פסטיבל ונציה 2018: ״תל אביב על האש״, ״סוספיריה״, ״חיים כפולים״, ״פרל״, ״ההכרזה״

3 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל

אני ממשיך לצפות בסרטים בונציה, כאשר קצב הצפייה מעט גבוהה מקצב הדיווחים. את הדיווח הנוכחי והרביעי במספר אפתח עם הסרט הישראלי השני שהוקרן במסגרת "אופקים", ובהמשך אכתוב על עוד סרטים מצופים מן התחרות הרשמית וסרטים מפתיעים בעלי הייפ מעט יותר נמוך. תל אביב על האש [caption id="attachment_36314" align="aligncenter" width="680"] צילום: Patricia Ibañez באדיבות יח״צ פסטיבל חיפה[/caption] סרטו השני של סאמח… להמשך קריאה

המלצות סינמטקים – ספטמבר 2018

2 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל

חודש ספטמבר מביא עמו את תקופת החגים שמקטינה את ימי הפעילות של חלק מן הסינמטקים, עד שבסוכות מתקיים פסטיבל חיפה הנהדר, שיזכה כמובן לפוסט המצלות נפרד משלו ולדיווחים במהלך הפסטיבל. את הפוסט הזה כתבתי בעודי באיטליה, מספר ימים לפני פסטיבל ונציה שנמצא בעיצומו. לכן הוא נכתב בפעם השנייה ברציפות (סביר להניח שהרצף יימשך גם באוקטובר) בזריזות יחסית. כמו תמיד, אני… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2018: ״הצד האחר של הרוח״, ״הבלדה על באסטר סקראגס״, ״לא זכור״, ״אקווארלה״, ״פיטרלו״

1 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל

בימים הראשונים של פסטיבל ונציה כבר ניתן להבחין במספר מגמות. דומני כי הבולטת בהם היא מספר רב של סרטים תקופתיים, בעיקר בתחרות (ראו סרטי הדיווח הקודם) אבל גם במסגרות אחרות. הנה עוד כמה צלילות אל העבר וגם צלילה לעבר מים סוערים, אבל כל זאת אחרי סרט חדש של אגדה קולנועית שמתה כבר לפני מספר עשורים. הצד האחר של הרוח The… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2018: ״רומא״, ״המועדפת״, ״ההר״, ״באסטר הגדול״

31 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

בדיווח השני שלי מפטסיבל ונציה אעסוק בעיקר בסרטים אשר הוקרנו ביום השני לפסטיבל, שהיה עבורי מוצלח בהרבה מן היום הראשון. התחרות נכנסה להילוך מעט יותר גבוה עם לפחות שני במאים שיש להם הרבה מעריצים. אבל זה גם היה היום של שני פרויקטים בהם מעורב פיטר בוגדנוביץ' - סרט תיעודי על באסטר קיטון עליו אכתוב בפוסט זה והסרט הכי מצופה מן… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2018: ״האדם הראשון״, ״עירום״, ״קברים ללא שם״, ״על בשרו״

30 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

אני פותח את הדיווחים שלי השנה מפסטיבל הקולנוע ה-75 של ונציה עם שלושה סרטים שפותחים מסגרות. תחילה סרט הפתיחה של התחרות ואחריו סרטי הפתיחה של מסגרות "ימי ונציה" ו"אופקים". בסיום אוסיף סקירה מורחבת יחסית גם על סרט ישראלי שכבר כתבתי על העניין שעורר כאשר הוקרן לחברי אקדמיה בהקרנות המקדימות לפרסי אופיר, שם ינסה את מזלו בטקס שיתקיים בשבוע הבא ובזמן… להמשך קריאה

״כל מה שתרצה״ ו״האישה״, סקירה כפולה

23 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

לכאורה, שני הסרטים בסקירה כפולה זו נוגעים בעולם הספרות ועוסקים בסופרים מזדקנים. בפועל, ייתכן והמשותף בשניהם הוא מעט מאוד עיסוק בספרות עצמה. יש בהם דיון בחוויית הכתיבה כאקט של ביטוי עצמי או כאקט טיפולי, אבל בשני הסרטים הללו, העוסקים במשורר וסופר בדויים, קיבלתי מעט מדי מושג על אופי היצירה של אותם יוצרים שהסרטים מנסים לייצר את הרושם שהם מוערכים מאוד.… להמשך קריאה

״הורדוס איילנד״, סקירה

18 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

הטענה לפיה לא עושים קומדיות בארץ תוסיף להתקיים ולא משנה כמה קומדיות יעשו כאן וכמה מצליחות מסחרית הן יהיו. בכל מקרה, הסרט החדש ״הורדוס איילנד״ הוא קומדיה ישראלית נוספת שנראית כמו שילוב של פרויקט אישי של היוצרים, בראשות הבמאי נלי גיא, ובין קומדיה מסחרית מרובת כוכבים. בניגוד לחלק מן הקומדיות שנעשו בארץ בשנים האחרונות, נראה כי הייתה בסרט חשיבה לעומק… להמשך קריאה

״ג'ולייט, הגרסה העירומה״, סקירה

17 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

ספריו של ניק הורנבי מעובדים לקולנוע לעתים קרובות. עד כה, שישה מתוך שמונת הספרים הלא-עיוניים שכתב עובדו לקולנוע, חלקם יותר מפעם אחת. זאת ללא קשר לעבודה של הורנבי כתסריטאי, המתמחה בעצמו בעיבוד ספרים (של אחרים) למסך. הדבר נובע מסגנון הכתיבה הישיר והקל להבנה, לצד השילוב התמידי של הומור בסיפור על דמויות המבינות שמשהו מהותי חסר בחייהן. אף כי בחלק מספריו… להמשך קריאה

לקראת פסטיבל ונציה 2018: תצפית אל 50 סרטים מסקרנים

13 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

ההודעה על הסרטים שיתחרו בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה התקבלה בעולם הקולנוע בשילוב של התלהבות מן הכמות המרשימה של במאים גדולים אשר יציגו בפסטיבל, יחד עם אכזבה מן השמרנות שבאה לידי ביטוי בבחירה של במאית אחת בלבד לתחרות וייצוג קטן מאוד לקולנוע הלא מערבי. אבל פסטיבל ונציה הוא לא רק התחרות הרשמית הזוהרת ובמסגרות המשנה ניתן לזהות יצירות מאתגרות יותר ומגוון… להמשך קריאה

״המרגל שזרק אותי״, סקירה

9 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל

קייט מקינון מתחילה להיות מעין מריל סטריפ של סרטי הקומדיה בהוליווד - זה לא רק שהיא טובה בכל סרט בו היא משתתפת, היא גם תמיד הדבר הכי טוב בסרט. וזה לא תמיד דבר טוב, שכן ההופעה שלה היא תמיד קיצונית ולא פעם זה משחק נגד הקו של יתר הסרט. תמיד אפשר לדעת מה נקבל ממנה מבחינת ההומור, אבל אין לדעת… להמשך קריאה