9 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
בשנות השישים העניקה האקדמיה את פרס הסרט הטוב ללא פחות מארבעה מחזות זמר ("סיפור הפרברים", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה", "אוליבר!") ובכך הכפילה את כמות המיוזיקלס שזכו בפרס הגדול בכל תולדות האוסקר עד לאותה נקודה. עם כניסת שנות השבעים, נעלמו בהדרגה הסרטים המזמרים ממפת טקס הקולנוע האמריקאי, בעיקר כי הוליווד זנחה את הפקתם והשאירה אותם לבמות. זוכה האוסקר של שנת 1984,… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
אחרי שנתיים רצופות בהן העניקה האקדמיה את פרס הסרט הטוב ביותר להפקות בריטיות תקופתיות ("מרכבות האש" ו"גנדי"), חזרה השליטה האמריקאית בחזרה לאוסקר, והמשיכה את הקו שנקבע בתפר בין שנות השבעים לשמונים, חגיגת הדרמה המשפחתית המודרנית, הפעם עם "תנאים של חיבה" (Terms of Endearment) שהיה לזוכה ה-56. זה מעניין ששלושה סרטים מתת-הז'אנר הזה זכו בסמוך זה לזה, מכיוון שבהסתכלות כללית על… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
את האוסקר ה-55 ניצח עם לא פחות משמונה פסלונים, הסרט הבריטי-אמריקאי "גנדי" (Gandhi), או כפי שהוא מוכר מאז ה-11 באפריל 1983: "זה שלקח את פרס הסרט הטוב ביותר מ"אי.טי. – חבר מכוכב אחר"". זאת כבר שנה רביעית רצופה, מאז 1979, שהאוסקר מעניק את הניצחון לסרט שבעתיד יחשב נחות יותר ממתחריו, והשנה השנייה בה זוכה סרט המבוסס על סיפור אמיתי מההיסטוריה… להמשך קריאה
24 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
אחרי צמד ה"משפחה האמריקאית המתפרקת" שהביאו לנו 1979 ו-1980 עם "קרמר נגד קרמר" ו"אנשים פשוטים", השנתיים הבאות של עשור האייטיז המושמץ (לא בהכרח בצדק) של האוסקר הביא לנו צמד חדש, והפעם הנושא הוא "ההיסטוריה הבריטית". אנחנו נתחיל, באופן טבעי עם הראשון מבין השניים - זוכה האוסקר ה-54, "מרכבות האש" (Chariots of Fire), ובו מסופר איך כבשו הבריטים את ספורט הריצה… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
את שנות השבעים, העשור הטוב ביותר של האוסקר ללא תחרות בכלל, סגר "קרמר נגד קרמר" (Kramer vs. Kramer) שלקח אותנו ביד אל שנות השמונים. זה היה סיום די אנטי-קליימטי לסבנטיז, שקיבץ רצף זוכי אוסקר מ-1971 ועד 1978 שהפכו להיות כולם קלאסיקות שהשפיעו באופו ניכר על הקולנוע המסחרי מאז. זה לא שהזוכה ה-52 באוסקר הוא הסרט החלש ביותר מהעשור, התואר הזה… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
שלוש שנים לאחר שהסתיימה, הופיעה סוף סוף מלחמת ויטנאם באוסקר. הסיפור של הוליווד ו-ויטנאם הוא אחד המרתקים, ומצדיק לא רק פוסט אלא רצף של מחקרים, כך שלא נוכל לגמרי לצלול לכל האספקטים שלו, אבל אפשר לציין רק שבמשך כל ימי המלחמה הארוכים, הוליווד מיעטה להראות את הקרבות שמעבר לים, אלו שגבו קורבנות רבים מבניה של ארה"ב, מכיוון שאף אחד לא… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
אחת התלונות המוכרות על פרסי האוסקר, היא שהאקדמיה האמריקאית לעיתים קרובות כושלת מלזהות כישרון גדול כאשר הוא בשיאו, פוסחת מעליו בזמן אמת, ומפצה אותו לאחר מכן על עבודה פחותה יותר. דוגמאות מפורסמות הן קרול ריד שזכה עם "אוליבר!" במקום "האדם השלישי", ברנרדו ברטולוצ'י שניצח עם "הקיסר האחרון" ולא "הטנגו האחרון בפריז", מרטין סקורסזי שהפסיד עם כל יצירות המופת שלו אבל… להמשך קריאה
30 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
שנה לאחר התבוסה במלחמת ויטנאם, ניצח באוסקר סרט שהשורה התחתונה שלו היא שלא בהכרח צריך לנצח בשביל להיות ווינר. טוב, האמת שגם אני יכול להודות שההיקש הזה קל מדי, וקצת אחד-על-אחד אפילו בשביל אלו שממש מחפשים סיבות והקשרים לכל דבר שקורה, אז יכול להיות שצריך לקחת בחשבון אי אילו אחוזים של מקריות. אבל יש פה בכל זאת כמה עובדות שאי… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
שנת 1975 הייתה שנה קשה בארה"ב. מלחמת ויטנאם עמדה להסתיים ללא תוצאות של ממש, הכלכלה הייתה במצב רעוע במיוחד, הנשיא ניקסון התפטר בעקבות פרשת ווטרגייט שנתיים לפני כן, וג'ראלד פורד, סגנו, נכנס במקומו. הדברים האלו היו המשך ישיר לשנים הרעות שהגיעו אחרי רצח קנדי ומשפט מנסון, וכפי שהזכרתי בפרקים הקודמים, הקולנוע והאוסקר הגיבו בהתאם. במהלך החצי הראשון של הסבנטיז האקדמיה… להמשך קריאה
24 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
חלפו רק שנתיים מאז ניצחו בדוחק הקורליאונים, משפחת המאפיה המפורסמת ביותר בקולנוע, את טקס האוסקר עם שלוש זכיות כולל פרס הסרט, והנה הם שבו שוב בכוחות גדולים הרבה יותר. הפעם המצב היה קצת אחרת, ו"הסנדק 2" (The Godfather Part II) סיים את הערב עם לא פחות משישה פסלונים, פי שניים מהסיבוב הקודם, ועל הדרך הפך להיות סרט ההמשך הראשון שזוכה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות