במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 35

מדור אחרון לפני דצמבר, שייקח מכאן את השנה המאוסה הזו אבל לפני כן ימטיר עלינו עוד ועוד פסטיבלי קולנוע מקוונים. נעשה את זה בשלבים הפעם כי אני לא עומד בקצב, עוד לא הצטרפתי אל עופר בפסטיבל הנורדי, וטרם דגמתי סרטים מפסטיבל ״או לה לה״ לקומדיה צרפתית שגם הוא החל השבוע. והנה כבר מגיעים עוד צמד פסטיבלים, במה שמסתמן כחודש דצמבר מלא בסרטים שכדאי להשלים לפני סוף השנה. אפילו מזג האוויר רוצה שנישאר בבית, אז מסתמן שזה בדיוק מה שיקרה מבחינת צפיות לפחות כאן אצלנו בסריטה.

דוקאביב גליל – לרוב הגרסה הצפונית של פסטיבל דוקאביב אבל השנה אין דבר כזה גיאוגרפיה, תתקיים אונליין בין ה-1 וה-5 בדצמבר, כאשר חלק מהסרטים ימשיכו להיות זמינים עד סוף החודש (והשנה). כ-30 סרטים יקחו חלק במהדורה ה-12 של השלוחה הגלילית של דוקאביב, מתוכם כמה בכורות מסקרנות: ״אני גרטה״ על פעילת האקלים הצעירה גרטה טונברי, ״בלושי״ על חייו הקצרים והסוערים של השחקן המנוח ג'ון בלושי, ״קית' הרינג: אמן רחוב״ אתם כבר יודעים על מי, ״המעגל״ אודות הקומונה האקולוגית הראשונה באסטוניה, ו״פרעצל מקסיקני״ ובו חומרי ארכיון אישיים של זוג אמיד המוארים באור שונה בשל הוספת ליווי של קטעי יומן. על כל הסרטים שכבר הוקרנו במסגרות דוקאביביות שונות וחוזרים לסיבוב נוסף, כמו גם על תאריכים ומחירים, אפשר ללמוד באתר הפסטיבל. אנחנו מקווים להרחיב לפחות על חלק ממה שיוקרן.

סולידריות – פסטיבל תל אביב לקולנוע וזכויות אדם, יציין את שנתו העשירית במהדורה מקוונת בין ה-3 וה-10 בדצמבר. בתחרות הישראלית של הפסטיבל יקחו חלק ״ארץ עיר״ ותיק הפסטיבלים של יקי אילון, ״ואני הייתי שם״ של ערן פז ובו חוזר הבמאי לימיו כלוחם בשטחים בעקבות זכרונות מעיקים, ״מסרבת״ של מולי סטוארט על סרבנית מצפון ויחסיה עם משפחתה שהסלילה אותה להיות חיילת קרבית, ו״על כסא הבמאי יושבת אישה״ של סמדר זמיר, גם הוא מהסרטים שכבר השתתפו בפסטיבל או שניים כפי שאפשר לקרוא בלינק. מבין הסרטים הבינלאומיים אולי יהיו מוכרים לכם ולכן ״דאו.נטאשה״ השנוי במחלוקת ו״למה אני קופץ״, שניהם מפסטיבל חיפה האחרון, או ״האיש שהדהים את כולם״ מן המהדורה הקודמת של סולידריות. אבל הכי מעניינים כמובן הם הסרטים שייחשפו לראשונה, ויש לא מעט כאלה. למשל, סרט הפתיחה יהיה ״הקרקס המעופף״ (תמונה לעיל), לא זה של מונטי פייתון אבל יש קשר – בקוסובו של סוף שנות התשעים, חבורת תיאטרון אלבנית מחליטה להסתכן ולחצות גבולות כדי לבדוק האם נכונה השמועה שהאליל שלהם, מייקל פאלין, נמצא באיזור כדי לצלם דוקו. לכל הפרטים והסרטים פנו אל אתר הפסטיבל.

אסופות בארכיון – מאז ראש השנה העברית אנחנו שמחים באתר החדש של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, שמזמין צפייה באינסוף אוצרות דיגיטליים שצולמו בישראל. הסיבה שעוד לא כתבנו על כך בפירוט, אני לפחות, היא שלא סיימתי ללכת לאיבוד בין הסרטים וקטעי הארכיון למיניהם. בשעה טובה התווסף כפתור חיפוש, אבל לא פחות מעניין, בארכיון מציעים מעתה גם ״אסופות״. זה אומר שמומחים ואנשי תרבות הוזמנו לנבור בארכיון ולחלץ משם תזה כלשהי המורכבת מקטעי סרטים, יומני חדשות ומה לא. שתי האסופות הראשונות שזמינות כרגע באתר מסבירות את זה יותר טוב ממני. הראשונה נוגעת לחלק הקרוי ״המבט ההיסטורי״, המוקדשת לקטעים שצולמו בישראל בלי קשר לסרטים בהכרח, בעזרתה מנסה רן לוי לענות על השאלה ״לאן נעלמו יומני הקולנוע?״. האסופה השנייה שייכת לצד השני של הארכיון, ״המבט האמנותי״ שהוא בעצם VOD מרהיב לסרטים ישראליים מכל הזמנים. היא קרויה ״תל אביב היא נמר קטן, דרך עיניו של גור בנטביץ'״ ובה ניסן שור דג חלקים מיצירתו של הבמאי מהכותרת. כל הקטעים שנבחרו מלווים בטקסטים קצרים בנוסף לטקסט המורחב על האסופה, ואני כבר מחכה לבאות בתור.

