיבוד כמו שקורה בדרך כלל בעיקר כי, כפי שיכול להיות שהזכרתי פה ושם, מדובר בחמישיות הצפויות ביותר אי פעם. הכל קרה בדיוק כמו שחשבנו. זה לא נאמר לחיוב או לשלילה, זה פשוט המצב. ככזה, לקח לי יום וחצי לתהות האם בכלל אנחנו צריכים פוסט מהסוג שאנחנו לרוב… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2017 מאת אורון שמיר
אמש הסתיימו ההצבעות לשלב א׳ של פרסי אופיר 2017, ובהמשך השבוע נדע כולנו מי יהיו המועמדים השנה. באופן סמלי, אתמול גם הסתיים הביקור שלי בישראל, אחרי שהמראתי ארצה עם שיגורה של עונת הקרנות האקדמיה. זה לא יהיה שקר לומר שצל האופירים ליווה אותי כמעין פסטיבל קולנוע בן חודשיים, לצד שלל הפסטיבלים האחרים שהתקיימו בשדרות, חולון, תל אביב וירושלים. אבל האמת… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
שתי הקטגוריות הנוגעות לסרטים תיעודיים הן סוג של קטגוריות חורגות בפרסי האופיר. בניגוד לסרטים העלילתיים הארוכים, אין להם הקרנות מטעם האקדמיה, ובמקום זאת לכל הסרטים מועלה קישור לאתר האקדמיה, בו חברי האקדמיה יכולים לצפות בזמנם הפנוי. בשיטה זו יש יתרון שכן היא מנגישה את אפשרות הצפייה גם לחברי אקדמיה שלא יכולים להגיע למרכז תל אביב בארבעה-חמישה ערבים שונים במהלך השבוע,… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2017 מאת לירון סיני
בזמן ש"ולריאן ועיר אלף הכוכבים" הולך ושוקע בקופות, עם כ-63 מיליון דולר בלבד מהקופות ברחבי העולם לסרט שעלה לפחות 177 מיליון ללוק בסון וחברות ההפקה שהצטרפו למסע השאפתני, אפשר לשוב ולתהות על קנקנו. למרות שנשמעו כלפיו ביקורות חריפות על שחקנים ראשיים חסרי כריזמה, עלילה פשטנית ומבולגנת בו זמנית ודיאלוגים מגוחכים, הוא עומד על ציון זהה של 51% ב- Rotten Tomatoes… להמשך קריאה
תגובות אחרונות