3 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נכנס לישורת האחרונה שלו וגם הסיקור שלנו מתקרב לסיומו, עם מבט על עוד ארבעה סרטים. כל אחד מהם משחק בדרך שונה עם גבולות הקולנוע התיעודי והמבע הקולנועי בכלל, בחלק מן המקרים תוך שילוב עם טכניקות הלוקחת מהקולנוע העלילתי. כמו סרטים עליהם כתבנו בדיווחים הקודמים, אליהם אפשר להגיע דרך התגית של פסטיבל דוקאביב 2022 או ברשימת לינקים בהמשך, ברוב… להמשך קריאה
2 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
אמש התקיים טקס חלוקת הפרסים בפסטיבל דוקאביב ואת רשימת הזוכים תכלו לקרוא כאן ממש בפסקאות הבאות. לפני כן, תזכורת לכך שהפסטיבל ממשיך ואולי אף מגיע לשיא מבחינת הקהל במהלך סוף השבוע וחג שבועות. אחרי רשימת הזוכים, בהמשך לדיווח השני שלי, אסקור בקצרה ארבעה סרטים ישראלים העוסקים בנושאים שונים, אך בדרכם הם מתכתבים זה עם זה וגם עם סרטים נוספים בפסטיבל.… להמשך קריאה
30 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
אחד מן השיאים של כל פסטיבל דוקאביב עבורי הוא תחרות הסרטים הקצרים הבינלאומית, שהשנה כוללת כמה שמות מוכרים מאוד. לכן, את רוב הפוסט הזה, הדיווח הראשון שלי מהפסטיבל השנה אחרי שאתמול אור התחיל במלאכה, אקדיש לרוב הסרטים המתמודדים בתחרות הקצרים. החלוקה היא לפי המקבצים בהם הוקרנו הסרטים, אף על פי שניתן לצפות בהם גם בצפייה אונליין באתר הפסטיבל. אולם, קודם… להמשך קריאה
27 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
אחת מן התלונות הנפוצות לגבי הקולנוע העכשווי היא שהוליווד כבר לא מפיקה דרמות בתקציב בינוני שפונות לקהל בוגר. הבמאי מייק מילס יוצר בדיוק דרמות מן הסוג הזה, מתוך שולי הוליווד פינת הקולנוע העצמאי. הסרטים שלו מיועדים לקהל בורגני לא בהכרח עשיר אך בהכרח משכיל, יש בהם כוכבי קולנוע וטלוויזיה אבל לא בהכרח הנוצצים ביותר, והדגש בהם הוא על כתיבת הדמויות… להמשך קריאה
26 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
הסרט "אהבה בשחקים: מאווריק" (Top Gun: Maverick) נשען על שלושה מוקדי משיכה משלימים: נוסטלגיה לשנות השמונים בכלל ולסרט "אהבה בשחקים" בפרט, דבר טבעי עבור סרט המשך שמגיע 36 שנה אחרי הסרט הקודם (בתכנון המקורי הוא היה אמור לבוא רק 33 שנה אחרי); דמותו של הכוכב טום קרוז, שאמנם דומה כי הוא שנוי במחלוקת מאז ועד היום הן כשחקן ובעיקר מחוץ… להמשך קריאה
22 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
9 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
כבר יצא לנו להמליץ כאן מספר פעמים על ״You Must Remember This״, הפודקאסט הנהדר של קורינה לונגוורת' שסוקרת את תולדות הוליווד בעזרת צפייה מחודשת בסרטים ועבודת תחקיר מעמיקה על מאוחרי הקלעים, כמו גם האופן בו הם נתפסו בזמן אמת לעומת היום. אני באמת סבור כי העבודה של לונגוורת' רק משתבחת עם הזמן הודבר נכון גם לגבי העונה הנוכחית, המתמקדת בקולנוע… להמשך קריאה
6 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
סרטו של הבמאי האיטלקי-אמריקאי ג׳ונאס קרפיניאנו, "קיארה" (A Chiara), הוקרן בישראל לראשונה בפסטיבל ירושלים. שם אור כתב עליו במסגרת דיווח קצר ומסויג לרוב. אני כותב על הסרט שוב וקצת יותר באריכות כי חווית הצפייה שלי בסרט הייתה שונה מאוד, אף על פי שאני מסכים עם רוב הטענות של אור. הקולנוע של קרפיניאנו יכול לתסכל כשם שהוא יכול להרשים והדגשים בסרטו… להמשך קריאה
28 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
שנת 2022 מסמנת שינוי מגמה ביחס של בתי הקולנוע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם בעבר, פרט לסינמטקים, היחס התבטא רק בסגירה הנדרשת בחוק בערב יום השואה, השנה עלו מספר סרטים בנושא יומיים לפני התאריך, והקהל אף היה יכול לצפות בהם במחיר מוזל, לפני שהם ממשיכים בהפצה סדירה החל מן היום עצמו עצמו, שחל השנה בחמישי (מועד הצטרפות סרטים חדשים לבתי… להמשך קריאה
21 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