סרטים חדשים ב-VOD

נתחיל את השלב הזה של המדור עם פינתנו ״סרטים שעולים באפל TV+ בלי שום הודעה ואני מגלה על זה באיחור של שבוע-שבועיים״. ודאי שיש פינה כזו. והפעם: ״Fireball: Visitors from Darker Worlds״ דוקו חדש של ורנר הרצוג וקלייב אופנהיימר, האחד במאי ומקריין בקולו המופלא והשני וולקנולוג שמקבל קרדיט כשותף לסרט. השניים חוקרים את תופעת המטאורים בדגש על כאלה שפגעו בעבר בכדור הארץ, הותירו עליו סימנים והפכו את אתרי הפגיעה לפולחניים. יופי, עכשיו בא לי לצפות בזה. אבל יש מדור לסיים, אז נעבור לסרטים שתאריך העלייה שלהם הוא היום או מחר.

שלושה משיחים (Three Christs) – סרטו של ג׳ון אבנט (״עגבניות ירוקות מטוגנות״) זמין כבר היום ב-yesVOD כשלוש שנים אחרי בכורתו העולמית. אכן יש שלושה ישועים בסרט אבל מה שהכותרת לא מגלה הוא שמדובר בשלושה חולים בסכיזופרניה פרנואידית. ריצ׳ארד גיר מנסה למצוא מזור לנפשם של פיטר דינקלדג׳, וולטון גוגינס ובראדלי וויטפורד על ידי הפגשתם של בני האלוהים לכאורה זה עם זה. גם ג׳וליאנה מרגוליס מבליחה בסרט, המבוסס על ספרו של הפסיכולוג מילטון רוקיץ', אותו עיבדו לתסריט אריק נזריאן והבמאי.

התנגדות (Resistance) – הישר מפסטיבל הקולנוע היהודי, שם כתבתי עליו בקצרה, סרטו של ג'ונתן ג'קובוויץ (״ידי האבן״) מגיע מחר (26.11) אל ה-VOD של יס. ג׳סי אייזנברג מגלם את מרסל מרסו, קצת לפני שהיה פנטומימאי מפורסם ולמעשה היה חלק מן המחתרת הצרפתית שלחמה נגד הנאצים. כן, זה באמת קרה (תמונה להמחשה לעיל). בקאסט אפשר למצוא גם צרפתים או לפחות אירופאים: קלמנס פואסי, פליקס מואטי, גיזה רוהריג (״הבן של שאול״) מתיאס שווייגהופר בתפקיד קלאוס ״הקצב מליון״ ברבי. יש עוד הופעות קצרות של שחקנים מפורסמים למדי אבל אל תתרגלו אליהם.

רצח במעגל סגור (The Night Clerk) – גם הסרט הזה, כמו גם היתר שיבואו, יהיה זמין החל ממחר. אבל הפעם בסלקום tv ורק בחודש הבא אצל השאר. טיי שרידן (״שחקן מספר אחת״) מגלם את פקיד הלילה מן הכותרת, שבמשמרת שלו מתרחש רצח במקום. הבלש האמון על החקירה (ג'ון לגוויזאמו) חושד שהוא מסתיר משהו, למשל צפייה בכל אורחי ואורחות המלון, אבל מתקשה לחקור את הבחור הלוקה בתסמונת אספרגר. נשמע כמו עוד סרט רגיש ובכלל לא פוגעני, כשמדובר במייקל כריסטופר, במאי ותסריטאי של טראש אירוטי (״ג׳יה״, ״החטא הראשון״). גם אנה דה ארמס והלן האנט בעסק.

גלריית הלבבות השבורים (The Broken Hearts Gallery) – קומדיה רומנטית, תאמינו או לא, הפעם גם בסלקום וגם אצל יס. ג׳רלדין ויסוואנתאן (״חינוך רע״, ״מאבדים את זה״) מגלמת את הגיבורה, הידועה במנהג המגונה לשמור מזכרות מאקסים. היא מחליטה להיגמל וגם לעזור לשכמותה, על ידי פתיחת גלריה לחפצים טעונים רגשית מקשרים קודמים. עוד בקאסט: דקר מונטגומרי, אוטקארש אמבודקאר, מולי גורדון, פיליפה סו וסוקי ווטרהאוס. רק חלק מהם הייתי צריך לגגל, כי אני צעיר ומעודכן. זהו סרט הביכורים של נטלי קרינסקי, אחרי קריירה בצוותי כתיבה (למשל ״אחת שיודעת״).

מוסול (Mosul) – נסיים עם נטפליקס, כי קשה בלעדיהם, וגם הם התיישרו ליום חמישי (אולי בגלל חג ההודיה) מבחינת תאריך היציאה של סרטם השבועי. מדובר בדרמת המלחמה והאקשן מבית האחים רוסו, עליה כתבתי במסגרת פסטיבל ונציה הקודם. אולי נטפליקס ראו שנחמד להם עם הרוסואים אחרי ״טיילר רייק: חירפלוץ״ ופשוט קונים כל סרט פעולה שהשניים מפיקים. גם הפעם הם לא מביימים, אלא מתיו מייקל קרנאהן, תסריטאי בדרך כלל (״מלחמת העולם Z״) ואח של ג׳ו. קרנאהן, לא רוסו. בכל מקרה, מוסול היא העיר בעיראק בה נלחם כוח גרילה בדעא״ש, והסרט אמנם מבוסס על מאורעות אמיתיים אבל הינו אקשיונר אמריקאי רגיל למדי. פשוט דובר ערבית, עם מוסלמים טובים וגם רעים, ואקטואלי לזמננו.