• במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 2
  • אימת החודש - מרץ 2020
  • ״קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים״, סקירה
  • קורטיז
  • כשהחיים הם סרט: סרטים על הפחדים העכשוויים שלנו
  • פרויקט כל סרטי סטיבן קינג:
  • ״נערות אבודות״, סקירה
  • הצדק של ספנסר
  • מהדף אל המסך:
  • בחזרה ל-
  • חזרה אל ״התפרצות״, סרט המגיפה הניינטיזי
  • בחזרה אל

סרטים חדשים: ״השורקים״, ״שחקי אותה בוסית״, ״המתרגם״

8 בינואר 2020 מאת אורון שמיר

תחילת שבוע בסימן אוסקר עברה עלינו, עם מיני פרסים מקדימים, וזה רק צפוי להתגבר בשבוע הבא עת יוכרזו המועמדים ביום שני ה-13 בינואר. זמן טוב להזכיר שבאדיבות סינמטק חולון, יש לנו קוד הנחה לסדרת זוכי האוסקר בשפות זרות שמוקרנת שם. אם תכתבו ״סריטה2020״ בתור קופון וירטואלי בעת ביצוע ההזמנה, תוכלו לראות את סרטי הפאר הבאים ב-20 ש״ח בלבד: ״מוסקבה לא מאמינה בדמעות״ (17.1, 21:30), ״הודו-סין״ (31.1, 21:30), ״קוליה״ (10.1, 19:00), ״ימי ראשון עם סיבל״ (16.1, 18:00) ו״אורפאו נגרו״ (23.1, 20:00). אז תודה ובהצלחה על ועם זה, עוד אירועים וסרטים בחלק הנספח של הפוסט, למקרה ששלושת הסרטים החדשים לשבוע זה בקולנועים אינם מספיקים לכם ולכן.

״השורקים״ (The Whistlers / La Gomera), סרטו של קורנליו פורומבויו (״שם תואר, משטרה״, ״כשערב יורד על בוקרשט או מטבוליזם״), הוא הפקה יותר גדולה ממה שהרגיל אותנו המאסטר הרומני. הוא גם נבחר כנציג ארצו לאוסקרים, למרות שמומן בידי מספר מדינות אירופאיות, והחל את דרכו בפסטיבל קאן ובארץ הוקרן בפסטביל ירושלים שם כתב עליו עופר. מלבד רומנית מדברים בו גם אנגלית, ספרדית ושפת שריקות מיוחדת לעלילה, המתרחשת ברובה באיים הקנריים במקום ושמו גומרה. ולאד איבנוב מככב כשוטר שעובד אצל המאפיה, ונשלח אל אותו אי כדי ללמוד את השריקות המיוחדות שיאפשרו לו לתקשר מבלי להיחשף. המטרה היא לתקשר עם הפושעים המקומיים כדי להגיע לאדם היחיד שיודע איפה מוחבא סכום כסף גדול, ומערכת הנאמנויות המסובכת ממילא עומדת להסתעף עוד יותר, בזמן שזרם דק של הומור אירוני עובר דרך הסרט שהוא מעין קומדיית פשע מסוג מיוחד. התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט.

״שחקי אותה בוסית״ (Like a Boss), קומדיה מובהקת יותר וגם אמריקאית למהדרין, מבוסס בעולם העסקי של הטיפוח הקוסמטי. רוז ביירן וטיפאני האדיש מגלמות שתי חברות טובות שמנהלות במשותף חברת קומסטיקה, ויש להם שאיפות שונות עבור העסק המתפתח שלהן. סלמה הייק מגיעה לשנות את המצב ומבטיחה לצמד הרים של כסף תמורת המותג שלהן, אלא שבמהרה השתיים מתחילות לחשוד שנפלו קורבן לתרגיל עוקץ ומתחילות לתכנן את נקמתן. ג׳ניפר קולידג׳, ארי גריינור וכוכבות נוספות ממלאות את המסך, בזמן שמאחורי המצלמה ניצב הבמאי מיגל ארטטה (הקולנוען הפורטו-ריקני הוותיק מאחורי סרטים כמו ״בחורה טובה״, לא המאמן החדש של קבוצת הכדורגל של ארסנל הלונדונית). את התסריט כתבו סאם פיטמן, אדם קול-קלי ודניאל סנצ׳ז-וויצל (״קוראים לי ארל״ וסדרות טלוויזיה נוספות).

״המתרגם״ (The Interpreter), סרט סלובקי שגם ניסה את כוחו כנציגה באוסקר, נשמע על פניו כמו הצלחה בטוחה בישראל, ולראייה אפשר היה למצוא אותו בפסטיבלים של ירושלים וגם חיפה. הבמאי האגדי יז׳י מנזל (״רכבות שמורות היטב״) מגלם קשיש שהוריו נספו בשואה והוא יוצא לסגור חשבון עם מי שגילה שאחראי למותם. אלא שהרוצח כבר מזמן איננו ובמקום זאת פוגש גיבורנו את בנו (פיטר סימונישק מתהילת ״טוני ארדמן״), אדם מבוגר אף הוא שהתעלם כל חייו מעברו של האב. בעקבות המפגש מחליט בנו של קצין האס.אס. להכיר את מה שעולל הדור שקדם לו, ונעזר בדור השני לשואה כמתרגם במסעם בסלובקיה. את הסרט ביים מרטין סוליק (״צועני״), שגם כתב את התסריט יחד עם מארק לשצ׳ק.

