סרטים חדשים: ״סמטת הסיוטים״, ״שרלטן״, ״מאסר בית״, ״המשימה״, ״שערוריה: סיפורו של עיתון״

חודש ינואר מסתיים באווירה חורפית, כולל השבתת הסינמטק שם היום, שזה חבל כי התבטלה אחת ההקרנות לסרטה המעולה של אנדראה ארנולד, ״פרה״ (נותרו שתיים אחרונות בשבת וראשון). גם פסטיבל סאנדנס שרק התחיל כבר תיכף נגמר, אז הגיע העת שאתחיל לדווח משם על מה שאני רואה (ב״הארץ״ כבר התחלתי למעשה) ואת זאת אעשה כאן בקרוב. לפני כן יש לנו חמישה סרטים חדשים להתייחס אליהם, ועוד אחד שמצאתי לו רק הקרנות ספורות אז אולי נחכה להפצה קצת יותר סדירה. זהו ״בלתי נתפס״ (Untouchable), הסרט התיעודי על עלייתו ונפילתו של הארווי ווינסטין, סרט שכתבתי עליו לפני יותר משלוש שנים ולמעשה צריך לעדכן את כתוביות הסיום שלו לכל הפחות. אחרי סרטי הקולנוע, צמד אופציות לצפייה ביתית שהן, כמו תמיד, יותר לקט מאשר ההיצע המלא. פשוט שאלו אותי לגבי זה אז חשבתי להבהיר.

סמטת הסיוטים (Nightmare Ally) – בתזמון מעניין, יחד עם טריילר לסרטו הבא (״פינוקיו״ עבור נטפליקס), סרטו הנוכחי של גיירמו דל טורו מגיע ארצה סוף סוף. זה קורה אחרי סיבוב קצר מדי בארה״ב שהתחלף בגרסת שחור-לבן כדי למשוך את הקהל שהלך אל ״ספיידרמן: אין דרך הביתה״ במקום. הבמאי המקסיקני מעדכן את העיבוד לספר שעליו היה מבוסס סרט הוליוודי מ-1947, שהתגלה מחדש בידי סינפילים רבים בעקבות הגרסה החדשה. בראדלי קופר מגלם מנטליסט/אמן חושים/כל שם אחר לרמאים שעובדים בקרנבלים, החובר אל פסיכיאטרית (קייט בלאנשט) כדי למצות את הפוטנציאל שלו לשטות באנשים. יותר מן התקציר המטעה הזה לא כדאי לדעת על הסרט המסתורי, מלבד שהוא מתרחש בעולם הקרנבלים האפל ומככבים בו גם ווילם דפו, טוני קולט, רוני מארה, ריצ׳ארד ג׳נקינס, רון פרלמן, טים בלייק נלסון ועוד. אולי לא מיד אבל תהיה לנו סקירה כמובן.

מאסר בית (House Arrest) – סרטו של אלכסיי גרמן הבן (״דובלטוב״, ״תחת עננים חשמליים״) יוצא להפצה סינמטקית ואין מאושר ממני. כזכור, זה אחד הסרטים החביבים עליי מפסטיבל קאן האחרון, קרוב לצמרת במסגרות המשנה מבחינתי, ומאוד שמחתי שגם בפסטיבל חיפה העריכו והציגו אותו. מתוך ידיעה שאתבזה בפני דוברי ודוברות הרוסית שיקראו את זה, שם הסרט במקור (Дело) מורכב יותר מאלה שנבחרו לו בשפות אחרות, משום שכמו המילה Case או Deal באנגלית הוא מרמז על משמעויות סמוכות – עניין, מקרה, עסקה, פרשיה, הליך וכן הלאה. כל המילים הללו מתאימות לתיאור העלילה, העוסקת באינטלקטואל השרוי במעצר בית בשל עניין שיתברר באמצעות הליך ממושך, כאשר הפרשיה מובילה מתנגדים ותומכים אל פתחו ועסקה לא נראית כמו אופציה מבחינתו. מראב נינדזה הגיאורגי פשוט נפלא בתפקיד הראשי וכך גם כל החלטת בימוי ותסריט. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

