סרטים חדשים: ״שאיפה לחיים״, ״לוחמת״, ״משולש העצבות״, ״אין גברים כאלה״, ״מכתב אהבה״, ״אהבה ראשונה״, ״טד החוקר החופר חוזר״, ״משפחה בהחלפה 2״, ״ראביט גיבור של כולם״

את יום הכיפורים ניצלנו להטענת מצברים, משום שהחל מסוף השבוע יעלו אור ועופר אל הר הכרמל כדי להשתכן בסוכה של פסטיבל הקולנוע חיפה. יש לנו שני פוסטים מקדימים לטובת העניין, אחד סולו של עופר שאחראי על ההמלצות השנה, ואחד שלי שהוא יותר מבט רוחבי בתוכניה. שווה גם להזכיר שחודש אוקטובר לא רק מכיל את חגי ישראל, אלא גם מסתיים בחג האמריקאי ליל כל הקדושים, האלווין אם תעדיפו, מה שמביא המון סרטי אימה לפתחנו. לירון ואור כבר החלו לטפל בהם, ביחידים או במרוכז. אור גם הספיק איכשהו לסיים לספור את כל נציגי האוסקר לקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ויהיה גם חתום על אחת הסקירות שלנו בסופש לפני שיתחיל הטירוף החיפאי. קצת לפני כן, נמנה את הסרטים החדשים של השבוע בבתי הקולנוע. מכיוון שהמדור גדוש הפעם, וגם כי לא ממש מצאתי יותר מדי מה להבליט בשירותי הסטרימינג למיניהם, נפסח באופן חריג מאוד על אופציות לצפייה ביתית.

שאיפה לחיים – האם זה באמת קורה? סרטם של מתן גוגנהיים (״פרדייס קרוז״) ואסף אבירי סוף סוף עולה לאקרנים באופן רשמי? מדובר במועמד לתריסר פרסי אופיר, אי אז במהדורת 2020 המקוונת של הפרס, שעשה חיל גם בפסטיבל ירושלים ובערבה, והפציע בבתי הקולנוע בשלל רגעים בשנתיים-שלוש האחרונות. למשל ביום הקולנוע הישראלי של 2021 או בטרום-בכורה נוספת ממש בחודש שעבר. כל זה אולי אפילו לא ידוע לקהל שיגלה אותו כעת, משום שיבוא לראות שילוב בין קומדיה רומנטית, קומדיית סטלנים וקומדיה גריאטרית. או איך שקוראים לסרטי קומדיה בכיכובם של קשישים בלי להעליב אף אחד. שלמה בראבא מגלם בן גיל הזהב שמוכנס לבית אבות בניגוד לרצונו ומעוניין לשוב אל ביתו הישן. גישה אל קנביס רפואי מעלה במוחו רעיון להשגת מזומנים שיפתרו את מצבו, תוכנית בה הוא מערב דיירים נוספים וגם את בת הזוג של נכדו. מגלמת אותה ג׳וי ריגר והקאסט כולל בין היתר גם את דבלה גליקמן, גדי יגיל, אלון נוימן, אודליה מטלון ואנסטסיה פיין. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

משולש העצבות (Triangle of Sadness) – זוכה פסטיבל קאן האחרון וסרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים, או פשוט החדש של רובן אוסטלונד (״כוח עליון״, ״הריבוע״), כנראה יהיה הסרט המדובר של השבוע. הוא הרבה יותר נגיש ממה שהתארים לעיל גורמים לו להישמע, בתור דרמה קומית דוברת אנגלית וסאטירה על נושאים אוניברסליים כמו פערי מעמדות או תפקידים מגדריים. זה מתחיל עם זוג דוגמנים שנמצא במערכת יחסים מלאת מתחים (האריס דיקינסון שנמצא בכל מקום לאחרונה, ושרלבי דין שהלכה לעולמה במפתיע ובגיל 32 לפני כחודש). זה ממשיך עם הגיעו של הזוג לשייט תענוגות שהופך לשיט-סטורם, במובנים שאין לתאר מבלי לקלקל, כאשר העשירים והשטחיים מתערבבים עם אנשי השירות והתחזוקה של היאכטה הענקית. זה מגיע למחוזות שאמנם הזכירו לי כמה סרטים אחרים אבל אוסטלונד העניק להם את הטאץ׳ המזוהה עימו ואת הומור המבוכה שנצבע בשחור. וודי הרלסון הוא רב החובל השיכור, זלטקו בוריץ׳ מטרילוגיית ״פושר״ הוא אוליגרך שגונב את ההצגה לפרקים, ובאמת שכל תפקיד פה הוא הצגה בפני עצמה. האמינו לסקירה של עופר מירושלים, או שמעו לי שזה סרט שצריך לראות ועם קהל שואג מצחוק ונחרד מגועל (גם אם הוא פחות טוב בעיניי משני הקודמים של הבמאי השוודי).

