סרטים חדשים: ״בוטיק פריז״, ״אלביס״, ״בלאק-פון״, ״לומדת לעוף״, ״הפלא מפריז״, ״תזכו לשנים רבות״

השבוע עומד עד כה בסימן הפסטיבלים שהיו, עם פרידה של עופר מפסטיבל סרטי סטודנטים ושלי מטרייבקה. לכן זה רק טבעי שנצפה קדימה אל הפסטיבלים והאירועים של סוף השבוע הזה וגם קצת של החודש הבא, עם חדשות מירושלים. לפני ששת הסרטים החדשים שמצטרפים אל בתי הקולנוע מחר, שימו לב גם לנעשה בסינמטקים. תוכלו לראות שם בטרום-בכורה את הסרט הישראלי ״איך נתת לזה לקרות״, שביימו בני הדודים יאיר אשר ואיתמר לפיד והוקרן לראשונה בפסטיבל ירושלים הקודם, וגם את ״טנטורה״ של אלון שוורץ מפסטיבל דוקאביב/סאנדנס האחרון. האחרון יוקרן גם בקולנוע לב, ואת רשימת סרטי השבוע בהפצה רחבה יותר יפתח גם כן סרט ישראלי. אחריו עמיתיו הבינלאומיים, כמה אירועים בקרוב וברחוק וגם צפייה ביתית לסיום, כרגיל.

בוטיק פריז – שש מועמדויות לפרס אופיר היו אמורות לשים כל סרט על הרדאר, אבל באופיר שדיכאה המגפה ב-2020 זה לא היה פשוט. מאז חיכה סרטו של מרקו כרמל (״אחותי היפה״) ליומו בשמש, לא כולל טרום בכורות כמו יום הקולנוע הישראלי דאשתקד. היום הזה מגיע מחר, אז אפשר יהיה לחזות בקומדיה הירושלמית בכיכובה של נלי תגר. מפגש שלה עם פריזאית המבקרת בישראל, בגילומה של ג'וזפין דריי, מוביל לשינוי בחייהן כאשר הן עדות להתכתבות אסורה בין גבר נוצרי ונערה חרדית דרך פתקים בכותל המערבי. איפשהו בין ״מכתוב״ ו״אלוהים יקר״, הכותל מתחיל להגשים משאלות ליוצרי קולנוע בישראל. את התסריט כתבו אורית בינדרמן-פאר ופאולה זימרמן-טרגובניק, ועל המסך תמצאו בתפקידי משנה את מוריס כהן, בת אל מוסרי, אנחל בונני, אריה צ׳רנר. התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

אלביס (Elvis) – מוכנות ומוכנים ל-159 דקות של באז לורמן לוחץ על דוושת הגז? למי שלא ברחו לסרט הבא ברשימה, מדובר בביוגרפיה של לא אחר מאשר מלך הרוקנרול, אלביס פרסלי, במה שאמור להיות תפקיד הפריצה של אוסטין באטלר (לשעבר ב״היו זמנים בהוליווד״ ו״המתים אינם מתים״, בקרוב ב״חולית: חלק 2״ בתור פייד-ראותה הארקונן). אם תרצו לדעת כיצד הפך הילד ממיסיסיפי לתופעה מוזיקלית ואיך סיים את חייו מוקדם מהצפוי והרצוי בלאס-וגאס, זו כנראה אחת הדרכים לעשות זאת. טום הנקס מתחבא בתוך חליפת שומן כדי לגלם את האמרגן של אלביס, אוליביה דה ג'ונג היא פרסיליה (פרסלי, לא מלכת המדבר), ועוד הרבה שחקנים מוכרים מעולם הקולנוע מגלמים דמויות מוכרות מעולם המוזיקה. נשמע כאילו צריכה להיות לנו סקירה על זה, אם אחד מאיתנו יהיה אמיץ ופנוי מספיק.

בלאק-פון (The Black Phone) – השאלה המרכזית שלי השבוע היא למה קשה לתרגם ״הטלפון השחור״, לסרט שאינו קרוי על שם מקום, מוסד, אדם או כל סיבה אחרת לתעתק. ואם כבר נבחר תעתיק לא הכרחי, שהיה ״בלק-פון״ עד לא מזמן והצמיח א׳ משום מה, לאן נעלם היידוע? אולי הוא נחטף בידי הנבל של הסרט, אותו מגלם איתן הוק מאחורי מסכה מפחידה לכאורה. הטלפון השחור מהכותרת הוא אביזר שיתגלה כבעל חשיבות בעלילה העוקבת אחר פרבר אמריקאי אפור הסובל ממכה של חטיפת ילדים. אבל אולי הילדון שנעקוב אחריו לאורך מספר דקות לא מבוטל, זה עם האחות שיש לה חזיונות על-טבעיים, יהיה זה שייתן לו פייט. אם זה נשמע כמו סיפור של סטיבן קינג, זאת משום שאת הסיפור הקצר עליו מבוסס הסרט כתב בנו, ג׳ו היל. הבמאי סקוט דריקסון שב אל עולמות האימה מהם בא (״רוח זדונית״) אחרי הרפתקת ״דוקטור סטריינג׳״ עם מארוול, ושב לעבוד עם שותפו לתסריט סי. רוברט קרגיל. לירון שיבצה את הסרט הזה כחשש העיקרי שלה הקיץ.