וגם:

שהם בלב העולם – זה שמו של אירוע הקולנוע שמתקיים זו הפעם השישית בבית הקולנוע לב בעיר שוהם, בין ה-12 ל-15 בינואר. זו הזדמנות לראות חלק מן הקטלוג הבינלאומי של קולנוע לב לשנה הקרובה בטרום בכורות, בהנחה (10 ש״ח לכרטיס) ובמרוכז. ״סיפור חיי״ (The Truth) של הירוקאזו קורה-אדה, עם קתרין דנב וז׳ולייט בינוש, יפתח את החגיגות אחרי שעשה זאת בפסטיבל קולנוע בערבה וקודם לכן בוונציה. סרטים נוספים שכבר תפסנו בפסטיבלים אחרים הם ״המועמדת המושלמת״ הסעודי, ״בליינדספוט״ הנורבגי, וכמה סרטים דוברי אנגלית כמו ״הבקתה״, ״חיות אמריקאיות״ ו״שנות התשעים״. את ״ואז רקדנו״ הגיאורגי שהוקרן אף הוא בערבה, טרם ראינו והאטרקציות שייחשפו לראשונה (נדמה לי) הן ״מאחורי הקלעים״ הגרמני המביא סיפור אהבה שחומת ברלין מוקמת במרכזו, ״אמנדה״ הצרפתי על בחור צעיר וחסר כיוון שמוצא עצמו אחראי לאחייניתו, וגם סרט אחד שאקדיש לו את הפסקה הבאה.

האור של חיי (Light of My Life) – יהיה גם הוא חלק מן הפסטיבל שלעיל, אבל גם מן ה-VOD של yes ושל HOT אם תעדיפו. אתחיל בלציין שאת הסרט כתב וביים קייסי אפלק, שגם מככב בו, למי שעדיין לא מחק את השחקן-יוצר עקב התנהגותו. העלילה מתרחשת בעולם בו מגיפה מסתורית חיסלה את כל אוכלוסיית הנשים בכדור הארץ, כולן מלבד ביתו של גיבור הסרט המגדל אותה כבן אבל אולי לא יכול להסתירה עם בואו של גיל ההתבגרות. אפשר לנוע באי נוחות מן הידיעה שזה הסיפור אותו בחר אפלק ליצור אחרי שחטף מ-MeToo, אפשר להסתקרן מן התקציר המבטיח מותחן דיסטופי שנשמע כאילו ״הדרך״ פוגש את ״הילדים של מחר״.

השוטרת (Black and Blue) – נעמי האריס מגלמת שוטרת המוצאת עצמה בין הפטיש לסדן, במותחן הפשע הניו-אורלינסי הזה. מצלמת הגוף שהיא עונדת תיעדה בשוגג ירי בסוחר סמים שהתבצע על ידי שוטרים מושחתים, מה שהופך אותה למבוקשת הן בידי הפושעים תאווי הנקם והן בידי המשטרה שחייבת לשים יד על הראיות. טייריס גיבסון, פרנק גרילו ומייק קולטר מקיפים את הגיבורה, דיון טיילור ביים.

תגובות

  1. תמר הגיב:

    "ואז רקדנו" הוא סרט נהדר. הוא היה אחד משני/שלושת הסרטים שהצליחו לבלוט ולהישאר בזיכרוני מתוך מספר דו-ספרתי של סרטים שראיתי בפסטיבל ירושלים האחרון. מהתיאור הוא נשמע כמו קלישאת סרטים זרים ("רקדן של מחול עממי אקזוטי כלשהו במדינה הומופובית כלשהי מתאהב במתחרה שלו"), אבל הוא ממש מצליח להתעלות מעבר לזה, ולהיות סרט מרתק וידוי היטב גם בלי קשר לגימיק של "שיואו הומואים גרוזינים רוקדים בבגדים מוזרים".

    1. תמר הגיב:

      עשוי היטב, כמובן. לא ידוי היטב.

  2. ירון הגיב:

    מצטרף להמלצה הגורפת של המגיבה מעליי 🙂 "ואז רקדנו" אחד הסרטים הנוגעים ללב שראיתי השנה, ואכן מצליח להתעלות מעל מוסכמות הז'אנר המאוס, מבלי לשבור אותן. שחקנים טובים, בימוי מדויק, קטעי מחול סוחפים, והפסקול מהמם!

  3. אלפרד הגיב:

    אתר המדיטק מגיב כך: "הקופון אינו בתוקף כעת. נא לבדוק את תאריכי התוקף".

    1. אורון שמיר הגיב:

      תודה, בודקים את העניין.

    2. אור סיגולי הגיב:

      תודה על הפניית תשומת הלב. התקלה תוקנה וכעת ניתן להזמין כרטיסים עם הקוד.

      1. מוקי תורן הגיב:

        תודה

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.