לוחמת (The Woman King) – גם סרטים אמריקאיים עולים השבוע, למשל זה שעלילתו מתרחשת באפריקה היסטורית. זוכרות וזוכרים את משמר המלוכה הנשי של וואקנדה ו״הפנתר השחור״? הן לא רק חוזרות לקולנוע בחודש הבא בסרט ההמשך, אלא מבוססות על לוחמות אמיתיות ששלטו בממלכת דהומיי (כיום בנין) במאה ה-19. כלומר, עדיין היה מלך ממין זכר (ג׳ון בויגה במקרה של הסרט), אבל כוחו השתמר בעקבות הגרסה האפריקאית הזו של האמזונות, אותן מובילה בסרט ויולה דייויס במצברוח קרבי במיוחד. היא מגלמת את הגנרלית שצריכה לא רק להגן על הקיים אלא גם להכשיר דור חדש של אגוג׳יי, אותן לוחמות עשויות ללא חת, בתקופה מורכבת מבחינה פוליטית בגלל בואם של סוחרי עבדים מיבשות אחרות. עוד בקאסט: לאשנה לינץ׳ מסרטי מארוול ובונד האחרון, תוסו אמבדו ושילה אטים מסדרת המופת ״מחתרת המסילה״, והירו פיינס טיפין מסדרת סרטי ״אחרי ש…״, אם למנות כמה. את הסרט ביימה ג׳ינה פרינס-בייתווד (״משמר האלמוות״) וכתבה דיינה סטיבנס (״אבהות״).

אין גברים כאלה (BROS) – קבלו את הקומדיה הרומנטית הגאה הראשונה מבית אולפן גדול, שבה השחקנים הם גייז ושמיועדת לקולנוע ולא לסטרימינג. תואר קצת מורכב אבל צריך לדייק, כי קומדיות רומנטיות על ועם להט״בקים כבר היו לנו, אפילו במימון הוליוודי ובטח שעצמאיות. האמון הוענק לבילי אייכנר, הידוע גם כ״בילי ברחובות״, קומיקאי ושחקן שכתב את התסריט וליהק את עצמו לתפקיד הראשי. לא שאני חושב שהייתה לו בעיה לשכנע את הבמאי ושותפו לכתיבה, ניקולס סטולר (״קח את זה כמו גבר״, ״שכנים״). הטריילר לא חושף יותר מדי, העלילה מתוארת פשוט בתור מפגש בין שני גברים עם בעיות מחוייבות שפוצחים בקשר זוגי, ולצד הניסיון לנרמל אפשר לקוות שהערפול נועד להציע הפתעות לקהל בסרט עצמו. לוק מקפרליין מככב לצידו של אייכנר בתור העזר כנגדו. ייתכן שתזכרו אותו מן הקומדיה הגאה של נטפליקס שלא יועדה לקולנוע ולכן לא קטפה את התואר לסרט הנוכחי, ״רווק נצחי״.

אין גברים כאלה

מכתב אהבה (The Love Letter) – קומדיה צרפתית המוצגת שנשמטה מהרשימות שלי, ולא בצדק, אז אוסיף אותה כעת יחד עם בקשת סליחה. גרגורי מונטל, או גבריאל מ״10 אחוז״ בשמו האמיתי עד כמה שידוע לי, מגלם גבר אבוד ומאוהב. הוא מתדפק על הדלת של האקסית שלו (אנאיס דמוסטייר מ״אליס וראש העיר״), שלא רוצה אותו יותר, ומתיישב בבית הקפה המשקיף על חלונה כדי לכתוב לה את רגשותיו. כאן הסרט כבר נשמע כמו מד״ב משום שהבעלים של המקום (גרגורי גדבויס מ״דלישס״) לא רק מסתקרן מן המכתב אלא גם מסייע לו ומעודד את פרץ היצירה. כמובן שקומדיה צרפתית לא תהיה שלמה בלי עוד ועוד צלעות במערכת היחסים הזו. סרטו של ז'רום בונל.

