סרטים חדשים: ״נתראה בשמחות״, ״ריספקט״, ״לשחרר את גאי״, ״לא לנשום 2״, ״אנטבלום״, ״מפרץ ההרפתקאות: הסרט״

קשה להעריך מה ייגמר קודם, החופש הגדול או הסבלנות של חובבי וחובבות הקולנוע, אבל בינתיים אנחנו נמשיך בשידורים כרגיל וכאילו אין איומים על עוד סגרים ועוד הגבלות ועוד נזק. ההיצע בבתי הקולנוע ללא ספק מיישר קו עם התחושה הזו, עם עוד שמונה סרטים חדשים. חשוב להזכיר שהכמויות הללו פירושן שזה גם אומר שהרבה מאוד מהצטרפים של השבועות האחרונים מתפוגגים מהר מדי. בהתחשב בכך ובאיומים לעיל, לא הייתי ממתין יותר מדי לפני הליכה לקולנוע לסרט המסויים שמעניין אתכם או אתכן, במידה ובתקווה שתרגישו בטוחים לעשות זאת. בענייני השבוע, תזכורת לחברי ולחברות האקדמיה להצביע בסבב הראשון של האופירים (הדדליין הוא הלילה) והפניית תשומת הלב לפוסט המתעדכן שלי על פסטיבל הקולנוע ירושלים, שמכריז הכרזות בקצב שאני מתקשה לעמוד בו.
מחוץ למניין אזכיר שני סרטים. אחד הוא ״סול״ שכיכב במדור בגרסת החזרה לשגרה, בזכות טרום-בכורות, שם פירטתי אודותיו אז לא אחזור על עצמי. השני הוקרן שוב ושוב בישראל בהזדמנויות שונות, לכן גם כתבנו עליו או לפחות את שמו כתריסר פעמים. שזה רק הולם במקרה של קומדיית לולאת הזמן ״פאלם ספרינגס״ (Palm Springs). בכל זאת, נעבור אל מחר.

נתראה בשמחות (Happy Times) – הסרט הזה ראשון כי הוא חצי-ישראלי, הפקה שמתרחשת וצולמה בארה״ב ועוסקת בערב מופרע אחד שעובר על חבורת חברים בלוס אנג׳לס. זה מתחיל בארוחת ערב שגרתית בבית יפה, מתמלא מתחים סביב נושאים כמו נדל״ן או זוגיות, והופך מקומדיה עוקצנית למשהו אחר לגמרי שאני אישית לא ראיתי בא וכמעט הרגשתי שפריצים של דם ניתזים לעברי. על חגיגת הטירוף מנצח מיכאל מאיר (״עלטה״), שגם כתב את התסריט יחד עם גיא איל (שמצידו הוסיף מוזיקה מקורית). זיו ברקוביץ׳ צילם והקאסט כולל בין היתר את: לירז חממי, מיכאל אלוני, אלון פדות, איריס בר, עידו מור, מייק בורשטיין וגם סטפי סלמה הצרפתייה, הלא היא סופיה לפרנס מהסדרה ״10 אחוז״. הסרט ערך את בכורתו המקומית בפסטיבל חיפה, שם כתב עליו עופר, ומאז חיכה כמעט שנתיים עד לרגע המיוחל הזה, במקביל למירוץ שלו בפרסי אופיר. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

לשחרר את גאי (Free Guy) – הרבה שחרורים יש לאחרונה בקולנוע, אבל אין קשר בין הנוכחי ובין ״לשחרר את שולי״ (שמתקרב למספרים נדירים בקולנוע הישראלי עם שלושה רבעים למיליון והיד נטויה). או ווילי. גאי, בגילומו של ריאן ריינולדס, הוא דמות במשחק מחשב שאינה יודעת שהיא כזאת. מבחינתו הוא כספר בבנק שנשדד בכל יום באופן אלים, עד אשר האקרית, אם הבנתי נכון, פורצת למשחק בדמותה של ג׳ודי קומר ומבקשת לשחרר את גאי מן האשליה שלו. ייתכן שהיוצרים ראו יותר מדי פעמים את ״המופע של טרומן״, או בישלו פה מסר על איך כולנו לכודים בעולם וירטואלי או כיצד התרופה לאלימות סביבנו היא להרבות טוב בעולם. תשאלו את הבמאי שון לוי (סרטי ״לילה מוטרף במוזיאון״) והתסריטאים מאט ליברמן (״להציל את חג המולד״) וזאק פן (״שחקן מספר אחת״). אוקיי, אם מחברים את כל הסוגריים מקבלים הסבר טוב יותר לקיומו של הסרט.

