במקום סרטים חדשים: שובה של מהדורת הצפייה הביתית (מספר 15, אם להמשיך בספירה)
8 ביולי 2020 מאת אורון שמירבתוך פחות משבועיים של סימני התאוששות ותקווה, אני נאלץ להחזיר את המדור השבועי המוקדש לסרטים חדשים למתכונת של צפייה ביתית בלבד. כל הסרטים שתוכננו להגיע מחר למסכים הגדולים, אלה שריצדו שוב אחרי חודשים של הדממה, אוסף ההמלצות של עופר לנעשה בסינמטקים החודש – הכל נשטף במה שקרוי ״הגל השני״ של המגפה בישראל. אשוב ואחדד את הנקודה שהסגירה המחודשת, או הנמשכת, של בתי קולנוע ומוסדות תרבות בישראל כואבת לי לא רק כצרכן של מה שהם מציעים. כמויות האנשים והנשים בארץ שנותרו ללא מענה למצוקת הפרנסה שלהם ושלהן, זה האישיו האמיתי עם כל סגירה הרמטית וכוללת. הדעה שלי על מגפות אמיתיות או מומצאות אינה רלוונטית, מהסיבה הפשוטה שזה אינו התחום שלי. אבל אם מחליטים (בצדק או שלא) פשוט לסגור ענף שלם במשק הישראלי, אי אפשר להשאיר את העוסקים בו ללא מענה. בטח כשיש כל-כך הרבה איפה ואיפה שרק זורעת מלח על הפצעים. אבל נו, לפחות בתי הכנסת פתוחים, אז אפשר להתפלל לישועה. מה עם להקרין שם סרטים?
אני מבין שכל אחד בוכה מאיפה שכואב לו ושזו תקופה קשה ומבלבלת בכל מקום בעולם, אבל גם לא חושב שראיתי היעדר טיפול כל-כך מוחלט במקומות אחרים. בעיר בה אני מתגורר, ניו יורק, בתי הקולנוע הקימו קרנות סיוע לעובדים המושהים שלהן והרימו האופציות וירטואליות המיטיבות עם המפיקים והמפיצים וגם תומכות ישירות בקולנועים. ברודוויי אמנם סגור עד סוף השנה האזרחית, אבל כיוון שמדובר בהוראת הממשל – מי שסגר גם הבטיח את הכנסת העובדים עד לאותו תאריך. ויש ״המילטון״ בדיסני+ למי שמתגעגעים או מתגעגעות. ובואו לא ננקוב בסכומים שמדינות אירופאיות הקצו לתרבות, לא באתי לבאס. רק לנסות להסביר שעד כמה שהקולנוע חסר לי כצופה, יש אנשים שבאמת נגמר להם ולהן האוויר ואני לא יודע איך יחזיקו מעמד. מהצד שלי, אני יכול רק להרגיש חסר אונים ואז להמשיך לכתוב על הסרטים שכן מוקרנים, היכן שהם מוקרנים. נשוב לעשות את זה עד שתעבור גם התקופה השחורה הנוכחית, והיא תעבור.
מכיוון שבערך חצי מהמדור שהכנתי מראש כבר לא רלוונטי, והיות ולא סרקתי לאחרונה את הרשת בחיפוש אחר סרטים ואירועים אונליין כמו במהדורות צפייה ביתית קודמות, מקווה שתסלחו לי אם הפעם נקפוץ ישר לעניינים. כלומר, אל הסרטים החדשים בשירותי ה-VOD, שהחליטו לפנק בלפחות חמישה כאלה שטרם ראו מסך בישראל. זאת בלי קשר ללו״ז המתוכנן וכעת גם המבוטל של אולמות הקולנוע, ומזל שכך.
