• מה לראות בפסטיבל סרטי הסטודנטים 2020
  • פרסי אופיר 2020: רשימת המועמדים המלאה
  • עשר לסריטה: פתיחת חגיגות יום ההולדת העגול
  • סיכום שנת תש״פ בקולנוע הישראלי
  • תמיד השטן
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 25
  • ״חמודות״, סקירת נטפליקס
  • השמרטפית מכה שנית
  • פרסי אופיר 2020: החמישיות של סריטה
  • ״אני חושבת לגמור עם זה״, סקירת נטפליקס

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 9

13 במאי 2020 מאת אורון שמיר

אמצע חודש מאי המתקרב מסמל בעצם מעל לחודשיים שלמים בלי בתי קולנוע, אבל במקום להתמרמר ולהפגין חוסר סבלנות אשתדל לשמוח במה שיש. למשל אירוע התרבות המקוון של דוקאביב, דוקוסטרים, שהמלצנו עליו אתמול. או אפילו רק העובדה שאנחנו חווים שבוע שובר שיאי טראפיק בסריטה, בזכות מצעד סרטי נטפליקס שערכנו. אבל ייתכן וסימני מרמור קלים ישתרבבו אל המשך המדור, שיעבוד גם השבוע במתכונת שכבר הפכה לשגרה. לכן אני מרגיש צורך להזכיר שלא רק כדי לדפדף לאחור תשעה וחצי שבועות (ולא של שכרון חושים), שכן חלק מן ההמלצות במדורים קודמים עדיין רלוונטיות, אלא גם שאפשר להצטרף בתגובות אם שכחתי משהו. המדור מתחלק לאירועים ועניינים שנאספו מאז השבוע הקודם, ואז מבט קדימה אל ספריות ה-VOD המתחדשות בסופשים. כך שלגמרי ייתכן שפספסתי דבר מה ואפשר תמיד לעדכן.

היום ואתמול עומדים בסימן מחאת אנשי התרבות, המבקשים לא להפקיר אותם ואת מלאכתם בחזרה לשגרה. מדובר ביוצרים ויוצרות כמו גם ברבבות מובטלים ומובטלות העובדים בימים כתיקונם במוסדות תרבות למיניהם, שהחליטו למחות על היעדר מתווה להבראת התחומים הקשורים לתרבות. עבורי נשמע אלמנטרי שאם כבר מותר לקיים תפילות או התכנסויות לצרכי פולחן דת, כך גם צריך להיות בכל תחום רוחני ונפשי. אבל גם אני ובוודאי מי שמתפרנסים מאמנות או בידור יודעים שאם בשגרה הם אחרונים בתור, ודאי שגם בחירום המצב לא ישתפר לטובתם. עם כמה שזה מציק לי, אני מעט רחוק מכדי לעזור באמת, ויכול להשתתף רק בצפייה בכנס החירום שמארגן עיתון ״הארץ״ (גילוי נאות: מקום העבודה שלי). אבל אם הנושא חשוב או בוער גם לכם ולכן, בדקו איך אפשר לעזור או האם מתקיימות מחאות משותפות במוסד התרבות החביב והקרוב אליכם ואליכן.

סינמטק תל אביב, שגם בו נערכו כמובן הפגנות מחאה כנגד המצב, השיק באחרונה שירות VOD ללקוחותיו. אפשר לנצל את המינוי או הכרטיסיה לטובת העניין, וכרגע זמינים בשירות 10 סרטים, ביניהם ״הבוגד״ של מרקו בלוקיו (התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט), ״ג׳ודי – מעבר לקשת״ ועוד. השירות מצוי בתהליך הרצה ובסינמטק התל-אביבי אף מעודדים כרגע פידבק מצד הלקוחות.