ריספקט (Respect) – מוכנים ומוכנות לעוד ביוגרפיה מוזיקלית? לא באמת שאלתי, הנה באה עוד אחת. הפעם על אגדת הרית׳ם אנד בלוז, האישה שלימדה את כולנו לאיית את המילה ריספקט, אריתה פרנקלין. ג׳ניפר הדסון, שההתעקשות שלה ושל סובביה על קריירת משחק היא חידה בעיניי, מגלמת את הזמרת המיתית, כך שמי שנהנים או נהנות לשמוע אותה שרה יוכלו לפחות לעשות את זה במהלך הצפייה. אבל אולי הפעם, טרם צפיתי. עוד סיבות לעשות זאת הם פורסט וויטאקר, אודרה מקדונלד, מרלון וויינס, טייטוס בורג׳ס, מארק מרון וכן הלאה. הבמאית היא ליזל טומי, שקפצה מהתיאטרון לטלוויזיה ועכשיו לקולנוע, והתסריט הוא מאת טרייסי סקוט-ווילסון.

לא לנשום 2 (Don't Breathe 2) – היה היה לפני כחמש שנים סרט אימה מקורי ודי נהדר, שהבמאי שלו עבר לעשות דברים אחרים. אז למה שהתסריטאי, רודו סיאגס, לא ייקח פיקוד על סרט ההמשך הכנראה בלתי נמנע. סטיבן לנג שב לגלם את נורמן, גבר עיוור החי בגפו שהיה נראה כמו מטרה קלה לשוד עבור גיבורי הסרט הקודם, אבל התגלה כקטלני מאוד בין כתלי ביתו. הפעם הוא מגדל ילדה יתומה שנחטפת ממנו, מה שמאלץ אותו לצאת להציל אותה. אני לא ממש מבין איך זה יעזור לו להיות עיוור הפעם, אבל אני מניח שצריך לצפות כדי לגלות.

אנטבלום (Antebellum) – סרט אימה נוסף לשבוע זה, הפעם עם קונספט שהיה נשמע מקורי אי אז כשהסרט ניסה את כוחו בהפצה בזמן המגפה. ז׳אנל מונה מגלמת סופרת מתח המקיצה במציאות מבעיתה עבורה, כקוטפת כותנה בתקופת העבדות. יש עוד כמה עניינים של ערבוב זמנים אבל אם הצלחתם או הצלחתן להימנע ממידע על הסרט עד כה ולמרות הכל, נשאיר את זה ככה. רק אוסיף שלצידה של מונה משחקות גם ג׳נה מלון, קירסי קלמונס וגבורי סידיבה, ושאת הסרט כתבו וביימו יחדיו ג׳רארד בוש וכריסטופר רנז, שהיו אחראים עד כה לקליפים וסרטים קצרים.

מפרץ ההרפתקאות: הסרט (PAW Patrol: The Movie) – קצת מפתיע שזה קורה רק עכשיו אבל סרט של סדרת הילדים הקנדית המונפשת, האהובה מזה שנים בכל העולם, מגיע אל בתי הקולנוע. למי שיש ילדים וילדות בגיל המתאים אין צורך להסביר במה מדובר, לכל השאר, חבורת גורי כלבים בעלי כישורים מיוחדים ומרשימים לעתים, וילדון בשם ריידר, נקראים לשלל משימות וחילוצים. עד כדי כך שזכרתי משום מה שהמותג נקרא ״יחידת חילוץ״ בעברית. אין צורך לספר מה קורה איתם הפעם, הצאצאים כבר הזמינו כרטיסים לבד, רק קחו בחשבון שזה מדובב לעברית אז לא תהנו/תסבלו מן הדיבוב של קים קרדשיאן וג׳ימי קימל, למשל. הבמאי הוא קאל ברונקר, בתקווה שזה חשוב.

