סרטים חדשים: ״הציור״, ״גיבור חייה״

פסח שמח וגם כמעט אפריל שמח, רק היזהרו מהתאריך של מחר ונוכל להתחיל לפנטז ברצינות על שובם המלא של בתי הקולנוע. זה הרי התאריך שמכרו לנו מזמן, אמצע אפריל, ונותר רק לראות מה יקרה עם שובו אל הכותרות. עד אז, יש בתי קולנוע שכבר פתוחים מדי פעם, יש סינמטקים, ויש המוני סרטים חדשים לצריכה ביתית. אז נלך לפי הסדר ובמאמר מוסגר, די משונה לי לכתוב את הפוסט הזה על וויי-פיי ישראלי, אחרי שנה וחצי מאז הפעם הקודמת שזה קרה. לכן אני מהמר שכן יפתחו עד הסוף את האולמות, זה רק הולם שאני בארץ אבל לא אוכל ללכת לקולנוע עד בוא התו הירוק.

הציור (The Burnt Orange Heresy) – לא רק קולנוע לב תל-אביב, גם לב סמדר משתתף בהרצה השבוע, עם הסרט ״דני קרוון״. המצטרף החדש אל ההיצע הוא סרטו של ג׳וזפה קפוטונדי (״השעה הכפולה״), שסגר את פסטיבל ונציה 2019 וכמעט פתח את פסטיבל אפוס 2020 לפני שנה (הקורבן התרבותי הראשון של המגפה). כתבתי עליו אז בלי חיבה ובקצרה והוא כמובן דהה בזכרוני, אז רק אזכיר שמדובר במותחן מסתורין בנבכי עולם האמנות. באופן ספציפי יותר, מעשה במבקר אמנות (קלאס בנג) שגורלו שפר עליו – גם קשר חדש עם חובבת אמנות הנופלת בקסמו (אליזבת׳ דביקי) וגם מפגש עם אספן אמיד (מיק ג׳אגר) שיכול לחבר אותו אל צייר מתבודד וסרבן ראיונות (דונלד סאתרלנד). את התסריט כתב סקוט בי. סמית׳ (״סיביר״) על פי ספרו של צ׳ארלס ווילפורד.

גיבור חייה (The Lost Prince / Le prince oublié) – רשת מובילנד ממשיכה עם הקרנות בסניפים של חיפה, נתניה וכרמיאל ומוסיפה סרט חדש להיצע (וגם מזנון, למקרה שתהיתם אם זו הסיבה ששאר הקולנועים סגורים). סרט ההרפתקאות הקומי והמשפחתי שמתווסף להיצע שלהם מגיע מבית היוצר של מישל הזווניציוס, הבמאי שלא נח בחיקו של ז׳אנר אחד (״OSS 117״, ״הארטיסט״, ״החיפוש״, ״יוצא מן הכלל״). כמובן שזה אומר שגם זוגתו, ברניס בז׳ו, שותפה ליצירה, אבל מי שמככב הפעם הוא עומאר סי. הוא הנסיך האובד מן הכותרות, או גיבור חייה בעברית משום מה, אב המספר לבתו הקטנה סיפורי אגדה קסומים בהם הוא מככב כדמות המרכזית וסוחף אותה בדמיונו. אלא שהילדה גדלה ואף מתחילה להתבגר מדי עבור הסיפורים שלו, מה שמכניס אותו למשבר בנוסח הפרה שרוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק.

יום הנראות הטרנסי – היום האחרון של חודש מרץ מציין בעולם את יום הנראות לאוכלוסיה הטרנסג׳נדרית, שייחגג בסינמטק תל אביב בהובלת הפסטיבל לקולנוע גאה עם הקרנת הסרט ״שפה משותפת״ של איזבל סנדובל. התפייטתתי עליו כבר כשהוקרן בפסטיבל עצמו, כפי שאפשר לקרוא בלינק, עוד לפני שזכה בפרס של חבר השופטים, אבל נדמה לי שזו הקרנתו הראשונה על מסך גדול בישראל. זה יקרה הערב בשעה 21:15 וכרטיסים אפשר ורצוי לרכוש אצל TLVFest אם תרצו להנות מסרט עדין ויפה על מהגרת פיליפינית וטרנסית שמחפשת דרך להישאר בברוקלין.