איגוד הבמאים והבמאיות מציע שבוע של הרצאות מקוונות לכל דורש, ללא עלות ובהרשמה מראש. את הידיעה על הרצאה הראשונה פספסתי לצערי והיא כבר התקיימה, אבל נותרה אחת הערב ואחרת מחר. האחרונה תועבר מפי הבמאי אורן גרנר (״אפריקה״) ותעסוק בהפצה עצמאית של סרטים לפסטיבלים, לשם דוגמה. אתר האיגוד מספק את טופס ההרשמה ומשם תקבלו לינק לשיחת זום.

קו-פרו יתקיים השנה באופן מקוון לחלוטין, בין התאריכים 25-28 במאי. מטרת שוק הקופרודוקציות היא לסייע לפרויקטים תיעודיים ישראליים למצוא אפיקי השקעה בחו״ל, והשנה ישתתפו בו מרחוק כ-50 אנשי ונשות תעשיית הקולנוע והטלוויזיה העולמית. בין היוצרות והיוצרים שיציגו סרטים חדשים אפשר למנות את: זהר וגנר בסרט חדש על גיבורת פרשת ״סבוי״, יריב מוזר החוזר אל משפט אייכמן, תומר הימן המלווה ילד מאומץ עם אספרגר במסע אל הוריו ודוקי דרור השב אל מלחמות לבנון. למי שמחפש סרט על התקופה הנוכחית יהיה זמין פרויקט חדש של אודי ניר ושגיא בורנשטיין (״גולדה״) על הנצחה עצמית בתקופת המגפה. ויש גם סרט בו הקומיקאי והקולנוען ירמי שיק בלום יוצא להשיב לעצמו דונם וחצי מהשטחים הכבושים, שקיבל בירושה. תכלס, הייתי צופה בזה. בהצלחה רבה לכל הסרטים המתהווים, כולנו נצטרך משהו לראות והרבה ממנו.

פסטיבל קאן היה אמור להיפתח אתמול, ובואו לא נתחיל עם הגעגוע הפריבילגי שלי לחופים המוזהבים של הריביירה הצרפתית בעונה זו של השנה. במקום זה, אפנה לבשורה של מנהל הפסטיבל, תיירי פרמו. אפשר לקרוא על כך בהרחבה, למשל באינדיוויר, אבל אתקצר כאן. ראשית, נחתה סוף סוף ההודעה הרשמית שלא תהיה מהדורה ממשית של פסטיבל קאן השנה, למרות שזה היה ברור כמה שבועות לכולם זה טרם הוכרז משום מה. צרפתים, לא יודע. מה שכן תהיה ועוד איך זו הבחירה הרשמית של קאן, שתנדוד בעולם בעזרת פסטיבלים אחרים ובתי קולנוע גם. זה אומר שמספר מסויים של סרטים, עליהם יוכרז בחודש הבא, יקבלו את החותמת של ״פסטיבל קאן 2020״ ויוצגו באירועים מיוחדים. למשל, בפסטיבל ונציה הקרוב, אם וכאשר יתקיים כסדרו. זה נשמע מוזר שבתוך פסטיבל ונציה תהיה מסגרת ״המיטב של פסטיבל קאן שלא היה״, אבל מה לא מוזר בחודשיים האחרונים. מה גם שקאן, מבחינתי לפחות, זו קודם כל האוצרוּת ולעניות דעתי הדלה מאוד לא יזיק לוונציה שיפור בתחום. פרמו גם הסכים לגלות שהתחרות הייתה אמורה לכלול את החדשים של ווס אנדרסון ונני מורטי, שלא יהיה חלק מן הבחירה הרשמית יותר, ושהסרט החדש של ספייק לי, ״Da 5 Bloods״ היה אמור לסמן את חזרתה של נטפליקס לקאן (הסרט יעלה לשרתי החברה ב-12 ביוני).