סרטים חדשים ב-VOD

CODA – הסרט החדש בשירות אפל TV+ היה שיחת השיחות בפסטיבל סאנדנס האחרון. סרטה של שאן הדר (״טלולה״) זכה בארבעה פרסים בתחרות העלילתית: הסרט הטוב ביותר, הבימוי, האנסמבל וחביב הקהל. העלילה תישמע מוכר להרבה ישראלים, שכן מדובר ברימייק אמריקאי של ״משפחת בלייה״ הצרפתי שהיה להיט בקנה מידה מקומי. שם הסרט הוא ראשי תיבות של ילד-ה להורים חירשים (Child of Deaf Adults) והוא אכן מתמקד בנערה שומעת במשפחה חירשת, החולמת להגשים את רצונה להיות זמרת אך יודעת שמשפחתה תלויה בה ולא תבין את החלום. אמיליה ג׳ונס הבריטית בתפקיד הראשי (בתמונה לעיל), בעוד את המשפחה החירשת מגלמים שחקנים שונים ביכולתם, בהובלת זוכת האוסקר מרלי מטלין (״ילדים חורגים לאלוהים״), אחת מהסיבות שהסרט עשה לאמריקאים טוב על הלב.

דייויד ביירן: אוטופיה אמריקאית (David Byrne's American Utopia) – בנושא דומה, הגרסה המצולמת של המופע הבימתי מרומם הרוח ומשובב הנפש של דייויד ביירן זמינה ב-yes החל משלשום ושכחתי לציין זאת. על ההתמוגגות המוחלטת שלי מן המופע של איש הטוקינג הדס, בבימויו של ספייק לי, כתבתי בסיכום השנה הקודמת שלי. בקצרה: זו התעלות מוזיקלית וגם צפייה מאוד קולנועית בעיניי.

תועים באפלה / לשוטט בחושך (Wander Darkly) – ממש היום (11.8) אפשר יהיה למצוא ב-HOT ובסלקום tv את הסרט הזה, בשני השמות השונים (אל מחוזות יס הוא יגיע ב-26.8). מדובר בדרמה מאת טארה מיאלה, ובה סיינה מילר ודייגו לונה מגלמים זוג החווה קשיים בזוגיות ואחרי לידה. בשילוב בין מסע רוחני אל תוך הזכרונות שלהם, ומה שנראה בטריילר כמו תאונה קטלנית המשגרת את תודעתם למקום אחר, הם יבחנו מחדש את חייהם ואת אהבתם.

בוא לשחק (Come Play) – מחר (12.8) תוכלו למצוא את דרמת האימה הזו אצל יס וסלקום tv, אלא שאחת מהן החליטה לקרוא לו ״ילדים במלכודת״. נחשו מי, אין צורך לתייג, רק לתהות. בכל מקרה, אור כבר כתב על הסרט של ג'ייקוב צ'ייס, בו ילד בודד שהוריו מצויים בפרידה משוכנע שיש שד הכלוא בטלפון הסלולרי שלו, במסגרת אימת החודש של נובמבר האחרון. אז כל שנותר לי הוא להפנות לשם.

בקט (Beckett) – נסיים כמו שאני מסיים כל ערב, מול נטפליקס, שהחליטו לעשות מעשה ולהפיק גרסה מרהיבה על חייו של המחזאי סמואל בקט, ואני סתם מקשקש זה ממש לא הסרט הזה. יש יותר סיכוי שיגיע גודו מאשר התרחיש המתואר. בקט הנ״ל הוא ג׳ון דייויד וושינגטון, תייר אמריקאי ביוון המקיץ מתאונת רכב בלי חברתו ועם מטרה על גבו. הוא ינסה לברר מה לעזאזל מתרחש בזמן שהוא נס על חייו, במותחן של פרננדו צ׳יטו פילומרינו (״אנטוניה.״), בו אפשר למצוא גם את ויקי קריפס, אליסיה ויקנדר ובויד הולברוק. שישי ה-13.8 בנטפליקס.