מידסומר (גרסת הבמאי) – סרטו השני של ארי אסטר (״תורשתי״), שהיה מאוד מצופה ואהוד על סריטה בשנה שעברה, מגיע אל yes VOD גם בגרסתו האלטרנטיבית. בגרסה זו, שהוקרנה בפסטיבלי אימה למיניהם, הסרט תופח משעתיים וחצי לכמעט שלוש. למקרה שתרצו עוד קצת מפלורנס פיו וחבריה האמריקאים מנסים לחגוג את הקיץ בשבדיה ומגלים שהם חלק מהטקס. השוני הוא ברמת האלימות ובגרפיות שלה, כמו גם באורכים של לא מעט מהסצנות, מה שרק מגביר את האווירה המקריפה ומאפשר לסרט לסטות לשיחות צד (כולל הרגע החביב על אקדמאים ואקדמאיות).
מסיבת גירושים (The Divorce Party) – זו לא כותרת לסרט אלא גם הסבר לקונספט. במרכזו, זוג צעיר שמחליט להתגרש, האישה ממשיכה הלאה והבעל מתקשה ונופל לרחמים עצמיים. כל זאת עד שגרושה בערך בגילו מציעה לו לארגן אירוע שיהיה שקול לחתונה כדי לחגוג את כשלון נישואיו. מככבים: תומאס קוקרל, קלייר הולט ומטילדה אנה אינגריד לוטץ (ארבעת השמות האחרונים מתארים אישה אחת, הזכורה לטוב מ״נקמה״). סרטו הראשון באורך מלא של יוז וויליאם תומפסון יהיה זמין החל ממחר (9.7) בסלקום TV.
משמר האלמוות (The Old Guard) – הסרט המרכזי של נטפליקס לסופש, מגיע כרגיל ביום שישי (10.7). כמו לפחות שני סרטי אקשן נטפליקסיים מהשנה החולפת, גם הוא מבוסס על נובלה גרפית. הרעיון הפעם הוא של חבורת בני אלמוות חובבי נשק בהנהגת שרליז ת׳רון, המבקשים לעשות טוב בעולם מלא רוע אבל מרגישים חסרי משמעות ובלתי מנוצחים באותה נשימה. כמובן שיש גם מי שרוצים לרתום את הכוחות האלה לטובתם ולרעתנו. על הבימוי הופקדה ג'ינה פרינס ביית'ווד (״החיים הסודיים של הדבורים״) ומלבד שרליז אהובת הבלוג אפשר למצוא על המסך גם את קיקי ליין (״רחוב ביל״), מתיאס שונארטס, צ׳ואטל אג׳יופור, מרוואן קנזרי ולוקה מרינלי (״מרטין עדן״). סקירה בקרוב.
מתחת למים (Underwater) – אם על פני היבשה לא מספיק מלחיץ, אפשר להצטרף אל הצוות הבא להרפתקת אימה תת-ימית. קרקעית האוקיינוס רועדת וזורעת הרס במתקן קידוח המצוי עמוק בים, מה שמתחיל מסע הישרדות של האנשים המאכלסים את המקום. ביניהם: קריסטין סטיוארט, ונסן קאסל, מאמדו את׳יי וטי.ג׳יי מילר, שאני מקווה שהדמות שלו מתה ראשונה. את סרטו של וויליאם איובנק (״The Signal״) תוכלו למצוא ב-HOT VOD, ובסלקום TV באמצע השבוע הבא (14.7 ליתר דיוק). אור כבר הקדים תרופה למכה וכתב על הסרט באימת החודש של אפריל.
גלים (Waves) – אם כבר גלשנו לאמצע השבוע, וסליחה על משחק המילים הלח, הנה סרט מימי נוסף שנשמע כמו ההיפך מזה מהפסקה הקודמת. מי שעקבו אחר עונת הפרסים שחלפה אולי יזכרו את שמו של הסרט החדש של טריי אדוארד שולץ (״קרישה״, ״זה בא בלילה״). הסרט מתואר כמסעה של משפחה אפריקאית-אמריקאית בראשות אב דומיננטי, בעודה מנסה להתגבר על טרגדיה. את המסך יפארו סטרלינג קיי בראון, רנה אליז גולדסברי, לוקאס הדג׳ס, טיילור ראסל (״אסקייפ רום״) וקלווין הריסון ג׳וניור (״פנים רבות לאמת״), אם למנות כמה. החל מה-15.7 בסלקום TV, עד אז נדמה לי שאנחנו די מכוסים.
תגובות אחרונות