לומדת לעוף (Penguin Bloom) – ברוכים הבאים לאיזור הדמדומים של המדור, עם צמד מקרים מוזרים. הראשון הוא סרט שלפחות בארה״ב הופץ בנטפליקס, אבל כפי שהעירו לי אי אז בינואר של השנה שעברה, כנראה שלא בישראל. אני מניח שמה שכתבתי עליו אז לא השתנה: נעמי ווטס מגלמת אישה שתאונה הופכת אותה למשותקת בגפיים התחתונות. בעוד היא ומשפחתה מתקשים להסתגל לשינוי, הם מאמצים עקעק שאיבד את היכולת לעוף אבל ילמד אותם דבר או שניים על מטפורות ואלגוריות. הסרט מבוסס על ספר באותו השם, ביים אותו גלנדין אייוין ומככבים בו לצד ווטס אנדרו לינקולן וג׳קי וויבר, בין היתר.

הפלא מפריז (Fahim) – השם חדש, אבל זה סרט שכבר הופץ לרגע בישראל הפותחת בחשש את אולמות הקולנוע לפני שנה וקצת. אז קראו לו ״פאהים – הרחק מהבית״ אבל זה בהחלט אותו סרט כמו זה שמגיע אל בתי הקולנוע השבוע. אז שוב כפי שכתבתי עליו בזמנו: סרטו של פייר-פרנסואה מרטין-לאבאל (שהוא בנאדם אחד למען הסר ספק) המספר את סיפורו של בן לפליט בנגלדשי המגלה כשרון יוצא דופן למשחק המלכים, בזמן שאביו מסתבך עם הרשויות והמורה שלו מוצא דרכים להרגיז את הילד. ז׳ראר דפרדייה הוא המורה וגם איזבל נאנטי, כאשר את עילוי השחמט הצעיר מגלם אחמד אסאד.

תזכו לשנים רבות (Jug Jugg Jeeyo) – למרות השם הכשר למהדרין, הכותרת בלעז אולי מסגירה שמדובר בסרט ההודי להפעם. הקומדיה מתרכזת סביב זוג צעיר שרוצה להתגרש (וארום דהוואן, קיארה אדבני) אבל מתקשה לספר למשפחה. העיתוי הלא מוצלח הוא חתונה משפחתית, בה הוריו של הבחור (אניל קאפור וגיטו סינג, שניהם אגדות מסך בהודו ומחוצה לה) מכינים להם הפתעה דומה. הבמאי הוא ראג׳ מהטה וכיוון שזה סרט בוליוודי דובר הינדי אני יכול רק להניח שאין טיגרסים ממוחשבים נוסח ״RRR״ (אבל שיר הנושא בטריילר קצת הזכיר לי את ״נאטו נאטו״, מעניין אם זה בכוונה).

״משולש העצבות״

פסטיבל ירושלים – שיתקיים השנה בין ה-21 וה-31 ביולי, הכריז על סרט הפתיחה שלו הבוקר. מדובר בזוכה הטרי בדקל הזהב של קאן, סרטו החדש של רובן אוסטלונד, ״משולש העצבות״ (Triangle of Sadness). אחרי ״משחק״, ״כוח עליון״ ו״הריבוע״ כבר אפשר לדעת למה לצפות מהאשף השבדי, אבל אם להאמין לדיווחים מקאן הוא בכל זאת הצליח להפתיע את שוכני הריביירה הצרפתית ויקוו לעשות את אותו הדבר בבריכת הסולטן בירושלים. הסרט מתואר כסאטירה על האלפיון העליון ועוקב אחר דוגמן ודוגמנית המצטרפים אל שיט תענוגות לעשירים בלבד, בהובלת רב-החובל השיכור וודי הרלסון, שלא משייט כמתוכנן. זו הפעם הראשונה שאוסטלונד מביים באנגלית ואת הסרט יפיצו בהמשך השנה רשת בתי קולנוע לב. נמתין בקוצר רוח להודעות נוספות מירושלים, לרוב אחרי סרט הפתיחה מוכרזת התחרות הישראלית ואחריה התוכניה כולה.