כתיבת סקירה על הסרט "הכול בכל מקום בבת אחת" (Everything Everywhere All At Once) היא מלאכה מאתגרת, משום שעדיף לגשת לצפייה בסרט עם כמה שפחות ידע מוקדם. לא מבחינת פרטי העלילה (יותר נכון: לא רק), אלא מבחינת ההייפ. כמות האהבה והשבחים שסרטם של צמד הבמאים "הדניאלס" (דן קוואן ודניאל שיינרט) מאז נחשף בפסטיבל SXSW, ומאוחר יותר עלה לאקרנים בצורה מצומצמת… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב נכנס לישורת האחרונה שלו וגם הסיקור שלנו מתקרב לסיומו, עם מבט על עוד ארבעה סרטים. כל אחד מהם משחק בדרך שונה עם גבולות הקולנוע התיעודי והמבע הקולנועי בכלל, בחלק מן המקרים תוך שילוב עם טכניקות הלוקחת מהקולנוע העלילתי. כמו סרטים עליהם כתבנו בדיווחים הקודמים, אליהם אפשר להגיע דרך התגית של פסטיבל דוקאביב 2022 או ברשימת לינקים בהמשך, ברוב… להמשך קריאה
אמש התקיים טקס חלוקת הפרסים בפסטיבל דוקאביב ואת רשימת הזוכים תכלו לקרוא כאן ממש בפסקאות הבאות. לפני כן, תזכורת לכך שהפסטיבל ממשיך ואולי אף מגיע לשיא מבחינת הקהל במהלך סוף השבוע וחג שבועות. אחרי רשימת הזוכים, בהמשך לדיווח השני שלי, אסקור בקצרה ארבעה סרטים ישראלים העוסקים בנושאים שונים, אך בדרכם הם מתכתבים זה עם זה וגם עם סרטים נוספים בפסטיבל.… 
אחד מן השיאים של כל פסטיבל דוקאביב עבורי הוא תחרות הסרטים הקצרים הבינלאומית, שהשנה כוללת כמה שמות מוכרים מאוד. לכן, את רוב הפוסט הזה, הדיווח הראשון שלי מהפסטיבל השנה אחרי שאתמול אור התחיל במלאכה, אקדיש לרוב הסרטים המתמודדים בתחרות הקצרים. החלוקה היא לפי המקבצים בהם הוקרנו הסרטים, אף על פי שניתן לצפות בהם גם בצפייה אונליין באתר הפסטיבל. אולם, קודם… 
אחת מן התלונות הנפוצות לגבי הקולנוע העכשווי היא שהוליווד כבר לא מפיקה דרמות בתקציב בינוני שפונות לקהל בוגר. הבמאי מייק מילס יוצר בדיוק דרמות מן הסוג הזה, מתוך שולי הוליווד פינת הקולנוע העצמאי. הסרטים שלו מיועדים לקהל בורגני לא בהכרח עשיר אך בהכרח משכיל, יש בהם כוכבי קולנוע וטלוויזיה אבל לא בהכרח הנוצצים ביותר, והדגש בהם הוא על כתיבת הדמויות… 
הסרט "אהבה בשחקים: מאווריק" (Top Gun: Maverick) נשען על שלושה מוקדי משיכה משלימים: נוסטלגיה לשנות השמונים בכלל ולסרט "אהבה בשחקים" בפרט, דבר טבעי עבור סרט המשך שמגיע 36 שנה אחרי הסרט הקודם (בתכנון המקורי הוא היה אמור לבוא רק 33 שנה אחרי); דמותו של הכוכב טום קרוז, שאמנם דומה כי הוא שנוי במחלוקת מאז ועד היום הן כשחקן ובעיקר מחוץ… 
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… 
כבר יצא לנו להמליץ כאן מספר פעמים על ״You Must Remember This״, הפודקאסט הנהדר של קורינה לונגוורת' שסוקרת את תולדות הוליווד בעזרת צפייה מחודשת בסרטים ועבודת תחקיר מעמיקה על מאוחרי הקלעים, כמו גם האופן בו הם נתפסו בזמן אמת לעומת היום. אני באמת סבור כי העבודה של לונגוורת' רק משתבחת עם הזמן הודבר נכון גם לגבי העונה הנוכחית, המתמקדת בקולנוע… 
סרטו של הבמאי האיטלקי-אמריקאי ג׳ונאס קרפיניאנו, "קיארה" (A Chiara), הוקרן בישראל לראשונה בפסטיבל ירושלים. שם אור כתב עליו במסגרת דיווח קצר ומסויג לרוב. אני כותב על הסרט שוב וקצת יותר באריכות כי חווית הצפייה שלי בסרט הייתה שונה מאוד, אף על פי שאני מסכים עם רוב הטענות של אור. הקולנוע של קרפיניאנו יכול לתסכל כשם שהוא יכול להרשים והדגשים בסרטו… 
שנת 2022 מסמנת שינוי מגמה ביחס של בתי הקולנוע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם בעבר, פרט לסינמטקים, היחס התבטא רק בסגירה הנדרשת בחוק בערב יום השואה, השנה עלו מספר סרטים בנושא יומיים לפני התאריך, והקהל אף היה יכול לצפות בהם במחיר מוזל, לפני שהם ממשיכים בהפצה סדירה החל מן היום עצמו עצמו, שחל השנה בחמישי (מועד הצטרפות סרטים חדשים לבתי… 
כתיבת סקירה על הסרט "הכול בכל מקום בבת אחת" (Everything Everywhere All At Once) היא מלאכה מאתגרת, משום שעדיף לגשת לצפייה בסרט עם כמה שפחות ידע מוקדם. לא מבחינת פרטי העלילה (יותר נכון: לא רק), אלא מבחינת ההייפ. כמות האהבה והשבחים שסרטם של צמד הבמאים "הדניאלס" (דן קוואן ודניאל שיינרט) מאז נחשף בפסטיבל SXSW, ומאוחר יותר עלה לאקרנים בצורה מצומצמת…
תגובות אחרונות