סינמטקים – בסינמטק תל אביב שכבר הוזכר, אפשר למצוא בנוסף לקלאסיקות והקרנות חוזרות גם שני סרטים תיעודיים חדשים של יוצרים ישראליים. על ״טיונינג (כיוון, התכווננות)״ של אילן יגודה עופר כתב במסגרת פסטיבל דוקאביב וכעת אפשר יהיה לצפות בו בסינמטק, בחלק מההקרנות בנוכחות הבמאי. על ״תהודה״ של איתי מרום, מיבול דוקאביב 2019 שם זכה בצל״ש, לא כתבנו בהרחבה עדיין. הסרט, העוסק בקול האנושי, מתעד מורי ותלמידי שירה בגרמניה במהלך סמסטר אחד ובוחן את הקול כמקשר בין הגוף והנפש. בסינמטק ירושלים ממשיכים עם ההצגות הכפולות היום ומחר, ומצוותים את ״סבתא מזל״ עם ״הפרידה״, ואת ״ממשלת ארה"ב נגד בילי הולידיי״ המועמד לאוסקר עם ״הספר הירוק״ זוכה האוסקר. בילי הולידיי תשוב להקרנה משל עצמה גם בסוף השבוע בירושלים, ובנוסף גם בסינמטק חולון. בסינמטק חיפה מוסיפים להיצע שלהם את ״ארץ קטנה״ (Small Country) הצרפתי-בלגי, עיבוד של אריק ברבייר לספר של גאל פיי, המתרחש בבורונדי בשנות ה-90 ומספר סיפור התבגרות בצל מתחים עם השכנות של המדינה האפריקאית. את הסרט הזה תוכלו למצוא גם בסינמטק שדרות הערב ובשבת.

סרטים חדשים ב-VOD

מוד הקדושה

לפני סרטי הסופש ומעבר לו, שווה להתעכב לרגע על העובדה שבמאית החודש של yes סינמטק היא ג׳יין קמפיון, מה שאומר שלקוחות חברת הלווין יוכלו להנות מארבעה מסרטיה – ״הפסנתר״, ״מלאך אצל שולחני״, ״עד שייצא עשן״ ו״כוכב בהיר״. כולם יהיו זמינים שם החל ממחר.

השייט האחרון (The Last Cruise) – נתחיל עם שנה למגפה ועם סרט שזמין כבר היום. המקום היחיד בו מצאתי את הסרט הקצר-ארוך הזה של HBO הוא בסלקום tv, אם כי סרטי בית ההפקות נוטים להיות זמינים אצל כל החברות הישראליות. הדוקומנטרי בן 40 הדקות הזה שב אל סיפורה של ספינת התענוגות ״דיאמונד פרינסס״, שעל סיפונה התפרץ נגיף הקורונה עוד כשהיה שמועה עבור רוב העולם המערבי. האנה אולסון, שאחראית לדוקומנטרי ״אלוהי התינוקות״ משלהי השנה שעברה, הפיקה וביימה גם הפעם.

לשחות לזהב (Swimming for Gold) – סרט נוסף שזמין החל מהיום, הפעם ב-HOT. בקומדיית הספורט הזו המיועדת במוצהר לנוער, שחיינית אולימפית אמריקאית מגיעה לאמן נבחרת שחיינים אוסטרלית. זאת במטרה בתקווה להפוך אותה לתחרותית ולשכוח מפדיחה שקרתה לה בבית. בתפקיד הראשי פייטון ליסט (המוכרת מ״קוברה קאי״ או ״יומנו של חנון״, תלוי בגיל הקהל), סביבה המון קוביות בטן, בעוד מי שביימה היא היילי מקפרלן ומי שכתב הוא אריק ברגמן.

