• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

מה השתבש בגרסת 2020 של ״מולאן״ (רמז: כמעט הכל)

23 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
את אחד הסרטים המשמעותיים של 2020 המקוללת לא ראו המון אנשים. לא משום שהוא איזה יהלום חבוי, אלא מסיבות הקשורות לנגישות. הרימייק של ״מולאן״ (Mulan), עוד אחד בסדרת השאריות המחוממות של דיסני ללהיטי האנימציה שלהם מהניינטיז, היה אמור להיות שובר קופות עצום. הושקעו בו 200 מיליון דולר עוד לפני הוצאות שיווק שונות, שרק התנפחו, מה שאומר שציפו ממנו להכניס פי… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 4, פרק 8: "עשרת הדיברות"

19 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
על אף שהאוסקר הוא טקס שנתי הסובב בכל פעם סביב יבול שנתי מאוד ספציפי, המועמדים והזוכים אף פעם לא מתרחשים בוואקום, וכל טקס מושפע מאלו שהיו לפניו. במאי שזוכה בשנה אחת כנראה לא יזכה שוב בשנה רודפת ולכן מפת המועמדים משתנה בהתאם, וסרט מסוים שמעיד על מגמה יכול להביא לריאקציה שנתיים אחר כך. זו שרשרת שמתעצבת בעקבות אירועי עבר בשילוב… להמשך קריאה

כעבור 10 שנים: "הנאהבים מפריז"

17 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 התחלתי רשימה בה מתועד כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים שנשמר על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 4, פרק 7: "מלתעות"

14 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
מבלי שהתכוונתי לכך או אפילו חשבתי בכיוון, הפך הבמאי-מפיק סטיבן ספילברג לאושיה הבולטת ביותר של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר. אמנם בגלל ההצלחות הקופתיות שלו ו"רשימת שינדלר", ספילברג, בקלות אחד הקולנוענים החשובים ביותר אי פעם, לא נתפס כאיזה לוזר אוסקרים, אבל לפתע התברר כמה פעמים הוא היה קרוב אך לא סיגר. בפרויקט עצמו הופיע גוף עבודותיו של ספילברג דרך… להמשך קריאה

ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי, חלק ה': "טעם החיים"

12 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
בקשת עזרה: אני לא אוהב לנצל את האתר עבור בקשות אישיות, אבל אני נואש. אני תוהה לאן נעלם הדג שלי. אהבתי אותו מאוד. והוא הלך לאן שאני הלכתי (שזה די הרבה בהתחשב בהיותו דג). אם אתם חושבים שאתם יודעים איפה הדג, אל תשמרו זה לעצמכם. אבל אל תכתבו את זה בתגובות, פשוט תצעקו על מסך המחשב. או מול הטלפון, במידה… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 4, פרק 6: "אוואטר"

11 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
לראשונה בעונה הזו אנחנו מגיעים לסרט שנעשה בתקופת חיי, ואף יותר מכך, לחד משמעית אחת החוויות הכי מדהימות שלי באולמות. זה קרה בנובמבר 2009, הביקור השני שלי אי פעם לסינמה סיטי, שם עשיתי דאבל פיצ'ר שכלל את "סינגל מן" והגיבור של הפרק, "אוואטר" (Avatar), אחד האירועים המכוננים של הקולנוע באלף הנוכחי. לא רק שסרט האקשן-מד"ב של ג'יימס קמרון הביא את… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 4, פרק 5: "מרי פופינס"

7 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
זהו אמנם הפרק החמישי בעונה, אבל למעשה מדובר בפרק מספר 36 של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר (לינקים לכל הפרקים והעונות בסוף הטקסט, כרגיל). במהלך התקופה הזו כיסינו לא מעט עשורים, לא מעט יוצרים ולא מעט אלמנטים הוליוודיים וחוץ-הוליוודיים מההיסטוריה של הקולנוע. אבל יש דבר כלל לא קטן, סוג של מונוליט עצום אפשר לומר, שבעצם לא היה לא חלק… להמשך קריאה

ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי, חלק ד': ״בריאן כוכב עליון״

4 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה לצורך סיכומי שנה, ולחצים מצד ארגונים דתיים, אני שב לפרויקט הכתיבה על מונטי פייתון ולסרט שהציב בפני סוג של אתגר. הרי כתבתי כבר בפתיחה שאני סבור כי סדרת הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" היא פסגת היצירה של החבורה, אולם כל צפייה ב"בריאן כוכב עליון" (Life of Brian), היצירה שחברי מונטי פייתון עצמם (בדרך כלל) מציינים כטובה בקבוצה,… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 4, פרק 4: "קיד וקאסידי"

3 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
סיכומי השנה קצת בלמו את ההתקדמות שלי עם הפרויקט (תודו שנהניתם), אבל עכשיו אפשר לחזור לאט ובחשד להמשך העונה הרביעית של סדרת הפוסטים שהתחלתי בסוף מרץ 2020, כדי להעביר את הזמן בסגר. לא המון השתנה מאז, מדכא לגלות. מצד שני, על אף שאזור התגובות סגור אני די מופתע מכמות ההתייחסות שלכם בפייסבוק ובמיילים, ואפילו כמה בוואטסאפ, אז הכי שווה את… להמשך קריאה

סיכום 2020: שינויים בהרגלי הצפייה

28 בדצמבר 2020 מאת לירון סיני
דבר אחד היה בטוח בשנה בה שום דבר לא היה בטוח, וכל מילה נוספת עליה נידונה להיקרא כמו הד שחוק של קלישאה שכתב מישהו אחר. "אני חושבת לגמור עם זה" של צ'רלי קאופמן לא יופיע בעשיריה שלי. יש לי הערכה מיוחדת לסרטים שאינם סרטי אימה באופן מוצהר, ועם זאת יש בהם רגעים מצמררים שלא מרפים. היו בו כמה סצנות כאלה,… להמשך קריאה