אהבה ראשונה (First Love) – מחליפים תקליט עם סרט לבני ולבנות הנעורים, לפני רצף של שלושה סרטי ילדים. כמשתמע משמו, זהו סיפור אהבה של שני תלמידי תיכון, בגילומם של סידני פארק והירו פיינס טיפין (שוב הוא). החבוב ממציא פתק שמוציא את הגברת הצעירה מהשיעור בטענה שהמנהל מחפש אותה, לא ברור למה זה חלק מהתקציר, בעוד על אהבתם המלבלבת מעיבה העובדה ששניהם התקבלו לשני קולג׳ים שונים. מקווה שהם ישרדו את זה, הכל תלוי בבמאי והתסריטאי איי-ג׳יי אדוארדס. תאמינו או לא אבל הוא ערך שני סרטים של טרנס מאליק (״אל הפלא״, ״אביר הגביעים״), אז ייתכן שיהיה פיוטי מן הצפוי.

טד החוקר החופר חוזר (Tad The Lost Explorer and The Emerald Tablet) – השלישי בסדרת האנימציה הספרדית, לא שתדעו כי הדיבוב בעברית, מאתגר את המפיצים למצוא שמות שיבלבלו אותי כהוגן. שזה דווקא מתאים כי הסדרה החלה עם ״טד החוקר המבולבל״ ב-2012, הפכה להיות ״טד החוקר החופר״ בסרט ההמשך מלפני כחמש שנים, והנה עכשיו הוא חוזר. כך גם הבמאי אנריקה גאטו (״גולשים על הירח״), שממשיך עם הדמות הזו מאז סרטים קצרים לפני שני עשורים. אותו טד, ששם משפחתו ג׳ונס אבל אינו קשור לאינדיאנה, מחלל קבר של מומיה ומביא קללה עליו ועל חבריו / הדמויות שאסף בסרטים הקודמים. אני מניח שהוא ירצה לתקן את המעוות וזו תהיה העלילה.

משפחה בהחלפה 2 (Monster Family 2) – גם הסרט הגרמני-בריטי הזה הוא המשכון לסרט מ-2017, ״משפחה בהחלפה״ כפי שאפשר היה לנחש, ששמו מסביר את עלילתו. בסרט הראשון, מכשפה קיללה משפחה נורמטיבית והפכה את כולם למפלצות: אבא פרנקנשטיין, אמא דרקולה, בת מומיה ובן איש-זאב. בסרט ההמשך הם צריכים לשוב לצורתם המפלצתית כדי להציל את אותה המכשפה מפניה של ציידת מפלצות, ואל תשאלו אותי איך זה לא מסכן אותם יותר מאשר אם היו נשארים בני תמותה. בימוי: הולגר טאפה (״ג'ננה בסוואנה״, שהפך לקאלט בימי סריטה הראשונים בלי שבכלל ראינו אותו).

ראביט גיבור של כולם (Rabbit Academy) – בצירוף מקרים קוסמי ממש, כזה שאולי יגרום לי לצום ביום כיפור הבא, סרט ההמשך של ״סופר ראביט״, שעלה לאקרנים באותו שבוע כמו ״משפחה בהחלפה״, מגיע אל בתי הקולנוע יחד עם ההמשכון של הסרט לעיל. מה שמייצר מדור תאום לזה של תחילת אוקטובר 2017, גם הוא היה צפוף במיוחד, מה שגורם לי להאמין בתיאוריה לפיה אנחנו בטיימליין חלופי שאיזה נוסע בזמן מנסה לתקן שוב ושוב ורק מקלקל עוד יותר. זאת לעומת עלילת הסרט, המתמקדת באותו בית ספר לארנבי פסחא מהסרט הקודם, שטקס בחירת מנהליו לא הולך כמתוכנן ומשחיר את ביצת הזהב. זה הגיוני בערך כמו השם של הבמאי ואיתו נסיים – אוטה פון מינכאו-פוהל.