מוד הקדושה (Saint Maud) – אם לדרג, נדמה לי שזה הסרט עם הכי הרבה תהודה יחסית במדור השבוע. הוא החל את מסעו בסתיו 2019 ואני זוכר את הטריילר שלו, שהוציא ממני תגובה פיזית ברגע מסויים, בבתי הקולנוע רגע לפני סגירתם. מאז הוא כאילו הוקפא עד סתיו 2020 אז החל בהפצה במדינות שיכלו להרשות זאת, ובתחילת השנה הנוכחית עבר להפצה ביתית וכעת מגיע גם אלינו. ההפקה הבריטית הזו היא סרט הביכורים של רוז גלאס, בכיכובן של מורפיד קלארק וג׳ניפר אילי. הראשונה היא אחות והשנייה המטופלת שלה, אותה מנסה מוד להציל בכל מחיר בעודה מאמצת קצת יותר מדי באדיקות את דרך הייסורים בכתבי הקודש. וכן, זו דרמת אימים שנראה כאילו זולגת אל הפסיכולוגיה של הדמויות. אפשר יהיה לראותה ממחר (חמישי ה-1.4) ב-yes, HOT וסלקום tv (שם הפכו את סדר המילים בכותרת).

משחקי אחים (Buddy Games) – אותו יום ואותן פלטפורמות שידור רק שהפעם בסלקום החליפו את ״אחים״ במילה ״חבר׳ה״ בשם הסרט. כי לגוון זה חשוב ולבלבל אותי עוד יותר. בכל המקרים מדובר בסרטו של ג׳וש דוהאמל, המוכר כשחקן ואכן מככב גם פה, לצד קווין דילון, אוליביה מאן, דקס שפרד, דן בקדאל ואחרים. הרעיון בבסיס הקומדיה הזו נשמע כמו שילוב בין ״תופסת״ (הסרט, לא המשחק) לבין ״מגודלים״ של חבורת אדם סנדלר עם קמצוץ ״ג׳קאס״ של חבורת ג׳קאס. או במילים פשוטות, חבורת חברים ותיקה שהתבגרה מעט מחליטה להחיות מסורת עתיקה שלהם ולשחק את משחקי האחים/חבר׳ה, שורה של אתגרים מטופשים וכואבים פיזית או מנטלית, כדי לזכות בפרס הגדול ואולי לאחות את פצעי העבר.

קאובוי של אספלט (Concrete Cowboy) – נעבור אל דאבל נטפליקס של שישי ה-2.4 ובזאת נסיים להפעם. סרטו של ריקי סטוב שואב השראה ממסורת אמיתית של רוכבי סוסים עירוניים בצפון פילדלפיה, שם מתרחשת העלילה. מי שמתוודע למסורת בוקרי הבטון הוא קיילב מק'לאפלין (לוקאס מ״דברים מוזרים״), העובר לחיות עם אביו (אידריס אלבה) המשתייך אל תרבות השוליים ההולכת ונכחדת. מה זה בדיוק אומר כנראה שנצטרך לגלות בסרט עצמו, בו מככבים גם ג׳ארל ג׳רום ולוריין טאוסיינט בין היתר, ואם הבנתי נכון גם כמה קאובויז אספלטיים של ממש.

מדאם קלוד (Madame Claude) – הפקת נטפליקס שעולה בהרבה מדינות ודאי שווה אזכור, גם אם היא בצרפתית. בפריז של סוף שנות ה-60, מדאם קלוד (קרול רושה) חולשת על אימפריית שירותי ליווי החביבה על צמרת עולם הפוליטיקה ועל הפשע המאורגן כאחד (פעם אלה היו שני דברים שצריך לציין בנפרד). אלא שהסוף המתקרב של דור הפוליטיקאים והפושעים הנוכחי עלול להיות גם הסוף של המדאם, ואין כמו הצרפתים בשביל להציג זאת באופן רומנטי משום מה. רושדי זאם, גאראנס מארילייה ופייר דלדונשאמפ הם רק חלק מהשמות המשתתפים בסרטה של סילבי ורד.