שרלטן (Charlatan) – באופן משעשע, הכותרת הזו יכולה להתאים לתדמית שמנסים להדביק לגיבורי הסרטים שתוארו לעיל. אבל מדובר למעשה בסרטה של אניישקה הולנד, שהיה נציג צ׳כיה לאוסקר לפני שנתיים והפציע בפסטיבל לסרטי נשים לפני כשנה. אחד הנתונים הללו מעט מבלבל משום שהולנד, למרות שמה, היא בכלל פולניה ויעידו על כך סרטיה הקודמים ("באפילה", "עקבות"). מצד אחר, יש לה קריירה בינלאומית כולל בארה״ב אז מה רע בצ׳כיה. במיוחד צ׳כוסלובקיה, בה מתרחשת העלילה הנסובה סביב יאן מיקולשק, רופא ורוקח שהיה באמת והידע שלו בצמחי מרפא קסם לשלטונות הטוטליטריים ששלטו במדינה בשנות ה-40 וה-50. הנטיות המיניות של הגיבור, בגילומו של איוון טרויאן, גם הן חלק מהותי מסיפורו.

המשימה (The Vault) – בזכות התרגום הלא-ישיר מתקבלת עלילת הסרט בשלמותה: משימה שהיא כספת. לא סתם כספת, אלא זו המצויה בבנק השמור בספרד. לכן הדרך היחידה לשדוד אותה היא בזמן משחק גביע העולם בכדורגל בזמן שהספרדים עסוקים בעידוד נבחרתם. או לפחות זה הרעיון שהוגה הצוות בסרט, המורכב מפסיפס דובר אנגלית וספרדית בעיקר: פרדי היימור, סאם ריילי, ליאם קנינגהם, אסטריד ברג'ס-פריסבי (״קינג ארתור״) ולואיס טוסאר שהוזכר כאן ממש לפני שבוע. הבמאי הוא הקטלוני ז'אומה בלאגרו (״REC״, ״סכנה מבפנים״).

שערוריה: סיפורו של עיתון (Scandalous: The Untold Story of the National Enquirer) – לא סתם עיתון כפי שנטען בשמו העברי של הסרט כי אם הנשיונל אינקוויירר, אחד הצהובונים המפורסמים באמריקה שעשוי לחגוג מאה שנות רפש וחדשות כזב בהמשך העשור. עיתון, אם אפשר לקרוא לו כך, שפיברק ידיעות ושילם למקורות, אבל גם ביצע תחקירים אמיתיים וחשובים במקרה של סלבריטאים מסוימים. הדוקומנטריסט והסופר מארק לנדסמן אחראי על הבימוי ובאופן שכמעט משעשע אותי, בדגש על כמעט, נראה שטקטיקת המכירה והשיווק של הסרט זהות לאלו שהוא לועג לעיתון עליהן. לא שיש בכך כדי להעיד על הסרט עצמו, שמגיע אלינו טרי טרי הישר מ-2019.

סרטים חדשים ב-VOD

נפילה (Falling) – סרטו הראשון כבמאי ותסריטאי של השחקן ויגו מורטנסן חוגג שנתיים לבכורתו בפסטיבל סאנדנס, ולכבוד זאת מגיע אל ה-VOD של yes מחר (27.1), אחרי הקרנות בסופש הגאה. הוא גם מככב בתפקיד הראשי כאיש משפחה הנאלץ לעזוב הכל ולטפל באביו שזכרונו בוגד בו. האב (לאנס הנריקסן) לא מודע למצב ומקניט בכל הזדמנות את בנו ואת בן הזוג שלו (טרי צ׳ן), כאשר גם הבת (לורה ליני) סובלת. העבר של המשפחה יצוף בדרכה לנסות ולדמיין עתיד אפשרי לפטריארך שלה.

החברה הכי טובה שלי, אנה פרנק (My Best Friend Anne Frank) – ביום שלישי ה-1 בפברואר ינחת בנטפליקס הסרט ששמו מסביר את תוכנו, הפקה הולנדית בניצוחו של הבמאי בן סומבוחארט (״תאומות״). הסרט מבוסס על זכרונותיה של חנה/הנלי גוסלר, שהייתה חברתה הקרובה של אנה פרנק, הנערה שלא מפסיקה לרתק את הקולנוע בכלל ואת העם היהודי בפרט, גם 77 שנים מאז נספתה בשואה. את שתי החברות הבלתי נפרדות מגלמות אייקו בימסטרבור וג׳וזפין ארנדסן, בתקופה בה משפחת פרנק שהתה בהולנד עד שנלכדה בידי הנאצים.