פוליש-זום – או זום פולני ‎‎Polish Zoom כפי שבחרו לקרוא לו השנה, הוא אירוע די קבוע בלוח השנה הסינמטקי בשיתוף המכון הפולני. נדמה לי שלא כתבתי עליו החודש עדיין וממש היום הוא מגיע לסינמטק תל אביב למשך כשבוע. זה אומר חמישה סרטים תוצרת פולין, שלדעתי טרם כתבנו עליהם או אפילו ראינו: ״ללא עקבות״ (Leave No Traces), ״אני לא בוכה״ (I Never Cry) ו״כל הפחדים שלנו״ (All Our Fears) הם השלושה החדשים, ואת התוכניה משלים צמד של יז'י קבלרוביץ' – ״האכסניה״ (Austeria), ו״רכבת לילה״ (Night Train). עוד על הסרטים ומועדי הקרנה בסינמטק החביב עליכם ועליכן, הנה השיבוץ של תל-אביב לשם דוגמה.

סופשבוע גאווה – זוכרות וזוכרים שאנחנו עדיין בעיצומו של חודש הגאווה? למקרה שלא, פסטיבל הקולנוע הגאה כאן כדי להזכיר עם מהדורה קיצית ומרעננת בין ה-23 ל-25 ביוני בסינמטק תל אביב. היא תכלול את ״סרט בנות״ של אלי האפסלו בטרום-בכורה כסרט הפתיחה, המצוי בעיצומו של סיבוב עולמי שהחל בסאנדנס וברלין, חגיגות 15 שנים ל״שורטבאס״ של ג'ון קמרון מיטשל, הקרנה של ״נרקיס ורוד״ לזכרו של ג'יימס בידגוד שהלך לעולמו, וסרטים חדשים נוספים שעל חלק מהם כתבנו כמו ״רוח יבשה״ ו״אהבה, כישופים וכל השאר״, לצד כאלה שלא, דוגמת ״תפוח אדמה חולם על אמריקה״ מן המהדורה הקודמת של הפסטיבל. פרטים נוספים והזמנת כרטיסים באתר TLVFest הקבוע.

סרטים חדשים ב-VOD

בן קראמפ: לוחם זכויות (Civil: Ben Crump) – הישר מבכורה בטרייבקה אל נטפליקס שלשום, חלק מגל סרטים שיגיעו מהפסטיבל אל פלטפורמת הסטרימינג. מושא סרטה התיעודי של נדיה הולגרן הוא עורך הדין בנג׳מין קראמפ, שנודע כאיש זכויות האזרח השחור באמריקה וייצג בין היתר את המקרים של ג׳ורג׳ פלויד ובריאנה טיילור. הבמאית עוקבת אחר פועלו בזירה בציבורית ובנסיונו להזכיר לארה״ב שחיי שחורים חשובים.

אירייזר: התחייה (Eraser: Reborn) – במעבר חד אנחנו נוחתים אצל יס בסרט שזמין כבר היום, ומחייה מותג עבר בו כיכב ארנולד שוורצנגר ב-1996. דומיניק שרווד מגלם את הגיבור הפעם, אדם שעבודתו היא ״למחוק״ אנשים הצריכים להיעלם מעל פני האדמה מבלי להשאיר עקבות. המשימה שלו היא אשת ראש משפחת פשע (ג׳קי ליי) אבל בגידה כפולה משנה את משימתו להגנה על המטרה שלו והצלת חייו שלו. סרטו של ג'ון פוג, שעיקר תהילתו היא כתיבת ״רולרבול״ או אולי שותפות בהפקת ״מהיר ועצבני״ הראשון.

לא שמה זין (Zero Fucks Given) – נישאר בספריה הענקית של yes אבל נקפוץ לתאריך של מחר (23.6) אז מצטרפת להיצע הדיילת המחופפת שמגלמת אדל אקזרקופולוס (בתמונה לעיל). עופר כתב עליו במסגרת פסטיבל ירושלים הקודם, אבל בקצרה: הסרט של עמנואל מאר וז׳ולי לקוסטר מציג את אותה דיילת בחברת לואו-קוסט שעושה את מה שמבטיחה הכותרת בכל תחום בחייה, עד אשר אין לה ברירה אלא לצאת מהאדישות כדי לא לאבד את עבודתה.

האיש מטורונטו (The Man From Toronto) – נסיים עם נטפליקס שגם התחילו את החלק הזה של המדור, בסרט של שישי (24.6) המתקרב. כנראה שדוויין ג׳ונסון היה עסוק משום שלצד קווין הארט מככב בקומדיית האקשן הזו וודי הרלסון, שכבר הוזכר לעיל. הארט הוא הגיבור שנקלע לסיטואציה מאוד לא נעימה, כאשר הוא מזוהה בטעות בתור ״האיש מטורונטו״ – ומצופה ממנו לענות ולהרוג אדם. הרלסון הוא המתנקש חסר הרחמים לו שייך הכינוי הזה, המחליט להשתמש בטעות בזיהוי לטובתו. פטריק יוז (״שומר הראש ואשתו של המתנקש״) ביים.