ועם ספייק לי גם אסיים את החלק הזה של המדור. הקולנוען העלה לעמוד האינסטגרם שלו סרטון מחווה לעיר שהוא כל-כך אוהב, לצלילי ״ניו יורק, ניו יורק״. אחרי הרחובות הריקים והמונומנטים המוכרים, בסיום מגיעים גם האנשים, מחיאות הכפיים המסורתיות בכל ערב לצוותים הרפואיים, והדבר הכי קרוב להוכחה שהלב של מנהטן עדיין פועם למרות הכל. התרגשתי במיוחד למשך 20 שניות (0:27 עד 0:47) המוקדשות לשכונה בה אני גר כבר שנתיים.

סרטים חדשים ב-VOD

יום יפה בשכונה (A Beautiful Day in the Neighborhood) – סרטה של מריאל הלר, עם הופעה מועמדת לאוסקר של טום הנקס, מגיע לראשונה לישראל כמדומני. הנקס מגלם את מיסטר רוג׳רס, מנחה תוכנית הילדים המיתולוגי של הטלוויזיה האמריקאית, שזכה לא מזמן לסרט תיעודי אודותיו בשם ״האם תהיה שכני?״. אבל רוג׳רס הוא דמות המשנה הפעם, מושא לכתבה של עיתונאי ציניקן (מתיו ריס). אפשר יהיה לראות את הסרט ב-yes וגם HOT החל ממחר (14.5) ולכבוד כך אכתוב עליו סקירה. בינתיים תוכלו לקרוא את דעתו המקוצרת של אור, שאני חותם על כל מילה בה, כפי שנוסחה כחלק מעונת האוסקרים הקודמת.

כשהמוסלמים רוקדים (When Arabs Danced) – למקרה שחשבתם או חשבתן שאקפח את לקוחות סלקום TV, הסרט התיעודי הזה נוחת שם מחר אחרי סבב פסטיבלים עולמי. אדלג על תלונות אודות השם העברי שנבחר לסרט ואתמקד בנושא שמניע את הבמאי ג'אוואד ראליב – מקומם של מוזיקה וריקוד בתרבות הערבית, והמתח הבלתי פוסק בין קידמה מערבית ושמרנות ערבית, בין ביטויים של אמנות לביטויי פונדמנטליזם. בין המרואיינים והמרואיינות תזהו ודאי את היאם עבאס.

משפט האש (Trial by Fire) – הדרמה המבוססת על אירועים אמיתיים, בבימויו של אדוארד זוויק, טרם הוקרנה בישראל למיטב ידיעתי. ג׳ק אוקונל מגלם גבר טקסני שמואשם בהריגת ילדיו שמתו בשריפה ונידון למוות. לורה דרן היא התקווה האחרונה שלו להינצל, בזכות חקירתה את המקרה ומאבקה במערכת חורצת הגורלות. הסרט יהיה זמין ב-17.5 אצל יס וסלקום, וב-21.5 יגיע גם אל הוט תחת שם אחר – ״צדק בלהבות״. כרגיל, אתמרמר על חוסר התיאום הזה, שאני אפילו לא מבין איך הוא קביל.

מיסי מסתבכת (The Wrong Missy) – עד שיוכח אחרת ועל-פי הטריילר בלבד, אני משוכנע שמדובר בקומדיה שהסתתרה במרתף טחוב במיוחד מאז הניינטיז ושוחררה רק עכשיו לחופשי. דייויד ספייד מגלם את הגבר הנחשק בקומדיה הרומנטית הזאת, שנפגש במקרה עם אשת חלומותיו (הם ליטרלי נתקלים זה בזו כאילו אנחנו בסרט תיכון) ומזמין אותה לנופש בהוואי מטעם החברה בה הוא עובד. אלא שהוא שלח את הודעת הטקסט למיסי הלא נכונה, ואל הטיסה לחופשה מגיעה מישהי שהיו לו פעם דייט בלהות עימה. טיילר ספינדל (״אב השנה״) ביים, מולי סימס ולורן לפקוס הן מיסי ומיסי, ובקאסט מצאתי גם את ונילה אייס. אולי לנטפליקס יש מכונת זמן.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.